שתף קטע נבחר

גווייתו של אלפרון על מזבח הרייטינג

מנהלי הערוצים המסחריים המוטרפים מתחרות מכרו את כולנו לעגל הזהב שאליו מקריבים את גווייתו של אלפרון

הכותרות מהלו דם ברייטינג: "אלפרון הביא לנתוני צפייה גבוהים מהרגיל במהדורות החדשות". אלפרון הביא? אלפרון נרצח. הוא בוודאי לא "הביא רייטינג". כתבות עשירות בנתוני רייטינג שחוברו לרצח, פורנוגרפיה סטטיסטית גרוטסקית ומבחילה, מלווים אותנו מאז חוסל האיש בלב העיר. כשמחברים את הדם לרווחים, את הרציחות לרייטינג ואת הפשע לסלבריטאיות מכובדת, מורידים את כולנו לתרבות ביבים ירודה.

 

יש קו ישר המחבר את חגיגת הרייטינג של רצח אלפרון עם רצח התרבות הישראלית בידי משווקי תוכניות הריאליטי הבהמיות. קו ישר המחבר את השיח הפוליטי הירוד של טלפוליטיקאים מונחי יועצי תקשורת, עם האליטה החדשה של תרבות ישראל בה מככבים אוליגרכים ודוגמניות, כדורגלנים עילגים ויחצ"נים מניפולטיבים.

 

את הקו הזה מותחת התקשורת המסחרית הישראלית, זו שסוגדת לעגל הזהב של הרייטינג, זו שמציפה אותנו בג'אנק-פוד טלוויזיוני רדוד ודבילי, זו שטמטמה את השיח הישראלי לרמת בובליליות.

 

אנשים חכמים וטובים מנהלים את הערוצים המסחריים אבל הם מוטרפים מתחרות אלימה של הישרדות בטבלאות הרייטינג. הם משועבדים לבעלי המניות שלהם, ברוני תקשורת ציניים המחוברים היטב לפוליטיקאים. והם מכרו את כולנו לעגל הזהב, עגל אליו מקריבים את גוויית אלפרון, ראיון עם רוצח מתועב של ראש ממשלה, יוסי בובליל של "האח הגדול" או דן מנו של "הישרדות".

 

ואנו מונחים שם, מול המסכים המטומטמים, ואת הדם הניגר על מזבח הרייטינג, דמה של תרבות ביבים מידרדרת, יתרגמו פרשני התקשורת לסטטיסטיקות ציניות.

 

ס' יזהר ראה את הנולד לפני שנים רבות וקרא "הו, אנשים, אל תלכו לטלוויזיה". הוא לא ידע אז שאנו נלך, אפילו נרוץ ולבסוף גם נזחל אליה. שהיא תרקיד מולנו את הפוליטיקאים שלנו יחד עם ידועני הפשע, תחבר ל"שיח תרבותי" קוקסינל זנותי שחזר בתשובה ומגדל עיזים אורגניות בקהילה בודהיסטית חד הורית, שר אוצר, אוליגרך שמנוני, כוכב "ריאליטי" שרימה את כולם בדרכו להצלחה ויחצ"ן פוליטי שיקבע מה יגיד המועמד "שלו".

 

וכמה נכונות היום מילותיו הקשות של גדעון לוי מ"הארץ" על פושעי התרבות המנהלים את תקשורת הזבל בישראל: "מישהו אחראי לזה; צריך לבוא אתו חשבון. מנהלי הטלוויזיה המסחרית הם פושעי התרבות שלנו, הם מטמטמים בציניות חברה שלמה... איש אינו מתחשבן עם ספסרי ההבל והזבל הללו. בבוא יום, כשניווכח לדעת שגדלו כאן דורות שמזונם הרוחני היחיד נע בין הריאליטי לשעשועון, עם מהדורות חדשות שגם הן נהפכות בהדרגה למופעי בידור, נזכור מי עולל לנו כל זאת".

 

מול פושעי התרבות הציניים שסיאבו את התקשורת הישראלית במרכולתם הזולה, היינו צריכים להציב חומות מגן של שוחרי התרבות בדמות מוסדות האקדמיה, החינוך, המדע והתרבות האמיתית. אך אלה, חנוקים במצוקות כספיות, נדחקים לחפש את פרנסתם במקומות אחרים ובעיסוקים אחרים, איבדו את כוחם וניגפו בפני האליטות החדשות, אליטות הרייטינג.

 

תקווה אחרונה וקלושה למדי היא מועצת הרשות השנייה, הגוף הציבורי האמור לפקח על שידורי הטלוויזיה המסחרית בישראל. אלה האנשים האמורים לייצג אותנו מול הזכיינים המסחריים ובעלי הערוצים, להציב סכר עיקש ואמיץ מול זרם הביבים הבואש בו מציפים אותנו פושעי התרבות בשם סגידתם לאחוזי צפייה. הם המאשרים את לוחות המשדרים, הם האמורים לאלץ את הזכיינים לעמוד בהתחייבויותיהם לתכניות שאינן רק סדרות ריאליטי, שעשועונים מטופשים וראיונות עם רוצחים.

 

זוהי שעת המבחן האחרונה כנראה של הפיקוח הציבורי על השידור בישראל. כשלון כאן יטביע אותנו לתמיד במדמנה הנאלחת של "תרבות הרייטינג", מדמנה בה נמזגים דמו השפוך של ראש ממשלה שנרצח עם דמו של עבריין נרצח ומתורגמים לנתוני הצלחה בסולמות אחוזי הצפייה.

 

גבי וימן הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת חיפה ולשעבר חבר במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים