האם אפשר לקבל עודף מתווי שי

עובדים רבים קיבלו באחרונה תלושים לחג ממקום עבודתם, והם ממהרים לחנויות כדי לממש אותם. כאן מתחילה הבעיה: מה קורה אם הסכום שבו רכשתם נמוך מסכום תווי השי? האם אפשר לקבל עודף? במקרים רבים, התשובה היא לא.

במועצה לצרכנות התקבלו תלונות רבות בנושא, שרובן נבעו מגילוי בלתי נאות של מפיקי התווים, אך חלקן מהתנהגות בתי-עסק, מדווח עו"ד יוסי ברג, ראש המחלקה המשפטית במועצה לצרכנות.

ל', תושבת נס-ציונה, גילתה את הבעייתיות בסוגיית העודף כשרכשה ב-18 במארס השנה פריטים בשווי 138.90 שקל בסניף קסטרו בקניותר בנס-ציונה. ל' שילמה בתלושי קנייה בשווי 150 שקל, ונדהמה לגלות כי המוכרת מסרבת בתוקף להחזיר לה עודף, ואפילו לא זיכוי. כשהתעקשה הלקוחה, התקשרה המוכרת למנהלת, שאישרה את המדיניות והצהירה כי אין עודף ואין זיכויים, וכל ההפרשים נשארים בקופה לטובת קסטרו.

רק לאחר דין ודברים נאותה המוכרת, לפנים משורת הדין, להעניק ללקוחה הזועמת פיצוי. ל' לא הסתפקה בכך ופנתה למועצה לצרכנות, בבקשה לדעת מהם הנוהלים המחייבים עודפים בתווי קנייה.

במועצה ראו בחומרה את האירוע. נטילת תלושים שערכם גבוה מערך הקנייה ואי השבת העודף בכסף או בזיכוי מהווה לכאורה פגיעה חמורה בציבור הצרכנים והפרת הסכם ההפצה, כתב עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה, לגבי רוטר, מנכ"ל קסטרו, זאת, בייחוד לאור הבירור שערכה המועצה בבתי עסק נוספים, בהם תווי הזהב מכובדים ככסף מזומן, לרבות השבת העודף.

אפרת ברנרד-סופר, מנהלת שירות לקוחות בקסטרו, התנצלה עמוקות והודיעה כי המקרה יועבר לכל הגורמים הנוגעים בדבר ויטופל במלוא כובד הראש. התלונה חריגה ביותר ואינה משקפת את מדיניות החברה על רשתותיה, מסרה. ברשת ייחסו את התקלה לעובדה שמדובר במוכרת חדשה והודיעו כי יתנצלו פעם נוספת בפני הלקוחה ויפצו אותה בתווי שי של החנות.

אשר למדיניות קסטרו בעניין השבת עודף בקנייה באמצעות תו הזהב, הבהירה ברנרד-סופר כי כשמדובר בסכום הנמוך מ-10 שקל, יינתן ללקוח עודף במזומן, ואילו בסכומים גבוהים יותר יינתן ללקוח זיכוי על סכום ההפרש.

האם מותר לתת זיכוי במקום עודף?

האם מותר לעסק לתת לצרכן תעודת זיכוי במקום עודף? יוסי ברג, ראש המחלקה המשפטית במועצה לצרכנות, משיב: הדבר מותר רק אם הוסכם מראש בעת רכישת התווים. אם לא הובא לידיעת הצרכן לפני רכישת התוים, הרי שהוא בגדר היעדר גילוי נאות, ואין לקבלו.

ברג מציין, כי לא די בכך שהפרטים יובאו לידיעת המעביד רוכש התלושים, אלא יש לפעול באופן סביר ליידוע העובד המקבל אותם מהמעביד. הדרך המועדפת היא ציון כל מגבלה לגבי שימוש בתלושי הקנייה על גבם, או לפחות בצירוף מסמך גילוי בדבר מגבלות השימוש בהם.

ברג טוען עוד, כי מותר לקבוע על תווים שבבתי עסק מסוימים יש להם ערך נמוך יותר מהמצוין עליהם, כפי שנוהגות רשתות המזון בחלק מרשתות הדיסקאונט. זאת, בתנאי שרוכש התווים יודע מגבלה זו מראש. מותר גם להגביל את פרק הזמן שבו תקפים התווים, וכמו בכל חוזה הדבר תלוי בהסכמת הצדדים ודורש גילוי נאות.