איכות הסביבה: צרכנים ירוקים

תארו לעצמכם מצב, שבו אנחנו יוצאים לקניות מצויידים לא רק בכסף ובכרטיס אשראי, אלא גם במדריך צמוד, שמדרג ומקטלג איזה מוצרים על המדפים אינם פוגעים בסביבה, בטבע, בבריאות שלנו או בעובדים שמייצרים אותו. צמוד לארנק יהיה לנו קטלוג כזה, שיספר לנו איזה מוצרים הם ידידותיים לסביבה ונוכל להחליט אם אנחנו מעדיפים לקנות אותם יותר מאשר אחרים.
בבריטניה כבר עשו את זה. 4 שנים השקיעו מומחי איכות הסביבה בבדיקת יותר מ-700 מוצרים, ודירגו אותם בהתאם למידת הנזק הסביבתי והאנושי שהם גורמים. המדריך, The Good Shopping Guide, סוקר מגוון ענק של מוצרי צריכה, ביניהם מאכלי חלב, דגני בוקר, מזון לתינוקות, צעצועים, משקאות קלים ואלכוהוליים, מוצרי חשמל וקוסמטיקה. הם בחנו אותם לפי מידת הזיהום שהמפעל גורם, סוגי האנרגיה שבו הוא משתמש, בדקו האם נעשים במפעל ניסויים בבעלי חיים, האם נעשה בתהליך הייצור שימוש בהנדסה גנטית, וגם בדקו האם המפעל מפר את זכויות העובדים והאם הוא תורם לחברה בתרומות כספיות או בדרך התנדבותית אחרת.
ובארץ? קשה להאמין שמישהו יישב להכין מדריך כזה ויעז להיחשף לתביעות דיבה של תאגידים גדולים וחברות אימתניות, שימצאו עצמן ברשימת אלה שפוגעות בסביבה ובחברה. ובכלל, האם אכפת לציבור הישראלי מהנושא?
לקראת יום כדור הארץ, שחל היום ומצויין באירועים רבים במשך כל סוף השבוע, החלטנו לבדוק את המצב בארץ. בסקר TGI האחרון, שכלל כ-10,000 נשאלים בנושאי צריכה שונים, גילינו שהישראלים דווקא מעוניינים באיכות הסביבה. בסקר נמצא, כי 47.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים שאינם מזיקים לסביבה, 66% מהנשאלים הצהירו שחייבים למחזר, וכי 59% מודאגים מזיהום האוויר שנפלט ממכוניות.

לא מעוניינים בתו

אבל סקר לחוד ומציאות לחוד, ובמציאות שולט חוסר מודעות כמעט מוחלט לגבי הנושא. המשרד לאיכות הסביבה, שהצליח סוף-סוף בשנים האחרונות להחדיר לציבור את חשיבות המיחזור, עדיין רחוק מלפעול למען צרכנות ירוקה. למרות שנעשות במערכת החינוך פעילויות רבות שמסבירות את חשיבות השמירה על איכות הסביבה - בסופו של דבר ההורים הם אלה שמחזיקים בכרטיס האשראי והם אלה שיוצאים לקניות.
רוב הציבור כלל אינו יודע, למשל, שקיים בארץ תו ירוק למוצרים שפגיעתם בסביבה פחותה מאלה של אחרים. התו הירוק נקבע על-ידי מכון התקנים הישראלי באמצעות ועדה מיוחדת, שכוללת את אנשי המכון ואנשי המשרד לאיכות הסביבה.
במכון התקנים מסבירים, כי סימון מוצרים ידידותיים לסביבה מונע הטעיית הציבור על-ידי שימוש במונחים שמאחוריהם לא עומד לעיתים כל ביסוס מדעי, כמו מגן על שכבת האוזון, חומר מתכלה או ידידותי לסביבה.
התו הזה אמור להעניק למוצר יתרון שיווקי, אבל למרבה הפלא מתברר שיש חברות שדאגו לקבל אותו - אך הן אינן מעוניינות כלל להטביע אותו על המוצרים שנמכרים בארץ. הן משתמשות בו רק כדי לפתות קונים בחו"ל, שם ניתנת להיבטים הסביבתיים חשיבות שיווקית גדולה.
ד"ר ניצן אייל, מרכז איכות הסביבה במכון התקנים הישראלי, הציע כבר מספר פעמים לרשתות השיווק להקים מדפים ירוקים, בהם יהיו כל המוצרים ידידותיים לסביבה. התשובה שקיבלתי היא תמיד 'אין דרישה מצד הציבור', אומר ד"ר איל. אחת החברות המסחריות הגדולות אף טענה, שתו ירוק על המוצר עלול אפילו להבריח קונים. לצערי ישנם כאלה, שחושבים שמוצרים שעשויים מחומרים רב פעמיים או ממוחזרים הם מוצרים פחות שווים.

רק 30 מוצרים ירוקים

למרות שהוועדה למתן התו הירוק פועלת כבר יותר מ-10 שנים, היא כוללת בסך הכל רק 30 סוגי מוצרים. חלק מהתווים הירוקים ניתנו למוצרים של מפעלים, שידועים כמזהמים גדולים - אך המוצר הספציפי שקיבל את התו עמד בקריטריונים הדרושים.
כמה דוגמאות למוצרים בעלי תו ירוק: כ-20 צבעים של חברת טמבור קיבלו תו ירוק בזכות היותם על בסיס מים ולא על בסיס ממיסים אורגניים, שמזיקים לסביבה ולנשימה; חברת סודה-קלאב קיבלה תו ירוק על ייצור מערכת ביתית כתחליף למשקאות מוגזים חד-פעמיים; כל המוצרים שעשויים מנייר ממוחזר של חוגלה-קימברלי קיבלו תו ירוק; חברת פזקר, שמייצרת יריעות אטימה, קיבלה תו ירוק בזכות העובדה שהיא משתמשת בחומר אקרילי כחומר גלם במקום בנפט; חברת אורמת תעשיות קיבלה תו ירוק על שימוש באנרגיה חלופית, שאותה היא מייצאת למדינות רבות בעולם וחברת איטונג, שעושה גם היא חיל בחו"ל, דאגה שהבלוקים שלה יבודדו יותר מאשר האחרים.
הקריטריונים העיקריים לפיהם נבחנים המוצרים הם: האם ניתן למחזר אותם (כמו סוללות או אריזות); האם הם עשויים חומרים שאינם מזהמים את הקרקע, את המים או את האוויר (כאן נבחנים בעיקר צבעים, מוצרי נייר, חומרי ניקוי וחומרי הדברה); האם הם פועלים במסגרת תקני הרעש המותר (כמו מזגנים ומנועים); האם הם מצמצמים את השימוש במשאבי טבע מתכלים (כמו קולטי שמש, מיכלי הדחה עם מתקני חיסכון למים ונורות עם צריכת חשמל נמוכה); והאם המוצרים הם אינם פוגעים בבריאות (מוצרי עץ ומוצרים אחרים, שעלולים לפלוט חומרים מזיקים).
בלי כל קשר לתו הירוק, התקין מכון התקנים תקן נוסף, (ISO 14001), שמוענק לארגונים (יצרניים, מסחריים, ציבוריים ואחרים), שמכירים בחובתם להיות אחראים לקשר בינם לבין סביבתם.

הבינלאומיות משקיעות יותר

בנוסף למוצרים בעלי התו הירוק (את הרשימה ניתן למצוא באתר האינטרנט של מכון התקנים), ליקטנו מספר מוצרים של חברות בינלאומיות המשווקות בארץ, והטוענות למוצרים ירוקים.
איקאה פיתחה מודל מיוחד, על-פיו תהליך פיתוח המוצר כולל שימוש מינימלי בחומרי גלם וכן שימוש בחומרים ממוחזרים. כל זאת, אומרים בחברה, תוך דאגה לנטיעת יערות המיועדים לאספקת עץ כחומר גלם. שלומי גבאי, מנהל המגוון באיקאה, אומר כי סדרת רהיטי 'לאק' החדשה של המפעל מיוצרת בטכנולוגיה מיוחדת: בתהליך הייצור משתמשים במסגרת עץ ובתוכה חומר מיוחד העשוי שבבי עץ ממוחזרים, אותם גורסים ודוחסים, אומר גבאי. כך נחסך חומר גלם יקר ומתקבלים רהיטים איכותיים במחירים נוחים.
לפיליפס העולמית מסלול פיתוח מוצרים ירוקים. אלישבע שוחט-שוסטרמן, מנהלת השיווק בחברה אומרת, כי על כל חטיבה בחברה מוטלת החובה לפתח מוצרים, שיעמדו בסטנדרטים של מספר היבטים מרכזיים: ניטרול חומרים מסוכנים, חיסכון באנרגיה, מיחזור חומרים במוצרים עצמם ושימוש באריזות שניתנות למיחזור.
חברות רבות לייצור רכב חרטו על דגלן את ערך השמירה על איכות הסביבה, שכן הזיהום שנפלט מכלי הרכב נחשב לקטלני ביותר בחברה המערבית. קונצרן PSA, לדוגמה, יצרן מכוניות פיג'ו וסיטרואן, מבסס את הייצור על מכוניות הצורכות פחות דלק ופולטות פחות דו תחמוצת הפחמן. פיג'ו מציגה אפילו מכונית קונספט ירוקה, שמונעת על-ידי מנוע מימן וטכנולוגיית דלק מתקדמת. אגב, כל המכוניות מצויידות היום בממיר קטליטי שמחייב דלק נטול עופרת (בעקבות המחקרים שהראו שעופרת מזיקה לבריאות) והן פולטות פחות רעלים לסביבה מאשר בעבר.
חברת הגלידות האמריקאית בן אנד ג'ריס יצאה בישראל בסדרת גלידות תחת הקונספט החדש תחת השם "לשם שינוי" המוטבע על האריזות (for a change). לדברי הלית שמיר, מנהלת השיווק של החברה המשווקת את הגלידות האלה, הן מיוצרות מרכיבים אורגניים אשר גודלו בתנאים טבעיים, ללא כימיקלים במסגרת התוכנית הייחודית של בן אנד ג'ריס לתמיכה בחקלאים במדינות מתפתחות בעולם, בה החקלאים מקבלים הדרכה והכשרה לגידול יעיל תוך הבטחת תנאי עבודה ושכר הוגנים.
חברת הנקל הבינלאומית עברה גם היא להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה. בחברה מייצרים את אבקות הכביסה קומפקט-סוד ופרסיל בחומר הנקרא זאולטים. חומר זה משמש כתחליף לפוספטים, הידועים כמזהמים קשים ואינם מקובלים יותר במדינות רבות.

מודעים לסביבה: לקנות חכם, לצרוך פחות

אחת הבעיות החמורות של העולם המודרני היא העובדה שאוכלוסיית כדור הארץ צורכת באופן מופרז את משאביו הטבעיים, ובקצב כזה רמת החיים וקצב ההתפתחות עלולים לעמוד בפני משבר קשה. הארגון הבינלאומי לאיכות הסביבה WWF פרסם באחרונה דו"ח בשוויץ, לפיו מדי שנה צריכת המשאבים הטבעיים עוברת ב-20% את יכולת כדור הארץ ליצרם מחדש, ושיעור זה רק גדל והולך.
לאור הנתונים הקשים של הדו"ח, ונתונים רבים אחרים שמתפרסמים מדי פעם אך אנו מעלימים מהם עין ולב, ממליצים היום מומחי סביבה בעיקר להפחית את הצריכה. את התורה כולה הם מתמצתים ב-4 R-ים בהם צריך לנקוט: Reduce, Reuse, Repair, Recycle. קודם כל חשוב להפחית את השימוש, אחר-כך לעשות בחומרים שימוש חוזר, אחר-כך לתקן את הטעון תיקון ורק בסוף, אם אין ברירה, למחזר.
היועץ הסביבתי-כלכלי דניאל מורגנשטרן נותן בהם סימנים: צבעים וצעצועים – המוצרים לילדים חייבים להיות נטולי עופרת, ואילו תרסיסי צבע וריח אסור שיכילו גז ממשפחת CFC; ציוד משרדי, חיתולים ודשן – בקנותכם ציוד משרדי הקפידו על נייר ומעטפות העשויים מרכיב גבוה של סיבים ממוחזרים. כזה צריך להיות גם המילוי של חיתולי התינוק. הדשן לגינת הבית צריך להיות קומפוסט אורגני ולא דשן חנקני; אריזות – השתדלו לקנות מוצרים שבאריזתם ניתן לעשות שימוש חוזר יותר מאשר ממוחזר. לדוגמה: על מוצרי הבירה, שארוזים במיכלי זכוכית רב פעמיים, יש פיקדון רשות של 1.20 שקל. המשקה המשווק בערוץ זה זול בשיעור ניכר מאותו משקה המשווק במארז חד-פעמי מזכוכית או מפח, עליהם יש החזר של 25 אגורות; מים מינרליים – המים הנמכרים בארץ בבקבוקים כחולים, אותם כמעט ולא ניתן למחזר. במקומם רצוי להשתמש במסנני מים למיניהם או במתקני סודה ביתי, שאת בלוני הגז שלהם ניתן להחליף; והעיקר: אל תרבו באריזות. אפשר להביא מהבית את סל הקניות או לקחת מהחנות ארגזי קרטון משומשים, אותם ניתן לפרק ולהפנות למיחזור.