נתניהו: אין לי תוכניות להעלות מסים
הממשלה תתחיל לדון בתקציב 2004 בשבוע הבא. המינוח המקצועי שבו ישתמש האוצר בישיבה זו לא יהיה "קיצוץ תקציבי", אלא "התאמות בתקציב", שהוא מעין שם קוד מעודן יותר לגזירות שעתידות ליפול על ראשינו
החופשה המרוכזת של צמרת האוצר הסתיימה, ונתניהו וראשי המשרד חזרו לפעילות מלאה. אתמול (א') כינס שר האוצר את הנהלת משרדו לישיבת עבודה ראשונה בהרכב כולל, בנושא תקציב המדינה לשנת 2004.
כבר בפתח הישיבה הודיע נתניהו כי "אין תוכניות להעלות את שיעורי המסים הקיימים, או להוסיף מסים חדשים". בכך דחה למעשה שר האוצר את הפרסומים האחרונים בחלק מאמצעי התקשורת, שייחסו לאוצר כוונה להטיל שורה ארוכה של מסים, במטרה לצמצם את הגירעון בתקציב.
לדברי נתניהו, הוא ישאף ככל האפשר להימנע מהטלת מסים נוספים במסגרת הצעת התקציב, שכן "אי אפשר לצאת מן המיתון על ידי העלאת נטל המס. מה שצריך לעשות כדי לצמצם את הגירעון זה להקטין את רמת ההוצאה הממשלתית".
הממשלה תתחיל לדון בתקציב 2004 ביום ב' בשבוע הבא, 1 בספטמבר. בישיבה זו יציגו ראשי האוצר בפני השרים סקירה מקרו-כלכלית על ביצוע התקציב השנה, ועל היעדים הכלכליים לשנת התקציב הבאה.
יעד הצמיחה הרשמי – 2.5%
המספר היחיד שיוצג בישיבה זו ביחס לשנת 2004 הוא יעד הצמיחה הרשמי של האוצר לשנה הבאה, שיסתכם, ככל הידוע, ב- 2.5%. תחזית זו דומה מאוד לתחזיות הצמיחה של מומחים רבים בארץ ובחו"ל, כמו למשל יחידת המחקר של השבועון הכלכלי מבריטניה "אקונומיסט" וקבוצת האנליסטים של הבנקים ובתי ההשקעות הגדולים בעולם המשתתפים מדי 3 חודשים ב"משאל החזאים" המפורסם.
שבועיים לאחר מכן, באמצע ספטמבר, תתכנס הממשלה לישיבה נוספת ואחרונה בנושא, שבה יאושרו הנתונים התקציביים העיקריים: תחזית ההכנסות ממיסים, היקפו הכולל של התקציב, יעד הגירעון לשנת 2004, היקף הקיצוץ בתקציב ודרך ביצועו.
המינוח המקצועי שבו ישתמש האוצר בישיבה זו לא יהיה "קיצוץ תקציבי", אלא "התאמות בתקציב", שהוא מעין שם קוד מעודן יותר לגזירות שעתידות ליפול על ראשינו.
קיצוץ בתקציב הביטחון
וגזירות אכן יהיו גם בתקציב השנה הבאה, גם ללא הכבדת נטל המיסוי. הקיצוץ הממשי בתקציב יסתכם בכ- 10 מיליארד שקל. כשליש ממנו יבוצע בתקציב הביטחון והיתרה – בשורה ארוכה של סעיפים תקציביים שונים. המשמעות המעשית של קיצוצים אלה תהיה שבשנה הבאה נקבל עוד פחות שירותים ממשרדי הממשלה השונים: בתחומי החינוך, הבריאות, הסעד, התחבורה ועוד.
סכום של כ- 5 מיליארד שקל נוספים יושג באמצעות הגדלת יעד הגירעון הרשמי של 3% - 2.5% מהתוצר (כ- 15 מיליארד שקל), ב- 1% תוצר נוסף. משמעות המהלך החשבונאי של הגדלת יעד הגירעון לכ- 4% מהתוצר, שעליו דווח לראשונה ב- ynet לפני 10 ימים היא זו: ה"אוברדרפט" של הממשלה (הפער בין סך הכנסותיה והוצאותיה) יוכל לגדול בשנת התקציב הבאה בכ- 5 מיליארד שקל נוספים. במקביל, תוכל הממשלה להקטין את הקיצוץ הנדרש בסכום זהה.
למרות מחויבותו של נתניהו בנושא המסים, סביר להניח כי בסופו של דבר יבצע האוצר גם כמה מהלכים בתחום זה. בתחילת השנה הבאה אמורה הממשלה להפחית את שיעור המע"מ ב- 1%, ל- 17%. מהלך זה, שעליו התחייבה הממשלה הקודמת, יגרע מקופת המדינה סכום של כ- 2 מיליארד שקל בשנה.
ההערכה היא שלמרות החשש מפגיעה באמינות הממשלה, יחליט האוצר בסופו של דבר להשאיר את שיעור המע"מ ברמתו הנוכחית, 18%. אפשרות נוספת הנשקלת באוצר היא להמיר את הפחתת השיעור הכולל של המע"מ בביטול הפטור הקיים היום ממע"מ על פירות וירקות, או להטיל על הפירות והירקות מע"מ בשיעור מופחת של 9%.