שרשרת מעיינות בהרי יהודה

על השביל הרזה פסעה חבורה קולנית של ילדים, ילדי תלמוד תורה, שמגלים בימים אלה את נפלאות המילה הכתובה. אחד מהם, מימיה מוצלבת על חזהו, כובע גדול ממידותיו מכסה את עיניו, תיק ענק על גבו הדקיק - עצר לפתע ומשך בשרוול חברו. הם עמדו, משתאים, מעל מי מעיין תכולים שנאספו בבריכת אגירה קטנה, בוהים בהשתקפות העננים החולפת באיטיות במראה הטבעית. ציפור שחצתה את האוויר צללה לכיוונם, טבלה את כנפיה במים ופרחה לדרכה. אחד הילדים קירב את פניו אל הפלא וציחקק בחדווה. אחר כך סידר את הפיאות הסוררות מאחורי אוזניו, והשניים מיהרו בעקבות החבורה המתרחקת.

בהרי ירושלים, במעבה החורש, פרוסה שרשרת מעיינות הזורמים בין סלעים לתוך מערכת בריכות יפות. אנחנו נגיע אליהם מ'יד קנדי', על ראש הר עמינדב, בשכנות לישוב הנושא את אותו שם.

ב-22 בנובמבר 1963 נרצח נשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי, והוא בן 46. גם בארץ הזדעזו מהרצח ובקרן קיימת לישראל החליטו להקים יד לזכרו - מבנה בצורת גזע כרות ש-50 עמודי בטון, כמספר מדינות ארצות הברית, נשלחים ממנו לשמיים ונקטעים באחת. ביניהם משתרבבים חלונות ארוכים וצרים הצופים אל הנוף. בתוך המבנה מוצגים סמלי המדינות וכן פסל ברונזה המנציח את הנשיא.

הר עמינדב מתנשא לגובה של יותר מ-800 מטר. לראש ההר ול'יד קנדי' מטפס כביש מעגלי שחוצה את יער השלום (יער עמינדב), ובו נטועים יותר מארבעה מיליון עצים. אחרי שלגמנו שפע נופים ואוויר הרים, ירדנו בשביל התלול לעבר חירבת סעדים. נהנינו מצילם הגדול של האלונים ומבוסתן עצי השקד הנאה וחזרנו לשביל (מסומן בשלט קק"ל) המוביל ל'דרך המעיינות'.

שכבת סלע אטומה למים, 'חוואר המוצא' בעגה המקצועית, עוצרת את המים מלחלחל. מי הגשם שיורדים על ראש ההר נספגים באדמה ונעצרים בשכבת הסלע. איך? השכבה הזו עשויה גרגרים זעירים, שתופחים כשהמים מגיעים אליהם ואוטמים אותה. בימים קדומים ידעו לנתב את זרמי המים הרכים שנבעו מהסלע באמצעות חפירת תעלות שהובילו אותם לבריכות חצובות. בשנים שחונות הזרימה עצלה, אבל אחרי חורפים גשומים הבריכות מלאות במי גשמים זכים וצלולים. את קבוצת הילדים הרכים פגשנו על דרך המעיינות.

שני מעיינות וארוחה

יובל, איש קק"ל שנלווה אלינו, הסביר שחפירה עדינה פתחה מחדש את נתיבי המים, שדרכם אל הבריכות נסתמה עם השנים. שני המעיינות הראשונים שפגשנו נושאים את השם 'עיינות עמינדב'. מימין לשביל נובע, בפכפוך עליז, המעיין הראשון, חוצב את דרכו מתחת לשביל ונשפך לשתי בריכות סמוכות, שמדרגות חצובות מוליכות אליהן.

משמאל, בין עצי האורן התמירים, אפשר לראות את בתי הישוב אבן-ספיר, שרועים בעלפון. המושב הוקם על ידי עולים מכורדיסטן בשנות החמישים של המאה שעברה, לזכרו של הרב החוקר והנוסע יעקב הלוי-ספיר. ב-1846 פירסם הלוי-ספיר את ספרו 'אבן ספיר'. ממרום התצפית שלנו הבחנו בכמה טרסות שסימני חריש ניכרים בהם.

רעבים? בקצה הישוב שוכנת מסעדה הודית משובחת, אלמורה (6431186-02). חובבי מנזרים מוזמנים לסטות למנזר 'יוחנן במדבר', אולי היפה במנזרי הארץ, השוכן בשולי המושב, נטוע על צלע ההר.

מחול חיזור של שפיריות צבעוניות

אם עדיין לא טבלתם במים, יש לכם הזדמנות נוספת בתחנה הבאה - עיינות עוזי. גם כאן תגלו בריכה נאה שמים זורמים בה בפכפוך רוגע. לשבת, להשתכר מהנוף ולא לרצות לקום.

עוד מעיין נסתר מהעין נחבא משמאל לשביל, שממשיך לעבר 'עין תמר' - פינת חמד מקסימה לזכרה של תמר נתן. המעיין נובע מתוך גומה חצובה בסלע והבריכה היא ככל הנראה שריד מהתקופה הביזנטית. חלק מהטיח שכיסה אותה עדיין ניכר לעין. המים רדודים וצלולים, ואם צנחו עליהם עלים מעצי האלון השכנים, תפאורה למחול החיזור של השפיריות הצבעוניות, הרווחתם מראה פסטורלי מעין כמוהו. ליד הבריכה ממוקמת פינת ישיבה מסודרת לחכמים שהביאו איתם ערכת קפה.

המסלול יורד עכשיו לעין חנדק, מעיין שניקבתו האפלולית מזמינה להיכנס אליה (לא לשכוח פנס). שם אמור להמתין הרכב הנוסף שיחזיר אתכם ליד קנדי. אם בחרתם במסלול סיבובי, טפסו פשוט לשביל העליון, שיחזיר אתכם למוצא הטיול.

ויש גם סוכריה

את מסלול המעיינות אפשר לעשות לבד, בעזרת דפדפות מלוות במפה שמקבלים בתחנת המידע של קק"ל למרגלות יד קנדי. אפשר גם עם הדרכה, בתיאום מראש עם מדריכי קק"ל (תחנת המידע סגורה בשבת).

ועכשיו לסוכריה: מחר, יום שישי, 20 ביוני, יחכו למטיילים בדרך המעיינות אנשי קק"ל, שידריכו שני סיורים מרתקים ורטובים ב-10:00 וב-14:00. כסף זה לא יעלה לכם, אבל חובה להירשם מראש: טל' 1-800-350-550.