סימנים של חורף ישראלי

זה לא בדיוק חורף של סקי וגם לא של סנאים בין עצי ערמונים, אבל גם כאן יש התרגשות של חורף. גילי סופר מזכיר לנו איפה לחפש

גילי סופרפורסם: 23.12.02 , 10:57

שלג: אי אפשר לסמוך עליו

מי שרוצה לעשות סקי ממש, עדיף שלא יחכה לשלג הישראלי. עם זאת יופיים של הפתיתים הלבנים היורדים אט אט אל ארץ הלבנה הוא חוויה שכדאי לנסוע בשבילה שלוש שעות ממרכז הארץ. אמנם בחורפים הקרים יותר מגיע השלג גם למרכז הארץ ואפילו להר הנגב, אך המקום היחיד עליו אפשר לסמוך בעניין זה הוא החרמון, הלבן של העיניים של המדינה.

את אתר החרמון מפעילים אנשי מושב נווה אטי"ב מזה יותר משלושים שנה. רוב המבקרים באתר בעונה הקצרה (חודשיים-שלושה) באים לחצי יום על מנת להשתכשך בשלג, לגלוש במזחלות (25 שקל), לעלות ברכבל המבקרים, ובעיקר לגעת בלבן הלבן הזה. עם זאת, כ-45 אלף גולשים מגיעים לאתר על מנת לגלוש ב-45 הקילומטרים של מסלולי הסקי שמציע האתר. במקום גם בית ספר לסקי, חנות המשכירה ציוד סקי (135 שקל ליום), וכן ציוד סקי למכירה. סקי פאס לכל האתר עולה 175 שקלים ליום וניתן גם לרכוש חבילה עם לינה בנווה אטי"ב.

מומלץ לתכנן את המסלול כך שבסביבות השעה 11:00 בבוקר תגיעו לכפר הדרוזי מסעדה שבצפון רמת הגולן. הכנאפה מתוקה, האוויר נקי, ולמי שמאחר לא נשאר.

פריחה: איפה הנרקיסים

השנים הארוכות בהם נוהלה הסברה נגד קטיפת פרחי הבר המוגנים עשו את שלהם. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר מרבדי כלניות ורקפות בעשרות נקודות בארץ, וגם את מלך הביצה, הנרקיס. ראשו הלבן של הנרקיס המצוי מעוטר בכתר זהב והוא פורח מתחילת נובמבר ועד פברואר, בשטחים סלעיים בהרים, באזורים לחים ובביצות. הנרקיס הוא מן הידועים שבפרחי ישראל, ובעבר הוא גם היה מן הנפוצים שביניהם. כתר כזה או כתר אחר, בכלל לא בטוח שכולם מוצאים אותו יפה כמו האירוס או הרקפת, אבל הריח.

אחד הריכוזים המפורסמים ביותר של נרקיסים הוא בשמורת תל אנפה שליד קיבוץ שמיר שבעמק החולה. התל הוא אתר עתיקות בו שכנה עיר גדולה בתקופה ההלניסטית, אך בשנים האחרונות הפך התל שנקרא גם (איך לא) 'גבעת הנרקיסים', למוקד עלייה לרגל עקב הפריחה הריחנית. בשמורת נוב שברמת הגולן: נרקיסים אירוס ביצות ואירוס ארגמן. בנגב מצוי הנרקיס המצוי בנחל אשלון שליד דימונה, ובנחל חצץ שליד שדה בוקר. האיזור השפלה אפשר לראות נרקיסים בכן בדרך בורמה. באתר 'רותם' ניתן למצוא דיווחים על אתרי פריחה שופעת וכן על מקום מציאת מינים פרחים נדירים. ב'אתרים נוספים' בטור הימני.

ערמונים: בקיוסקים, לא על העצים

הערמונים בארץ גדלים בעיקר לאורך רחוב דיזינגוף בתל אביב. בקיוסקים, לא על העצים. עצי הפרי בעל הטעם המיוחד גדלים באקלים קר יותר מהאקלים הישראלי והערמונים בארץ מיובאים מארצות הקור. החורף הוא עונה נפלאה לטיול בעיר העברית הראשונה. לא חייבים לרוץ לבית לביאליק למוזיאון או לכל אחד מאירועי התרבות שמציעה העיר שלא יודעת שינה. הרחובות נשטפים מלכלוך הקיץ, וגם האוויר נרחץ. כך סתם, להתלבש טוב טוב וללכת לאורך הרחובות, להציץ בתושביהם שלא היו מביישים אף עיר גדולה בעולם בססגוניותם. לראות איך הטבע חודר אל תוך העיר המוגנת כל כך מפניו בשאר ימות השנה. נכון, אפשר גם לקנות אותם בסופרמרקט, לחרוץ, ולזרוק לתנור ל-20 דקות. אבל ערמונים אוכלים בחוץ, טעמם שונה כאשר הם גם מחממים את כפות הידיים לעת ערב, לאורך הרחוב. ולא צריך להוציא אותם מהאש.

אם הזדמנתם לטיול בתל אביב לפני חג המולד, פנו דרומה. סיור לאורך רחוב כפר גלעדי על חנויות הצעצועים שבו העמוסות בקישוטי החג, הוא מסע לארץ אחרת.

פטריות: חוויה גם אם לא מוצאים

הנוהג הוא שהפטריה היחידה שהמטייל ביערות הארץ קוטף למאכל היא האורניה. הסיבה היא לא התענוג הגסטרונומי, אלא העובדה שמדובר בפטריה קלה לזיהוי, וזו גם הסיבה שבארץ לא ממש נהוג לצאת ליער ולקטוף פטריות למאכל. העלייה ממדינות חבר העמים הביאה עמה את תרבות קטיף הפטריות, ומטיילים מתלוננים לא פעם כי העולים החדשים עולים על מושבות הפטריות וקוטפים אותן ללא הכר. לפטריה תפקיד אקולוגי חשוב והיער יודה לכם אם לא תקטפו פטריות שלא למטרת מאכל.

למי שמוכן להשקיע מאמץ לא רב בהכרת המינים השונים, מציע החורף הישראלי את האחלמית ואת הנרתיקנית, את פקועת השדה את הנטופה הערבה, את הישעורית ואפילו כמהין. לצאת אחרי הגשם, לטייל ביער, לאתר מושבת פטריות, למצוא את המינים הטובים למאכל, להביא הביתה ולערוך חגיגת בישול. גם אם לא מצאתם או לא העזתם לאכול פיטריות שמצאתם, לא נורא. חיפוש הפטריות הוא חוויה בפני עצמה, הצייד חשוב לעתים מהטרף, ותמיד אפשר לעבור אצל הירקן בדרך הביתה.

שיטפון בדרום: זהירות, מתים מזה

יש דברים שצריך לראות על מנת להבין, ובעיקר לשמוע את קולות המים הרבים. קודם כל, באמת מאוד מומלץ להיזהר, מתים מזה. לא פעם השיטפון מגיע הרבה לפני הגשם, ובימים בהם יש חשש משטפונות, חשוב לשמור על אוזניים כרויות, ובכלל להיזהר במקומות המועדים, שיטפונות יש ברבים מנחלי הנגב ומדבר יהודה.

קצת קשה לתכנן טיול שיהיה בו איזה שיטפון קטן, ככה בשביל החוויה: מזג האוויר ממשיך בסורו ולא משתלב בלוחות הזמנים שלנו. על מנת להתגבר על הקושי שבתכנון מציעה הקרן הקיימת פעילות תחת הכותרת "מצפים לשיטפון בנחל גרר". נרשמים מראש וכשמתחיל השיטפון מתקשרים אנשי קק"ל אל הנרשמים ויוצאים לצפות בזרימת האדירים בנחל שבנגב המערבי, ובלימנים המתמלאים מים. הטיול שתאריכו נקבע על ידי מזג האוויר הוא בתשלום (20 שקל) ומספר המקומות מוגבל. קו ליער: 550-350-800-1.

עומר שפירא ממרכז המידע של החברה להגנת הטבע מזכיר כי השנה התמלאו מאגרי המים באיזור ניצנה. באתר החברה ניתן למצוא הנחיות היכן ואיך לראות שיטפון ולחזור בשלום. ב'אתרים נוספים' בטור הימני.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו