המיעוט, הרוב והרשע

אין דבר יותר בטוח ונוח מלהשתייך לרוב. להיות אחד מכולם. למרות שקיימת הסכמה כי כל אדם מבחין בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון, למרות שכל אדם סביר ונאור מצויד בתבונה מספקת לשפוט אירועים ולגבש עמדה משלו - רבים וטובים, בשעה שנשאלים לדעתם בעניין כלשהו שבמחלוקת, עונים "אני שייך לרוב", או "אני סומך על הרוב". להיות חלק מהקונסנזוס משחרר אותך מהצורך לבחון כל עניין לגופו, לקבל החלטות, לשאת באחריות לשגיאות, והופך אותך לשותף מלא להצלחות.
50 קציני המילואים שהודיעו כי הם מסרבים לשרת בשטחים ופרסו בבהירות את נימוקיהם, חרגו מההסכמה הכללית הנוחה, המחממת והמשחררת. הם גילו אומץ לב כאשר חרגו מפולחן ההערצה לצה"ל ולמפקדיו, מהפולחן המקדש הריסת בתים, עקירת עצים, שריפת שדות וכמובן חיסולים וציד האדם בשטחים. כי הרי כל זה נעשה למען ביטחוננו וכדי להגן עלינו ועל ילדינו מפני הטרור. אנחנו הקורבן האולטימטיבי. גם מקובל עלינו, תוך הסכמה כללית שבשתיקה, שלא להצביע על הפרובוקציות הברוטליות שלנו בשטחים כל אימת שמשתרר קצת שקט. הכל כדי לשמר את מעגל אימה.
והנה משהו השתבש לגנרלים המנהלים את חיינו. קבוצה של אזרחים שאכפת להם, לוחמים שלא השתמטו משירות בסדיר ובמילואים, לא ברחו לישיבות, לא סידרו לעצמם ג'ובים, קמו ואמרו: עד כאן. אי אפשר יותר לקבל בשקט ובהסכמה פקודות לביצוע מעשים בלתי אנושיים, בלתי הגונים ובלתי חוקיים לפי כל קוד של חוק, צדק ואמנות בינלאומיות.
50 הקצינים לא הכריזו שלא בא להם יותר. הם תיארו ופירטו את המעשים שנעשים, כביכול בשמנו ולמעננו. מעשים בלתי חוקיים בעליל, שדגל שחור מתנוסס מעליהם. דברים שאנחנו יודעים ומדחיקים, פשוט כי לא נוח לנו להתמודד עם המשמעויות, ומשום שאנחנו פטריוטים והעם היהודי תמיד צודק. אז למה לעשות חשבון נפש?
נוח לנו עם השלישייה שמנהלת את חיינו. ממש טריאומוויראט נוסח רומא. הגנרלים שרון, בן אליעזר ומופז – עליהם אפשר וצריך לסמוך, ולדבריהם - כל מעשיהם דמוקרטיים ומוסריים.
כך קורה שבמקום להתייחס לסוגיות האמיתיות שהעלו קצינים "סרבנים" אלה, לדון בהן ולפעול לחיסול החרפה, אנחנו עדים לתופעה רבתי של "עליהום" צדקני ומגלגל עיניים. מבזים אותם, קוראים להם פחדנים, מאשימים אותם שהם "בלתי מוסריים", לא דמוקרטים ועוד ועוד. לא דמוקרטים משום שהם מפרים חוק ופקודה. אבל גם אצל פינושה היו חוק ופקודה, וגם אצל הקולונלים בארגנטינה, וגם אצל מוסולוני ובשאר המקומות שבהם גנרלים וקולונלים בזו לחיי אזרחים חסרי ישע. אבל אלה שלנו הם "דמוקרטים" ומוסריים, ולוחמים למעננו, תמיד למעננו.
וכבר קמים לנו קצינים אחרים, אלה הממושמעים, הספונים "ברוב" המחמם של אדוני הארץ, ואוספים חתימות כדי להוכיח ש… למעשה להוכיח מה? להוכיח שהם הרוב. נו באמת, האם לא ידוע שהם רוב? אילו הרוב היה עם הסרבנים הרי כל הבעיה לא היתה קיימת ומעגל הדמים של הרס ונקמות, כיתור עקירה, חיסולים ופיגועים, היו באים לקיצם. אילו היו רוב היה זורם שפע הכספים לא להתנחלויות ולכבישים עוקפים, אלא לנכים, לקשישים ולחולים. מפעלי תעשיה היו מוקמים בעיירות פיתוח ולא בשטחים כבושים, על אדמה גדולה שניתנת בחינם, בתוספת סובסידיות.
לפנינו קבוצת אנשים אמיצה שהעזה לומר בקול רם את מה שאנחנו מסרבים לראות. טוב לנו הכיסוי של הממשלה: טרור עליך ישראל ועל כן הטנק והבולדוזר וההפצצה מן האוויר והמחסומים - הכל נכון וצודק, ואל יבלבלו אותנו בבעיות קטנות כגורל נשים, ילדים, זקנים ואזרחים שרוצים לחיות ולעבוד.
בבוא היום, כאשר ילדיהם ונכדיהם ישאלו אותם מה עשו בימים השחורים האלה, הם יוכלו להביט בעיניהם ולומר כי הם העזו להגיד לא לרשע.