אבו-מאזן מקדם הנפקת האג"ח הבינ"ל של האוצר

חזון אחרית הימים במשרד האוצר. שר האוצר, בנימין נתניהו, מתנגד כידוע, ל"מפת הדרכים" של הממשל האמריקני, ואף נמנע בהצבעה על אישורה בממשלה. אבל כל זה לא מונע מבכירי משרדו לרתום את "מפת הדרכים" למסע קידום המכירות להנפקה הבינלאומית של אגרות חוב ממשלתיות, האמורה להתבצע בימים הקרובים.

בהנפקה, הראשונה זה 3 שנים שמבצעת הממשלה בשוקי ההון בחו"ל, יציע האוצר אגרות חוב ממשלתיות ללא ערבות הממשל האמריקני, בהיקף של 500 מיליון דולר לתקופה של 10 שנים.

במצגת מיוחדת שהכינו אנשי האוצר לקראת ההנפקה, מוצג המסמך האמריקני שנתניהו לא כל כך אוהב במילים הבאות "מפת הדרכים - סביבה גיאופוליטית חדשה – תנופה לסיכויים הפוליטיים והכלכליים של ישראל".

לאחר מכן, סוקרים מחברי המצגת את כל שלושת השלבים העיקריים של "מפת הדרכים", החל בהפסקת הטרור והאלימות וכלה בהסכם הקבע וההסכמה לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ואם כל זה לא מספיק, גוייס גם ראש הממשלה של הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן כמליץ יושר, והתמונה שבה הוא מחייך בחברת הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש וראש ממשלת ישראל אריאל שרון בועידת עקבה פותחת את הפרק המוקדש ל"מפת הדרכים".

המצגת כולה היא שיר הלל לכלכלת ישראל ולחוסנה הפיננסי, והיא מהווה אנטיתזה למסכת השקפים החמורים שבעזרתם הפחיד אותנו נתניהו רק לפני שבועות ספורים. ההסבר הגיוני לכך הוא כמובן הכורח הבל יגונה של האוצר לדבר עם משתתפי ה"רוד שואו" של הנפקת האג"ח במרכזי הפיננסים בניו יורק ובלונדון בשפה שונה מזו שבה הוא מדבר עם הציבור בארץ ועם חברי ועדת הכספים של כנסת ישראל.

וכך, במקום השקף המפורסם על "60 מדינות, ואנחנו בראש, בקצה השמאלי של הגרף, עם היחס בין הוצאות הממשלה לתוצר הגדול ביותר בעולם", בחר הפעם האוצר להציג במצגת גרף אחר, המצביע על ירידה רצופה ביחס שבין החוב החיצוני לתוצר, "המעיד על שיפור בחשבונות החוץ של ישראל". זאת לצד שורה של שקפים חיוביים נוספים, כגון התחזקות השקל ביחס לדולר, ירידת האינפלציה והירידה הצפויה בשנים הבאות ביחס שבין החוב הפנימי לתוצר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מדובר בהנפקת אגרות חוב של מדינת ישראל וכי המצגת מציגה במדוייק את המצב הכלכלי והמדיני במדינת ישראל, ומביאה לידי ביטוי את עמדות הממשלה, ולא את עמדתו הפרטית של השר נתניהו, או של כל שר אחר.