החלל הפרטי שלנו
גולשי ynet מספרים על חללי צה"ל האישיים שלהם. פרויקט מיוחד ליום הזיכרון תשס"ב
דומה שאין דבר ביום הזיכרון הנוכחי, המזכיר את הריטואל הקבוע של ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל: השנה הוא מצוין על רקע התותחים הרועמים, ירי המרגמות והלחימה העקובה מדם בשטחים. עשורים רבים לא ידענו יום זיכרון כזה, שבו הטקסים הממלכתיים והעירוניים וצלילי "אנחנו שנינו מאותו הכפר" מתערבבים בזעקות האמהות, הרעיות, האחים והילדים, שרק לפני יומיים-שלושה ליוו את יקיריהם למנוחת עולמים בטרם-עת, בחלקה הצבאית של בתי העלמין.
ובכל זאת, במדינה שעדיין נלחמת על עצמאותה, כמעט לכל אדם יש את יום הזיכרון הפרטי שלו, החלל האישי שנפער בחייו, הקרוב, החבר, היקיר שאותו הוא זוכר ואליו הוא מתגעגע.
גם השנה מאפשר ynet לקוראים לספר על החלל האישי שלכם: מי היה, עד כמה השפיע עליכם בחייו או במותו, מה לעולם לא תשכחו לו, ואל מי אתם לא מפסיקים להתגעגע. ביום הזיכרון שעבר כתבו המוני הגולשים ב-ynet עשרות סיפורים אישיים, מתגעגעים עד אין קץ, מרגשים עד דמעות, ויצרו כאן פסיפס ישראלי עצוב, בעל עוצמה בלתי נשכחת (לחצו על התמונה העליונה, המקושרת מימין).
את הזיכרון הפרטי שלכם אתם מוזמנים לשגר כאן, באמצעות "תגובה לכתבה" בשורה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
אתם מספרים על הנופלים: עשרות מסיפורי הגולשים שנכתבו כאן ביום הזיכרון הקודם (לחצו על התמונה)
צילום: לע"מ
הפנים והשמות: סיפורי ההרוגים במבצע "חומת מגן"
מומלצים
