אם השביתה תימשך, רביד לא יילך לעולם

רביד בר-תור, בן 15 מעפולה, לקה בינקותו בשיתוק מוחין קל, שפגע ברגליו. למרות המום, הוא עבר שלושה ניתוחים בעבר שאיפשרו לו ללכת על רגליו ככל הילדים. לפני כשנה רגליו החלו להיכשל בהליכה. צעידה קצרה מעייפת אותו והרופא המטפל המליץ על ניתוח עצמות מסובך, שישפר את הליכתו. ניתוח זה ישפר את הליכתו של בר-תור באופן משמעותי, אם יתרחש בקרוב. בשל השביתה הממושכת נדחה ניתוחו של בר-תור כבר פעמיים למועד לא ברור.

בר-תור מוכרח לעבור את הניתוח בקרוב. מאחר והוא נמצא בגיל ההתבגרות, ועצמותיו מתחזקות מיום ליום. הניתוח הקשה, שדורש החדרת פלטינות אל תוך עצמות הרגליים, מוכרח להיעשות בקרוב, כאשר עצמותיו לא התעצבו באופן סופי. רופאו של רביד, ד"ר ליאונל קופילוביץ', מנהל היחידה לאורתופדיה בבית החולים "אסף הרופא", ניסה לנתחו למרות השביתה, אולם בסמוך למועד הניתוח "הבלתי לגאלי" דחה מטה השביתה את בקשתו לשבור שביתה ולהיכנס לחדר הניתוחים. "ככל שיחלוף הזמן, הניתוח יהיה מסובך יותר לביצוע ומשך ההחלמה יהיה ארוך יותר", אומר הרופא. "בעוד שנה כבר לא ניתן יהיה לבצע את הניתוח".

אימו של רביד, דיתה בר-תור, עומדת לרשות בנה ומשמשת לו רגליים במשך היום, משום שהוא מסרב להשתמש בכיסא גלגלים. רביד מעדיף להתאמץ וללכת על רגליו שלו למרחקים קצרים, ומסתייע באימו שמסיעה אותו כשצריך. "עכשיו לא רוצים אותו בטיולים של הכיתה, כי הוא מעכב את הקבוצה ואני מבין אותם", אומר אביו של רביד, שמואל בר-תור. "הוא לא יכול לשחק כדורגל והודיעו לו שיצרפו אותו לקבוצת כדורגל על כיסאות גלגלים ואת זה הוא לא רוצה. הוא רוצה להיות כמו כולם". "כשאני הולך על הרגליים זה כואב אבל התרגלתי לזה. הבעיה שלי שאני מתעייף נורא, ואז אני חייב להתיישב אחרי כמה מטרים", אומר רביד.

למרות המתנה מורטת עצבים לסיום שביתת הרופאים, הוריו תמימי דעים. מבחינתם, אין מוצדק ממאבק השכר שמנהלים הרופאים. "אני לא מבין למה איזה דובר עירייה צריך להרוויח 20,000 שקל, בעוד שרופא שמעמיד כל כך הרבה ילדים על רגליהם לא מגיע לשכר הזה" אומר שמואל, אביו של רביד. "אין לנו שום טענות למאבק של הרופאים. אנחנו מכירים מקרוב את העבודה המסורה שלהם".

ד"ר קופילביץ' עומד לפני השבר המוסרי מדי יום. מחד, הוא תומך בהסתדרות הרפואית. מאידך, ליבו נשבר למראה הילדים שניתוחם נדחה שוב ושוב. "זו הרגשה קשה וכבדה", הוא מודה בכאב. "אני מקוה שבסוף השביתה ימצא פיתרון שיקצר את התורים, אבל העוול שכבר נגרם הוא גדול".