בעיות בבלוטת התריס: עייפות, עצירות או השמנה

אחד מכל 500 בני אדם פונה לרופא בעקבות הופעת תסמינים, הקשורים בתת תריסיות, המוכרת בעיקר בשם "תת פעילות של בלוטת התריס", או היפותירואידים. בלוטה זו, הממוקמת בבסיס הצוואר, מפרישה את התירוקסין, ההורמון האחראי לוויסות קצב חילוף החומרים בגוף.

תת פעילות של בלוטת התריס מופיעה אצל נשים בשכיחות גבוהה פי שלושה, משום שהן נוטות יותר לחלות במחלות אוטו-אימוניות, המהוות את אחד הגורמים לבעיה זו.התופעה פוגעת בכ-2 אחוז מאוכלוסיית העולם, אולם אינה מאובחנת בקלות, משום שתלונות החולה אופייניות לעיתים קרובות למחלות רבות אחרות.

התשישות המאפיינת את המחלה פוגעת לא רק בחולה, אלא גם בבני משפחתו, ולעיתים מדובר בהשפעה לאורך שנים, עד שהמחלה מאובחנת. עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור בתחום זה משום שהמודעות לבעיה גברה.

תת פעילות של בלוטת התריס באה לידי ביטוי בהפרשת כמויות קטנות מהרגיל של תירוקסין, ובעקבות זאת בהאטה בחילוף החומרים. התסמינים מתפתחים בתוך שבועות, חודשים או שנים וכוללים עייפות, האטה בדופק הלב, לעיתים עד מתחת ל 50 פעימות בדקה, אי סבילות לקור, עצירות והשמנה (אף שהחולים ממעטים בדרך כלל לאכול).

השיער מידלדל, העור נעשה יבש, והפנים תופחות עקב הצטברות נוזלים. אלה מצטברים גם תחת מיתרי הקול, שהופך להיות עמוק וצרוד, באוזניים, תופעה הגורמת לירידה בשמיעה או לאובדן שמיעה מוחלט, ולעיתים גם סמוך לעצבים המוליכים אל כפות הידיים, מה שגורם לכאבים ולדקירות. אצל נשים בגיל הפריון המחזור מתארך והדימום רב מהרגיל, ואצל בני שני המינים מופחת או נעלם כליל הדחף המיני.

כתוצאה מפעילות ה TSH מופרש התירוקסין, המוכר גם בשם T4. מכאן, שגם בדיקת רמות T4 מספקת תמונת מצב על תפקוד הבלוטה.

רמות תקינות של TSH הן 0.4-5.0 מילי – יחידות לליטר. רמות גבוהות מדי עשויות להעיד על תת פעילות של הבלוטה, מה שגורם לבלוטת יותרת המח להגביר את הפרשת ה TSH, בניסיון לדרבן את בלוטת התריס לחזור לפעילות תקינה. רמות תקינות של T4 הן 5-11 מיקרוגרם לדציליטר. רמות נמוכות מדי מעידות על תת פעילות של בלוטת התריס, ואז מנסה בלוטת יותרת המח "לפצות" על החסר, ולהפריש יותר TSH.

בדיקת אולטרסאונד צווארי: מאפשרת לאתר גושים, ציסטות או גידולים בבלוטת התריס, שעל פי רוב אמנם אינם פוגעים בפעילותה התקינה, אולם יש לגילויים חשיבות בפני עצמה. הבדיקה מהירה ואינה מכאיבה.

מיפוי בלוטת התריס: בדיקה לאיתור שינויים בתפקוד בלוטת התריס, המיועדת בעיקר לחולי תריסיות יתר. הנבדק בולע גלולת יוד רדיואקטיבי ארבע שעות לפני הבדיקה, או מקבל זריקה תוך ורידית של חומר רדיואקטיבי בשם טכניציום (בשניהם, אגב, אין שום סכנה). חומר זה נספג בבלוטת התריס, ובמהלך הסריקה מתקבלת תמונה המעידה על התפשטות היוד בבלוטה ועל מידת הפעילות שלה. הבדיקה אינה מבוצעת בנשים הרות.

אק"ג: אצל מבוגרים עלולה בדיקת אק"ג להצביע על הפרעה בהולכה החשמלית ועל האטה בקצב הדופק.

כולסטרול: ההאטה בחילוף החומרים ובתהליכים האנרגטיים עלולה לגרום לעלייה ברמת הכולסטרול (מעל 200 מיליגרם לדציליטר) ובטריגליצרידים (מעל 150 מיליגרם לדציליטר).

הרפואה האלטרנטיבית קוצרת הצלחה גדולה בהרבה בטיפול בתת פעילות בלוטת התריס, בייחוד בשלבים ההתחלתיים של המחלה, מאשר בטיפול בפעילות יתר של הבלוטה.

הומוטוקסיקולוגיה משולבת באקופונקטורה יפנית עשויה לסייע באמצעות טיפול בתכשירים כמו THYREOIDAE COMPOSITUM או ARSENICUM JODATUM הניתנים ע"י רופאים בעלי הכשרה בתחום ההומוטוקסיקולוגיה.

במצבים קלים יותר עשויים לסייע תוספי מזון עשירים ביוד, כמו אצות ים, או חומצת אמינו L-THYROSINE בתוספת B COMPLEX. גם טיפול רפלקסולוגי יכול להקל ולחזק טיפולים אחרים.

דניאל גלבוע, מורה ומטפל ביוגה-תרפיה מ"מירב", בית הספר לרפואה אלטרנטיבית של קופת חולים מכבי, ממליץ על יוגה לאיזון פעילות בלוטת התריס. לדבריו, היוגה פותחת תעלות בגוף באמצעות תנוחות המפעילות לחץ בנקודות שונות. כדי להקל על בלוטת התריס ולאזן את פעילותה הוא ממליץ על כמה תנוחות, ובהן עמידת כתפיים ("עמידת נר"), מחרשה (כנ"ל, הידיים ישרות לפנים והרגליים מתוחות מעבר לראש), קשת (שוכבים על הבטן, הידיים מתוחות לאחור ואוחזות בקרסוליים) ותנוחות נוספות המותאמות באופן אישי ע"י המדריך, מפעילות לחץ על הצוואר או מטפלות בשורש הבעיה.

כשם שבלוטת התריס עלולה לסבול מתת פעילות, גם פעילות יתר עלולה להתרחש בה. אם כי זו הפרעה נדירה יחסית. אחד מכל 3,000 מבוגרים סובלים ממנה בשנה והיא שכיחה יותר בקרב נשים, בשיעור של פי שלושה מגברים. ההפרעה עלולה להיגרם מכמה סיבות: השכיחה שבהם היא מחלת גרייבס, מחלה אוטו-אימונית הגורמת להפעלת יתר של הבלוטה. סיבות נוספות הן גידולים שפירים בבלוטה או טיפול יתר בתירוקסין. לעיתים נדירות הגורם לכך הוא גידול בבלוטת יותרת המח.

סימנים שכיחים של המחלה הם דופק מהיר, חוסר שקט, רעד, עייפות, תיאבון מוגבר המלווה בירידה במשקל, נטייה לשלשולים, הפרעה בסדירות הווסת, עור חם ומזיע ובליטה של העין. גם כאן האבחון כולל בדיקת רמות T4 ו TSH, בדיקת אולטרסאונד צווארי ומיפוי הבלוטה באמצעות יוד רדיואקטיבי.

הטיפול נעשה באמצעות תרופות להורדת רמות ייצור הורמון התירוקסין וכן בתרופות לטיפול בתסמינים כמו דפיקות לב ורעד. לרפואה האלטרנטיבית אין תשובה ממשית לבעיה והטיפולים העיקריים הם באמצעות דיקור יפני, רפלקסולוגיה ונטורופתיה.