שתף קטע נבחר

התוכנית של מאיר דגן להכרעת הפלסטינים

ערב הבחירות האחרונות שיגר ראש המוסד הבא מכתב מסווג לאריאל שרון. הדגשים של דגן: טיפול "נקודתי", פגיעה במנהיגי החמאס בשטחים ובחו"ל, פגיעה נרחבת בגורמים התומכים בחיזבללה כולל סוריה ולבנון, והרבה שימוש ב"לוחמה פסיכולוגית"

ראש המוסד הנכנס, מאיר דגן, הגיש לראש הממשלה, אריאל שרון, מסמך ובו תוכנית להכרעת הפלסטינים. במוסף לשבת ב"ידיעות אחרונות" נחשף היום (ו') כי ערב הבחירות שהעלו את שרון לשלטון, ב-25 בינואר 2001, שיגר דגן מכתב לשרון. המכתב הוא בן חמישה עמודים. בראש כל אחד מהם נכתב: מסווג. כותרתו היא: עיקרי תוכנית לטיפול באלימות בשטחים.

"שימוש בלוחמה פסיכולוגית"

שלוש הערות מקדימות: הראשונה, התוכנית כתובה היטב, ביד מיומנת, ונקראת כמו נבואה רטרואקטיבית. הרבה ממנה מומש. עם זאת, כשמשווים את התוכנית עם מה שקרה בפועל, מתברר שדגן היה יותר מרוסן, יותר מתחשב בפלסטינים ופחות אגרסיבי משהיה צה"ל בפועל. מה שלא עשו המלצותיו של דגן, עשו הפיגועים ההמוניים, והאור הירוק המוחלט שנתן המימשל האמריקני לשרון לאחר ה-11 בספטמבר.
ההערה השנייה, שימו נא לב לסעיף האחרון בהמלצות הנוגעות לרשות הפלסטינית. דגן מציע שם לשקול הפעלת ל"פ (לוחמה פסיכולוגית), מונח צבאי לפעולה שקרית. ישראל תעודד עליית הנהגה חדשה, שתהיה אלטרנטיבה להנהגה הפלסטינית הקיימת. נדמה שדווקא ההמלצה הזאת מתבצעת, בימים אלה ממש, כאשר הממשלה תובעת לקיים בחירות ברשות הפלסטינית ובמקביל תובעת לדחות אותן ככל האפשר.
השלישית, לשונו של דגן סטרילית. הוא לעולם לא מדבר על חיסול, או הרג, רק על "טיפול מערכתי", "פגיעה פיזית", "טיפול נקודתי אישי". המושג "טיפול נקודתי" לקוח, למרבה האירוניה, מהפרויקט של משרד ראש הממשלה להזרמת כספים ליישובים ישראליים טעוני טיפוח.
הלשון הנקייה תאפשר לדגן לחולל פלאים בצד הדיפלומטי, שהוא חלק מרכזי בעבודתו של ראש המוסד.

הטיפול הנקודתי

לאחר שדגן מתאר את המציאות שנוצרה בין ישראל לפלסטינים, נכון לסוף ינואר 2001, הוא מנסח את תוכנית הפעולה.
"המישור האופרטיבי:
"התמקדות בפעולה מקיפה ואינטנסיבית מול הרשות הפלסטינית (ולא מול העם הפלסטיני). הפעולה צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:
1. פגיעה ומניעת כספים לרשות.
2. ביטול אישורי אח"מים.
3. פגיעה כלכלית בעסקים ובכספים הפרטיים של אנשי הרשות הפלסטינית.
4. טיפול מערכתי באנשי הרשות הפלסטינית המעורבים ויוזמים טרור. הטיפול יכלול מדרגות, ממעצר והעמדה לדין דרך גירוש מהאיזור ועד לפגיעה פיזית. הפעולה צריכה להיות מגובה בהסברה ובתמיכה משפטית (כולל דין בינלאומי).
5. ברמה הלאומית – איום על הישגים מדיניים שהשיגה הרש"פ במו"מ עד כה (סיפוח זוחל חזרה של אזורים אלימים במיוחד כמו בית ג'לא, או אזורים בשולי שטח איי – עוג'ה, יריחו וכו')
6. פעולות צבאיות ו'אחרות' בתוך שטחי איי על מנת להבהיר ששטחים אלה אינם מחוץ למשחק.
7. יש לשקול פעולת ל"פ, שעיקרה עידוד אלטרנטיבה לרש"פ לנוכח האכזבה (ברחוב הפלסטיני) מתיפקודה וההכרה שלא ניתן להגיע להסדר מדיני.
"מול הרחוב הפלסטיני:
1. מדיניות של שחרור לחצים מבוקר תוך הבלטת יתרונות של אי מעורבות באלימות.
2. מימוש של תוכנית תעסוקה בשוק הישראלי.
3. פתיחת מעברים רציפה של סחורות מהרש"פ (אבל לא של אנשי רש"פ).
4. הקלות בתנועה.
5. הסרה של כתרים מול הערים הפלסטיניות.
"מול התנזים:
1. טיפול נקודתי אישי בהנהגת התנזים.
2. הוצאה מחוץ לחוק של התנזים.
"מול האירגונים האיסלאמיים:
1. פגיעה בתשתיות של תנועת החמאס.
2. המשך פגיעה נקודתית במנהיגי התנועה בשטחים ובחו"ל.
3. המשך פעולה בזירה הבינלאומית לפגיעה בתשתיות הפיננסיות.
4. ל"פ במגמה לגרום לקרע בין הרש"פ לחמאס.
5. יצירת מערכת בינלאומית לתשתית האזרחית של החמאס בשטחים.
"מול החיזבאללה:
הכנת תוכנית ברורה ומפורטת לתגובה במידה שחיזבאללה ימשיך במדיניות ההתשה שלו. התוכנית צריכה לכלול שלוש רמות תגובה: פגיעה מוגבלת, רחבה ופגיעה נרחבת כולל ביעדים ובגורמים התומכים בחיזבאללה, כולל סוריה ולבנון.
"במישור ההסברתי והמדיני:
"מול הממשל בארצות הברית: תיאום עמדות עם המימשל ותיאום קווים אדומים. יש להציב מול האמריקנים 'התרעה בטאבו' באשר למדיניות המקל והגזר של ממשלת ישראל ביחס לאלימות הפלסטינית והבהרות ברורות בדבר המחיר בהמשך המצב הקיים.
"מול הרחוב הישראלי: תוכנית הסברה שעיקרה חיזוק המוראל תוך דגש שהמאבק יהיה ארוך, ידרוש משאבים, ובעיקר עלול להביא לקורבנות נוספים אך בסופו תצא ישראל חזקה ובטוחה יותר.
"מול מדינות ערב: יצירת מסגרת של הבנות שקטות שעיקרן נקיטת צעדים משותפים למניעת הגלישה של האירועים בשטחים לעימות כולל, תוך הבלטת הסכנות שיביא עימות כזה לכלכלה וליציבות המשטרים. מאידך גיסא, ניסיון להגיע עם מדינות כירדן ומצרים להסכמות מדיניות עקרוניות לגבי הסדר, במטרה להשתמש בהן כמנוף ללחץ על הרשות הפלסטינית.
"מול סוריה: העברת מסרים חשאיים באמצעות גורם שלישי תוך הבהרת קווים אדומים של ישראל לגבי המשך הפרובוקציות מצד חיזבאללה.
"מול העם הפלסטיני: 1. מדיניות הסברה, שתבהיר שישראל רואה בעם הפלסטיני ידיד ולא אויב, וכי כוונתה לפגוע בגורמים האלימים ולא לנקוט בענישה קולקטיבית. בכל מקרה תודגש מדיניות של מקל וגזר וקביעת מחיר תגמול לכל ביטוי של אלימות.
3. הורדת רף הציפיות בצד הפלסטיני באשר לתוצאות הסדר הקבע. הורדת הרף צריכה להיעשות על ידי חזרה נשנית על הקווים האדומים של ממשלת ישראל. המילה של מנהיגים בציבור הפלסטיני רבת משקל. חזרה על מנטרה קבועה לאורך זמן תחלחל פנימה ותקל בהמשך הדרך על המו"מ".
דגן הקפיד לחתום על התוכנית בתוארו הצבאי: אלוף (מיל') מאיר דגן.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
מאיר דגן
צילום ארכיון ידיעות אחרונות
מומלצים