הכי מטוקבקות
    שלום לך ארץ נהדרת
    המצוקה הבטחונית, הלחץ הכלכלי והתחושה שאין פתרון באופק דוחפים רבים לבדוק אפשרות למקלט בחו"ל. היעדים המועדפים: אוסטרליה, ניו-זילנד, ארה׃ב וקנדה. הסיכוי לזכות באשרה קלוש אלא אם כן אתם צעירים, מבוססים ובעלי מקצועות מבוקשים. הקונסוליות הזרות מדווחות על פניות גם מצד ערבים ופלשתינים. ההתעניינות גבוהה, הביצוע פחות
    מצב בטחוני כלכלי מוציאים את הכסף תחילה רק עשרה אחוז יצליחו מתביישים, למרות הכל 

    מצב בטחוני כלכלי
    שנה וחצי של מצב בטחוני קשה מלווה בחוסר יציבות כלכלית, הולידו כאן תופעה ההולכת ומעמיקה ככל שהמצב מחריף. ישראלים רבים החליטו להעביר את כספם לחו" ל לרכוש שם בתים כהשקעה או כמקלט לשעת חרום ולהעביר גם את עסקיהם. לא מעטים גם עוברים לחו"ל בעצמם.

    השבוע אף דווח כי הנספחים הכלכליים בארה"ב מתלוננים על כך שחברות היי-טק מעבירות אט-אט את מרכזיהן מישראל לצפון-אמריקה. בקונסוליות הזרות, של המדינות היותר אטרקטיביות למהגרים ישראלים כמו אוסטרליה וניו-זילנד, מספרים על עלייה בביקושים, אתרי אינטרנט מיוחדים הוקמו, אם כי בפועל הדרך לחו"ל מסובכת ורק המבוססים יכולים להרשות לעצמם להגר מכאן.

    "עד לפני כמה שבועות זה לא היה אפילו רלבנטי לאן אני עוברת, רק רציתי לצאת מהתהום. רק עכשיו, כשזה כבר ברור ומוחשי, אני מתחילה להתעניין בפרטים". כך מתארת ר', שבעלה, קצין צנחנים שנפצע במלחמת לבנון כבר התמקם בסידני שבאוסטרליה, את מצבה בימים אלה. הבעל שגם אביו נפצע במלחמה אחרת, מלחמת השחרור, השלים את הסידורים הטכניים לפני חודשים ארוכים ובעצם החליט לעזוב מיד כשאריאל שרון זכה בבחירות.

    "שרון זה סדין אדום", מסבירה ר', "בעלי שמע אותו במהלך מלחמת לבנון והתחיל להתעניין בוויזה לאוסטרליה מיד אחרי הבחירות. אני מאוד התנגדתי, אבל הסכמתי לרעיון שצריך להכין מקום מפלט. במהלך חצי השנה האחרונה עברנו תפנית והבנו שחייבים לעזוב. אנחנו לא רוצים להיות שותפים למה שעושים לפלשתינאים והדבר שהכי מזעזע הוא שהפכנו לחברה ללא חמלה ולכן גם ללא אלטרנטיבה.

    זה היה הקש ששבר את גבו של בעלי. אני עברתי את התהליך הזה רק ב- 3 החודשים האחרונים. חוסר התקווה, האווירה הנוראית, לגדל 2 ילדים שאין מה לומר להם, שילד בגיל 6 מדבר על מחבלים ושאתה יודע שצריך לתת לו מקום יותר בטוח, לרדת לגינה ואין אנשים, לשמוע יריות מהמטווח הסמוך. היום אני שלמה עם ההחלטה ותוך מספר חודשים, כשהתשתית שבעלי מכין בסידני תהיה מוכנה, נעבור גם אנחנו".

    אלון ס', עצמאי שבחר לפני כ- 4 שנים לעזוב את הכרך הסואן לטובת שלוות נפש במושב סמוך לקו התפר, עוד לא החליט אם לעזוב לניו-זילנד או ליוון, אבל בינתיים הוא בחר השבוע לנסוע עם משפחתו לאילת. "אנחנו מרוחקים רק כמה מאות מטרים מהקו הירוק. בזמן האחרון החליפו טרטורי מסוקי הקרב, שחגים מעלינו בדרך לגדה, את שירת הציפורים שלמענה עברנו לפה, ואשתי נתקפת בחרדות.

    התחלנו לחשוב ברצינות על הגירה מפה." אלון, אב לשניים, חשב בתחילה על ניו-זילנד, "אבל זה לא מעשי". לאחרונה הוא מצא באחד העיתונים כתבה שסיפרה על אנשי עסקים שהעתיקו את מישכנם ליוון, עד יעבור זעם. "הרעיון מוצא חן בעיני", מספר אלון, " ואשתי התחילה לבדוק את האופציה הזאת ברצינות.

    מצאנו ששווה לנו להשכיר את הבית במושב ולהוסיף עוד כ- 100דולר, כדי להסתדר בבית מרווח ביוון, קרוב לחוף הים. הילדים ואשתי יחיו ללא חרדות, ואני אטוס פעם בשבוע לארץ לעבודה ואחזור לשם בסופי שבוע". "הקש האחרון ששבר את גב המשפחה, היתה פגישה בשבוע שעבר שהתקיימה בין הורים בכפר לבין פסיכולוג שהוזמן על-ידי המועצה. המומחה דיבר על כך שאסור להסתיר מהילדים דבר על המצב ושיש להדריך אותם כיצד להיחלץ מפיגועים.

    הוא ממש הורה לנו להסביר לילדים שהם צריכים לשמור על הבית ולדעת לזהות אנשים זרים ולמהר ולהתריע על תנועה חשודה", משחזרת אירית, רעייתו של אלון, "הוא הדגיש שהילדים של היום מפונקים מדי, רואים רק טלוויזיה ושלא מעניין אותם המצב ולכן עלינו לספר להם מה קורה. לי זה נשמע מטורף ורק החריף את החרדות".

    חזור למעלה
    מוציאים את הכסף תחילה
    אין ספק שיותר ויותר ישראלים החליטו לעזוב או לפחות לחשוב על נטישה. יש כאלה שתחושת איום קיומי דוחפת אותם לבדוק אפשרויות בחו"ל ויש כאלה שחשבו על כך קודם ושהמצב הקשה רק משמש להם כמאיץ. אבל הקשיים הניצבים בפני "מהגרי האינתיפאדה" הם סבוכים ביותר. רוב מדינות המערב מחמירות עוד ועוד את תנאי הסף להגירה ולמעשה רק למבוססים, בעלי מקצועות נדרשים כמו רופאים או מהנדסי מחשבים, יש סיכוי של ממש.

    למי שיש אזרחות נוספת, התהליך פשוט בהרבה ולמי שחשבון הבנק שלו מאפשר זאת, החיים בכלל נראים אחרת. "אנגליה לפי החוק", מסביר ד', בעל אמצעים מהרצליה, "אפשר לקנות אשרת תושבות בכסף. החוק הבריטי מעניק אשרת תושב קבע לכל מי שמשקיע מיליון ליש"ט באיגרות חוב ובניירות ערך ממשלתיים עליהם אי אפשר להפסיד, וכך קיבלתי אוטומטית אשרת תושבות לי ולכל המשפחה.

    בתור תושב זר, אני לא משלם מס בישראל על דיבידנדים מהעסקים שלי, כך שאני נהנה מכל העולמות. מצד אחד רחוק מאיומי הטרור וחוסר היציבות בארץ ומאידך ממוקם בנוחיות ומנהל את העסקים בשלט מרחוק כשרוב הכסף כבר בחוץ. כשגרתי בישראל לא ידעתי ממה לחשוש יותר, מעוד פיגוע או מעוד מס לא שפוי שיפגע לי בכיס".

    ארה"ב מסתבר, כבר אינה נחשבת ליעד מועדף. אולי בגלל אירועי ה- 11 בספטמבר ואולי בשל ההחמרות בכל מה שקשור למדיניות ההגירה. לדברי פול פטין, דובר השגרירות האמריקנית, הנתונים אינם מלמדים על עלייה בביקוש לוויזות, לא של תיירים ולא של עבודה. בכל זאת, לפחות במשרד עורכי דין ישראלי שמתמחה בהגירה לשם, משרד קן-תור שוורץ, מספרים על "עלייה היסטרית" במספר הפונים, בעיקר מצד כאלה שמבררים אפשרות להעביר את עסקיהם או כספם לארה"ב.

    ג.א. מהנדס בחברת היי-טק ישראלית שמועסק בשלוחת החברה סמוך לסן-פרנסיסקו, מספר על תופעה חדשה. "למרות המיתון וצמצום במקומות העבודה בחוף המערבי עקב השפל בענף ההיי-טק, מכשיר הפקס שלנו לא מפסיק בזמן האחרון לפלוט קורות חיים בעברית שנשלחים אלינו מישראל. זו תופעה שקשורה לדעתי למצב, כי אני שומע על כך גם מחברים שמועסקים בחברות אחרות.

    נראה לי שמדובר בייאוש יותר מאשר בהיגיון, כי רוב הפניות אפילו לא מופנות אלינו ספציפית אלא מיועדות ל'כל מאן דבעי'". מתברר שיותר מאשר יורדים חדשים לארה"ב גוברת תופעת הישראלים שכבר שוהים שם ושתקופת העסקתם הסתיימה או מתקרבת לסיומה ועכשיו הם מוכנים לעשות הכל, כדי להישאר באמריקה כשלא חשוב מה רמת השכר או רמת הסיפוק בעבודה, העיקר לא לחזור לארץ.

    בני ל' הוא יורד חוזר שעשה עלייה לישראל לפני כ- 6 שנים מלוס אנג'לס, על רקע השקט שהבטיחו הסכמי אוסלו. הוא ומשפחתו התמקמו ברעננה, אבל לפני כחצי שנה הם ארזו וחזרו ללוס אנג'לס. ההחלטה לא היתה קלה. "אני הייתי נגד", מספרת אשתו, "אבל היום אני שלמה במאה אחוז עם ההחלטה ומאושרת שאנחנו לא שם. המצב לפני חצי שנה נראה כמו גן עדן לעומת מה שקורה בישראל היום, הילדים מאושרים וזה הרי הכי חשוב.

    שנינו עובדים, אבל אני אישית לא מאושרת. מהמיקום כן, אבל לא מהחיים. יש לנו פה הכל, בית גדול, בריכה ונוף משגע, אבל זה לא אותו דבר כמו לרדת ברחוב ברעננה ולפגוש חברות, לשתות קפה ולפטפט. בהתחשב במצב בארץ, זו החלטה נכונה, אבל אישית זה קשה".

    "זה רק עניין של אפשרות", מעריך הבעל, "לדעתי אם היו מעניקים דרכון אמריקני לישראלים, הרוב היה מגיע לפה בגלל המצב. אנחנו עזבנו לא רק בגלל ביטחון, עזבנו גם בגלל הכלכלה, בגלל היחס הגרוע של האדם לזולתו, בגלל השחיתויות ובגלל הפוליטיקאים. זה שילוב של גורמים. אבל אנחנו לא מנותקים. טוב לנו פה ושקט, אבל אנחנו כל הזמן חושבים על מה שקורה בישראל וזה מדאיג אותנו.

    חזור למעלה
    רק עשרה אחוז יצליחו
    היעד החם של הישראלים הוא אוסטרליה וניו-זילנד. הקונסוליה של ניו-זילנד בישראל מוצפת לאחרונה בפניות של ישראלים שמנסים לברר מה הדרך היותר קצרה לשם. גד פרופר, מבעלי אוסם וקונסול הכבוד של ניו-זילנד בישראל, מספר שלא רק ישראלים מחפשים את מזלם שם. "יש פניות גם מערבים ישראלים וגם מפלשתינאים", הוא אומר, "אני לא מטפל בזה ומפנה את כולם לקונסוליה בתאילנד. אין לי מושג איך הפניות מטופלות, אבל התרשמתי שמי שמחפש מעוניין במה שנראה כמדינה מערבית מפותחת.

    בניו-זילנד יש מיכסות של הגירה, בעיקר לפי מקצועות וכדי לבקר שם אין אפילו צורך בוויזה. על העלייה בביקושים לניו-זילנד, אוסטרליה וקנדה למשל, מעידים אתרי האינטרנט הרבים שמלכדים את המתעניינים שמחליפים ביניהם דעות, עצות וטיפים. המילה "יורדים" כבר הוחלפה ב"מהגרים" והוויכוחים עוסקים בעיקר בשאלות של מיקום ופחות ברגשות אשם. באתר YNET נפתח פורום מיוחד ותוסס בשם "נשארים בארץ?" ובוואלה אף הקימו באחרונה פורום מיוחד למבקשים להגר לאוסטרליה.

    "איפה אפשר למצוא מידע על הגירה לאוסטרליה",שואל גל בפורום YNET, או "יש למישהו מושג, כמה עולה שנת לימודים לכיתה י' בטורונטו והאם יש הבדל במחיר בין אזרח ללא אזרח",׃ שואלת האם המודאגת ספיר.

    "אנחנו משפחה ישראלית עם שתי בנות, כותבת בעלת הכינוי "מגנט", בגילאים 6 ו- 3, מעוניינים לעבור לגור בקנדה. רצינו לדעת היכן יש ריכוז של יהודים. האם מישהו יכול לעזור?". אפילו באתר ההגירה הניו-זילנדי ניתן לזהות ישראלים. "אני בן 25, עובד במלון בירושלים ומעוניין להגר לניו-זילנד, המקום הכי טוב בעולם בשבילי", כותב מחמוד ב - 3 בפברואר השנה. ב- 9 בפברואר כתב ש. מירושלים לאתר: "מהנדס חשמל מעוניין לדעת כמה שיותר על הגירה לניו-זילנד". השבוע, אחרי שהצלחנו לאתר את ש., הוא סירב בתוקף לשוחח על תוכניותיו וביקש שלא נחשוף את שמו. הוא רק הסכים לומר שיש לו בני משפחה שם ולכן יהיה לו יותר קל להשתלב. יפתח סער הוא ישראלי המתגורר באוסטרליה מזה 14 שנה.

    הגיע כסטודנט לכלכלה והספיק להתבסס כמומחה להגירה, מוסמך על-ידי השלטונות. יש לו אתר אינטרנט ואמו היא בעלת סוכנות נסיעות בתל-אביב, כך שמדובר בשילוב אולטימטיבי. הבן דואג לוויזה והאם לכרטיסים. סער הגיע לתל-אביב לפני מספר שבועות כדי להיפגש עם כל מי שענה למודעה הקטנה שפורסמה בעיתונים בקשר ל"מומחה להגירה לאוסטרליה".

    "כל נהג טקסי בתל-אביב ביקש ממני כרטיס ביקור כששמע מי אני", הוא משחזר, "ישבתי במשרד של אמי והספקתי לראות עשרות. אם הייתי רוצה, הייתי נפגש עם מאות. ההיענות למודעה היתה אדירה. נפגשתי כאן עם הרבה אנשים מודאגים. בעיקר לילדיהם. הרבה משפחות צעירות וגם משוחררי צבא. הגיל הממוצע היה 30-45. להערכתי רק 10% מהפונים יזכו בוויזה.

    זה הכל עניין של כישורים וכסף. לאנשי מחשבים יש ביקוש, נהג מונית לא יוכל להגר. חוקי ההגירה בכל העולם, הפכו לביזנס אחד גדול. אני מטפל בהגירה מכל העולם, לא רק מישראל". עבדאללה עזר, מנהל מחלקת ההגירה בשגרירות אוסטרליה בישראל, מסכים עם ההנחה שרק מבוססים, צעירים וכאלה שרכשו השכלה יכולים להגר. ׃אוסטרליה תמיד היתה אטרקטיבית, אבל אנחנו לא מקבלים פניות מגילאי 45 ומעלה.

    לצעירים, עם אנגלית טובה ומקצוע נדרש, יש סיכוי להיענות",הוא אומר, "מספר הפניות הכללי אלינו, גם של תיירים, עלה בשיעורים של עשרות אחוזים בשנה שהסתיימה ביוני אשתקד". על המחצית השניה של 2001 ועל החודשים האחרונים, עדיין אין נתונים ועזר אומר שלמעשה הרבה מהישראלים פונים ישירות לרשויות ההגירה באוסטרליה ולא נעזרים בשירותיו. הגורם שיכול להגביר את הסיכוי לממש את הרצון להגר הוא החזקה באזרחות נוספת.

    בשנה וחצי האחרונות מרבים הישראלים לחפש את השורשים והם פונים לשגרירויות מדינות המוצא של הוריהם כדי לבקש אזרחות. דובר שגרירות גרמניה בישראל ריינהרד וימר: "מאז תחילת האינתיפאדה יש עלייה דרמטית בבקשות לאזרחות גרמנית.

    מדובר באלפים, ביניהם צעירים ומשפחות שלמות.

    לפי החוק מספיק שההורים או הורי ההורים היו אזרחי גרמניה ואז גם ילדיהם או נכדיהם זכאים. כרגע יש לפחות 70 אלף ישראלים בעלי אזרחות גרמנית. אפילו בקונסוליה הפולנית מדווחים על חזרה נלהבת למקורות. "זה רק מעיד על היחסים החמים בין ישראל לפולין", מסביר הקונסול מרק פז'י ובשגרירות הצ'כית מסתמן פקק תנועה של ממש.

    "הפסקתי לקבוע פגישות עד אוקטובר", אומרת איבונה זונטובה הקונסולית, "אני מסוגלת לדון רק ב- 15 בקשות בשבוע".

    גם בקונסוליה היוונית מדווחים על התעניינות גדולה. "מתקשרים הרבה", אומרת הקונסולית, "אבל התהליך מסובך".

    חזור למעלה
    מתביישים, למרות הכל
    למרות הלהט והזעם בדבריהם של העוזבים הפוטנציאליים, הרוב מבקשים שלא להיות מצוטטים בשמם. "בסביבה הקרובה יודעים על התוכניות ואנחנו גם לא מסתירים", מסבירה ר' שתעבור בקרוב לסידני, "ואני כמובן לא גאה בזה ולא מנפנפת בכרטיס הטיסה.

    הייתי מאוד שמחה להישאר, אבל במצב כזה, אני לא רואה שום תקווה ואופק פה. יש צדדים טכניים שמונעים מאיתנו להיחשף, כמו למשל בית-ספר שאולי לא יהיה מוכן לקבל את הילדה אם יידעו שם שתוך חודש אנחנו עוזבים. לא שאני גאה בזה", מוסיפה ר', "אבל זה פשוט מדהים להיווכח איך בעלי הפך למבוקש בחודשים האחרונים. מצלצלים אליו המון חברים כדי לבדוק אפשרויות, שואלים על עורכי-דין, מסים וסידורי עבודה. בעלי עוד חושב שניתן יהיה לשנות פה משהו מאוסטרליה הרחוקה, שאולי אפשר יהיה להקים שם תנועה ולשנות דברים. הוא היה תמיד אידאליסט וכבר אמר שאם יפנו אליו, יחתום על מכתב הקצינים.

    יש לו חבר שכבר חתם. היו פיגועים קשים גם בתקופת פרס וגם בתקופת ברק, אבל לפחות היתה תקווה. היה למה לחכות. זה הרי הבית שלנו. רק עכשיו גיליתי שסידני מדורגת כרביעית בעולם מבחינת איכות החיים. עד היום לא עניין אותי שכולם שם מאושרים, מה שעניין אותי זה אלמנט העקירה מפה. היום, גם זה מאחורי".

    ביום שני השבוע, יומיים אחרי הפיגוע בקפה "מומנט" בירושלים, עלתה הודעה נוספת בפורום YNET. "נשבר לי סופית, צריך עזרה. מעוניין בכל המידע שיש לכם על ניו-זילנד", כתב דני אלטי ופירט: "אני ירושלמי כל חיי. בשבוע האחרון נשבר לי סופית מהמדינה והחלטתי שאני לא יכול לגדל ילדים במצפון שקט במקום כזה שהוא אזור קרבות לכל דבר. אנא מכם, כל באי הפורום, עיזרו לי באינפורמציה בנושא ניו-זילנד".

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה "שלום לך ארץ נהדרת"
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מפסיקים לקטר, בודקים אופציות
      ממריאים בלב כבד.
      אזרחות זרה - IN. דרכון ישראלי - OUT
      נופים ושלווה מחליפים את הפיגועים והמתחים.
      מומלצים