כולנו עולים חדשים

"לעזאזל חוק השבות", צעקה כותרת מאמרה של ר. טלמור, שנגע במספר נקודות כואבות – המצב הכלכלי בארץ, הפערים החברתיים, הקושי בקליטת גלי העלייה. אך מסקנת הכותבת לא רק שאינה נכונה, היא אף מסוכנת.
חוק השבות הוא אחד החוקים החשובים ביותר של מדינת ישראל. הוא אבן יסוד של בניית הארץ קיבוץ גלויות למולדתנו. אם הייתי צריך לכתוב מאמר באורך של שורה אחת, זו הייתה השורה שהייתי בוחר. יותר מזה - ללא חוק השבות אין למדינת ישראל זכות קיום. משפט זה אינו פשוט לעיכול, אך הוא גם אינו סיסמה ריקה מתוכן.
מדינת ישראל קמה כדי להיות בית לאומי לעם היהודי, העם שנרדף במדינות רבות במשך אלפיים שנה וחזר לציון כדי להקים בה מדינה יהודית ודמוקרטית. אומנם הקמנו מדינה, אבל משימתנו עדיין רחוקה מלהסתיים. העידן הפוסט-ציוני טרם הגיע, משום המדינה צריכה חיזוק.
נכון, אנחנו נמצאים בעיצומו של מיתון כלכלי עמוק, שמושפע במידה לא מבוטלת מהמשבר הכלכלי העולמי. נכון, יש עולים שאינם עובדים במקצועם. אבל זוהי רבע הכוס הריקה. מישהו יכול לתאר לעצמו את בתי החולים או את תעשיית ההיי-טק ללא העולים החדשים? האם גברת טלמור ראתה בזמן האחרון מפעל בלי מהנדסים מחבר העמים? ומה עם התזמורות הלאומיות או תיאטרון גשר? או צה"ל?
יותר ממיליון עולים הגיעו לישראל ב-12 השנים האחרונות, והם הגורם הישיר לצמיחה המהירה של המשק הישראלי בשנים האחרונות, וגם אחד הסיכויים הגדולים לעתיד טוב יותר. גם כאשר מדינת ישראל בת השנתיים קלטה את גלי העלייה הגדולים בתחילת שנות ה-50, לא הייתה עבודה לכולם, לא היו בתים לכולם, אבל היה מובן מאליו למדינה הצעירה, שחובתה המוסרית לקלוט את יהודי העולם באשר הם, הצעירים והזקנים, הבריאים והחולים.
עם זאת, ההיבט הכלכלי אינו החשוב ביותר. מה שחשוב באמת הוא שמדינת ישראל מהווה אי בודד בעולם שבו היהודים יכולים להרגיש בטוחים. לאור עובדה פשוטה זו – שהיא הסיבה לעצם קיומנו – מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לקלוט כל יהודי שרוצה להתגורר כאן, ואפילו להושיט יד ולהקל על קליטתו בארץ.
חוק השבות הוא הברית בין ישראל לבין יהודי התפוצות, וביטולו יביא לנתק מוחלט בינינו לבין יהדות העולם. ברית זו דורשת הדדיות, ויהדות העולם אכן נושאת בחלק מהנטל בכלל, ובעידוד המיוחד ליהדות ארגנטינה בפרט: מענק התארגנות שהעולים מארגנטינה יקבלו, ימומן על-ידי הסוכנות היהודית, שתאסוף תרומות מיהודים מכל רחבי תבל.
העם היהודי התברך בהרבה כשרונות, אחד הבולטים שבהם הוא כשרון ההלקאה העצמית. חשוב שתהיה ביקורת, אבל אל לה להפוך למהות. האתגר האמיתי שלנו הוא להמשיך בעשייה, והעשייה האמיתית היא להביא יהודים לישראל, להושיט יד ליהודי ארגנטינה. זו חובתנו.
ולסיום, אנא עשו תרגיל מחשבתי: סגרו את העיניים ותחשבו על צמרת המדינה – פוליטיקאים, אנשי צבא, אנשי חינוך, אנשי עסקים. ואם לא היה פה חוק השבות, מי מהם היה נמצא אתנו פה?

חיים צ'סלר, גזבר הסוכנות היהודית