שתף קטע נבחר

פרופ' אסא כשר מציג: קוד אתי לאתרים כלכליים

ועדה בראשות אסא כשר גיבשה קוד אתי המיועד לצמצם את הפצת המידע המטעה באתרים כלכליים. המבקרים: פגיעה בחופש הביטוי

לאחר שנתיים של עבודה וגיבוש מסקנות, הוגש היום (ב') דו"ח ועדת כשר ומסקנותיה בעניין גיבוש קוד אתי לאתרי אינטרנט כלכליים. הוועדה, בראשות פרופ' אסא כשר, פירסמה כללי אתיקה עבור אתרים כלכליים העוסקים במסחר בניירות ערך. 

 

ברשות לניירות ערך מסבירים כי הכללים האתיים (מלשון מוסר) מיועדים לשמש אתרים כלכליים לצורך פיקוח (רגולציה) עצמי. על פי הסבר זה, אתרים בעלי אופן כלכלי משמשים כמקום מפגש לשחקנים בשוק ההון, שרבים מהם נעזרים במידע המתפרסם בפורומים, קהילות, תגובות לכתבות לצורך פעולות בשוק. על גבי במות אלה מופץ לעתים

מידע אקראי על ידי הגולשים, שחלקו שגוי.

 

בשנים האחרונות תועדו מספר מקרים בהם פורסם באתרי אינטרנט מידע מטעה בתחום שוק ההון, במטרה להניע גולשים אחרים לפעול בניירות ערך באופן הרצוי למפיצי המידע. השקעות על בסיס מידע מטעה עלולות לגרום למשקיעים נזקים כספיים כבדים, ולערער את אמון המשקיעים בשוק ההון.

 

בעקבות מקרים אלה, עלה ברשות לניירות ערך הצורך בגיבוש מערכת כללי התנהגות העוסקים בפרסום עתידי של מידע על ידי גולשים. מבין האפשרויות השונות לפעול בעניין - ייזום חקיקה, אכיפת החוק והסדרה עצמית תוך אימוץ נורמות ראויות וכללי אתיקה, בחרו ברשות לניירות ערך לקדם את האחרונה.

 

הוועדה ביקשה להבטיח את המשך זרימת המידע החופשית מצד אחד, ומנגד, להבטיח פרסום מידע מדויק ואמין, החיוני לכך שהאינטרנט ישמש כמקור מידע רציני למשתמשים.

 

לדברי משה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך, ללא מידע אמין אין מקום של ממש לקיום שוק הון ומסחר בניירות ערך. "בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות תופעות עברייניות בזירה האינטרנטית, חלקן מכוונות וחלקן מחוסר מודעות", הוא אמר, "מדובר בניסיונות של גולשים להניע שערי ניירות ערך בדרכי תרמית. קוד אתי זה גובש לבעלי אתרים על מנת שיעזור להם להגן על אנשים רציניים שרוצים לפעול בשוק ההון".

 

המטרה: לצמצם הפצת מידע מטעה 

 

על פי כתב המינוי של הוועדה, הקוד יגובש במטרה לצמצם הפצת מידע מטעה, חלקי ולא עדכני (דיסאינפורמציה); יעודד פיקוח עצמי וולונטרי, בעיקר של אתרים בעלי אופי כלכלי או כאלה המספקים מידע כלכלי; ייצור אפקט מרתיע כלפי גולשים המעבירים מסרים מידיים באתרים אלה במטרה להשפיע על התנהגות צרכני המידע; יחנך את קהילת הגולשים להפנמת כללי ערנות וזהירות מפני הסכנות הגלומות בצריכת מידע באינטרנט; יקדם פעילות אתרים שיפעלו התאם לנורמות של אמינות, דיוק, יושרה מהימנות ושקיפות; ישתלב במגמה כלל עולמית המבקשת ליצור סייגים ונורמות להתנהגות ראויה ברשת.

 

הכללים האתיים

 

ועדת כשר ממליצה לכל אתר המפרסם באופן סדיר מידע בדבר ניירות ערך לפרסם רשימה של תשובות לשאלות בעניין הרמה האתית הנהוגה בו. הוועדה החליטה על 12 שאלות שלכל אחת מהשאלות 5 תשובות בעזרתן יוכלו אתרי האינטרנט לעצב את הקוד האתי המתאים לו ולפרסם אותו כקוד. הכללים המוצעים מוצגים על פי סולם אתי - מהרמה הנמוכה ביותר עד הרמה הגבוהה ביותר. על פי הכללים האלה, האתרים שיקפידו על הרמה האתית הגבוהה ביותר ינהגו כך:

 

  • כל זיקה בין בעלים, עורכים או כותבים לבין תכנים המתפרסמים באתר תתפרסם לצד התכנים.

  • בעלי האתר, עורכיו וכותביו יהיו מנועים תמיד להיות בעלי עניין אישי בניירות ערך.

  • האתר מפרסם תיאור מפורט של מדיניותו בדבר נושאי התכנים המתפרסמים בו.

  • המערכת נושאת באחריות לכל תוכן המתפרסם מטעמה על ידי אורחים מוזמנים כמו אנליסטים (אך לא משתתפים בפורום).

  • ההבדל בין תכנים המתפרסמים מטעם המערכת לבין טקסט לא מערכתי מודגש וברור.

  • המערכת מקפידה למחוק תכנים שמקורם מחוץ למערכת האתר (כמו בתגובות לכתבות) כאשר יש חשש ממשי להפצת נתונים כוזבים או עבירות בתחום ניירות הערך מעבר הנדרש על פי דין.

  • האתר מפעיל פורומים שחלקם מחייבים הזדהות של הכותבים ואחרים מאפשרים אנונימיות.

  • המערכת מעודדת השתתפות הגולשים בתגובות על המתפרסם באתר לצורך בקרה על מנגנוני הבקרה של האתר בעניין פרסום נתונים כוזבים ועבירות בתחום ניירות הערך.

  • הגולשים יכולים להתבטא לאחר אישור מוקדם (כמו בתגובות) וגם אוטומטית (כמו בפורומים).

על פי המלצות הוועדה, אתר שיעמוד בכל הכללים ברמה הגבוהה ביותר ויפרסם אותם יוכל להתהדר בפרופיל אתי בציון "זהב", כאשר אתרים מחמירים פחות ייזכו לציון כסף (רמה 4), ארד (רמה 3) וכן הלאה. אגב, ישראל, מסתבר, היא המדינה הראשונה בעולם אשר גיבשה קוד אתי מסוג זה.

  

כשר הודף את הביקורת

  

מי שהסתייג מהכללים שגיבשה הוועדה הוא אחד מחבריה, עו"ד חיים רביה, שסבור כי בכמה שאלות, הכללים האתיים ברמה הגבוהה משקפים מדיניות לא רצויה בעליל - המעדיפים קיום של מנגנון וולונטרי לבקרת תוכן, שהוא למעשה, צנזורה מטעם המערכות המפעילות את האתרים (למשל, הסעיף הדורש מחיקת תכנים הנגועים בחשש לעבירות בתחום ניירות הערך מעבר לנדרש על פי דין).

 

"זו פגיעה חריפה בחופש הדיבור", כותב עו"ד רביה בהתנגדותו, "לא רק שאין יסוד לדרוש מחיקה כלשהי במקום שהנתונים אינם מיועדים להשפיע במרמה על שערו של נייר ערך, אלא שאין לעודד מערכות עיתונאיות או עיתונאיות למחצה להפעיל מערכת בדיקה מסועפת ושיקול דעת מורכב שיכריעו בדבר אמינותם של נתונים והתאמתם לפרסום".

 

לדברי עו"ד רביה, ניסיון העבר מראה כי אם מעודדים מערכות לתפקיד של צנזור, הן ייטו למלאו לחומרה ולמנוע פרסום מידע. הוא הביע התנגדות גם לסעיף המעודד חשיפה של גולשים בפורומים בזהותם המלאה. "אין זה רצוי לעודד 'אנונימיות מבוקרת' על פני אנונימיות גמורה", כתב עו"ד רביה והזכיר כי באנונימיות יש גם ברכה: היא מעודדת שיח חופשי ופרסום של מידע חשוב שמועיל לחופש הביטוי.

 

"תכלית גיבוש הקוד האתי וההסדרה העצמית אינה פגיעה בזרימה החופשית של מידע באמצעות האינטרנט", הגיב פרופ' כשר, "ההפך הוא הנכון: חופש הביטוי הוא זכות יסוד הכרחית לקיומו של משטר דמוקרטי. יחד עם זאת, חופש הביטוי אינו כולל את הזכות להטעות, להונות ולהפיץ מידע כוזב; לפיכך, אין להשתמש בו לצרכים אלה אף לא ברשת האינטרנט".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המטרה: לקבוע כללים אתיים באתרים כלכליים
מומלצים