מבקר המדינה בדק את יישום "חוק החינוך המיוחד", ומצא כי בתי-הספר "הרגילים" שהוטל עליהם לקלוט את תלמידי החינוך המיוחד אינם ערוכים מבחינת כוח האדם המקצועי והמשאבים לספק את הצרכים הלימודיים והרגשיים של תלמידים אלה.
מדיניות משרד החינוך היא לצמצם ככל האפשר את מסגרות החינוך המיוחד לטובת שילוב התלמידים בחינוך הרגיל. אבל, מבדיקת המבקר עולה כי רובו המכריע של תקציב האגף לחינוך מיוחד מופנה למסגרות החינוך המיוחד ורק חלק קטן ממנו מופנה ל"שילוב". לכן, המשאבים המופנים לתלמיד בעל צרכים מיוחדים המשולב במערכת החינוך הרגילה – קטנה בהרבה מזו שהיה זכאי לה אילו למד במסגרת של חינוך מיוחד.
בנוסף, כ-50 אלף מבין 120 אלף התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים הלומדים בבתי-הספר הרגילים לא זכו להיכלל בתוכנית השילוב, כיוון שהיא כלל אינה מופעלת בחינוך הקדם יסודי ובחטיבה העליונה.
עוד נמצא כי משרד החינוך לא פעל כדי להכשיר את ציבור המורים בחינוך הרגיל לקלוט את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים. מורים אף אמרו לנציגי מבקר המדינה כי הם "מתקשים לספק את הצרכים הלימודיים והרגשיים של תלמידים אלה".
במגזר הערבי רק כרבע מהרשויות המקומיות קיבלו הקצאה המשתווה להקצאה הקריטריונית לשם הפעלת תוכנית השילוב.
בדו"ח קובע המבקר: "על משרד החינוך לפעול לכך שהתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל יזכו לטיפול הראוי. לשם כך עליו לבחון מחדש את מקומה של תוכנית השילוב בסולם סדרי העדיפויות שלו ואת נתח המשאבים שהוא מקצה לה מתוך כלל משאביו... מן הראוי שהמשרד יכשיר מורים ומנהלים בבתי-הספר לקלוט בכיתותיהם אוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, וכן יתגבר את בתי-הספר באנשי מקצוע, כמו פסיכולוגים ויועצים חינוכיים".
לקויי למידה – אין כלי אבחון אמינים ותקפים
מבקר המדינה ממשיך וקובע כי מערכת החינוך טרם נערכה כראוי לאבחון מוקדם של תלמידים בעלי ליקויי למידה ולטיפול בהם. ארבע שנים אחרי שהוגשו המלצות "ועדת מרגלית" בנושא, לא פותחה ערכת אבחון ללקויי למידה המוסכמת על דעת כל המאבחנים, ובנוסף, המבחנים העומדים לרשות המאבחנים אינם מספקים את הדרישות.
האחריות לאבחון מוטלת על גורמים בבית-הספר, ואין במשרד החינוך מדיניות בנוגע לשאלה מי מוסמך לאבחן ולטפל בלקויי הלמידה.
במגזר הערבי המצב קשה עוד יותר, מכיוון שאין ערכת מבחנים תקפה בשפה הערבית המותאמת לאוכלוסייה הערבית. בעקבות זאת משתמשים הפסיכולוגים במבחנים המיועדים לתלמידים יהודים, שלא בהכרח מתאימים לערבים.
משרד החינוך גם לא מעניק שירותי אבחון לתלמידי החטיבה העליונה, ולכן הם נדרשים לפנות למאבחנים פרטיים, שגובים תשלום גבוה, לשם קביעת זכאותם להקלות בבחינות הבגרות. עקב כך, רוב האבחונים לצורך ההקלות בבגרויות נעשים לתלמידים ממשפחות מבוססות, והנפגעים העיקריים הם תלמידים מאזורי מצוקה, שהוריהם מתקשים לממן להם אבחון פרטי.
בעיה בשילוב סטודנטים מוגבלים באוניברסיטאות
המבקר בדק את הסיוע שנותנים הטכניון ואוניברסיטת "בר אילן" לסטודנטים בעלי מוגבליות כדי לאפשר להם להשתלב בלימודים.
מהממצאים עולה כי בניגוד להנחיות הות"ת, לאוניברסיטת "בר אילן" אין רשימה עדכנית של כל הסטודנטים לקויי הלמידה הלומדים בה. בנוסף, רק מספר קטן של סטודנטים לקויי הלמידה מקבלים סיוע מהיחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה.
המבקר קובע כי בגלל היערכות לא מספקת של המוסדות שנבדקו לאבחון ליקויי למידה, או חוסר בציוד עזר מתאים, לא כל אדם בעל מוגבלות המעוניין לרכוש השכלה גבוהה יכול ללמוד בהם.
עוד עולה כי טרם הוקם מנגנון אבחון מרכזי מקובל ותקף לסטודנטים בעלי ליקויי למידה וכתוצאה מכך מתבקשים המוסדות להשכלה גבוהה להעניק לסטודנטים סיוע והתאמות בלימודים על סמך אבחונים שלא ברור האם הם אמינים.
