בנעליים של דונה גרציה

אמסלם, טייס במילואים, העביר את קורס הטיס שלו מיטה ליד מיטה עם הנווט השבוי רון ארד, שנעדר למעלה מ-17 שנה. השניים היו חברים טובים, ואמסלם השתתף בכל ההפגנות שהתקיימו אחרונה בעד כלילתו של ארד בעסקת השבויים. בעת ההפגנות הדגיש, כי הוא מעוניין מאד בעסקה שתחזיר הביתה את שלושת החטופים, בהם תושב העיר עדי אביטן, אבל מבקש שלא לשכוח את ארד. 

עוול היסטורי

אמסלם בנה לפני כשנה וחצי בעיר אטרקציית תיירות על שמה של דונה גרציה, אחת מעשירות תבל שחיה לפני כ-500 שנה ורכשה את טבריה מידי הסולטן הטורקי במאה ה-16. באמצעות היסטוריונים בעלי שם הוא חקר את פועלה של האישה, וגילה כי מיטב אוצרותיה הופקעו על ידי מדינות אירופה. 

אמסלם סבור, כי יוכל להוכיח שמרבית הכסף שנלקח מהאישה העשירה יועד עבור טבריה, במטרה להפוך את העיר לבירת ישראל. אם הדבר יוכח ניתן יהיה, לדבריו, לתבוע את הכספים מהממשלים שאחראים היום על המדינות שגרמו לכאורה לעוול ההיסטורי. מדובר בין היתר בצרפת, פורטוגל וספרד.

"הרצאה של 4 שעות"

ה'רומן' של אמסלם עם מורשת דונה גרציה החל לגמרי במקרה. "זה קרה כמה חודשים אחרי פרוץ האינתיפאדה, בפברואר 2001", הוא מספר. "לפני האינתיפאדה החלה בעיר תנועה מאד ערה של תיירים דוברי ספרדית מארצות הלדינו. האורחים העירו לנו שהשם של המלון, 'טרמינל פאלאס', הוא שם נוראי כי המשמעות שלו היא 'הארמון הסופני'. אבא שלי העלה רעיון לקרוא למלון 'דונה גרציה'. הלכנו לרשם החברות והוא הסכים בלי להניד עפעף.

"זה מדהים, ש- 500 שנה אף אחד לא ביקש להשתמש בשם הזה. אז עוד לא הבנתי כמה השם הזה ענק. היום אני מבין את המשמעות". מי שעזר לו להבין היה ההיסטוריון צביקה סחייק. לאחר שהשניים נועדו, החליט אמסלם שלא רק שם המלון ישונה, אלא שבנוסף יוקם קומפלקס יומרני להנצחת פועלה של האישה, שיכלול מוזיאון, עמותה, סיורים ועוד.

"צביקה יצר איתי קשר ואמר: 'יעקב אני רוצה להתחבר אליך'. אמרתי לו שיש לי חור בהשכלה, שקראתי למקום על שם דונה גרציה למרות שלמעשה אין לי מושג מי היא היתה. ואז הוא פתח בהרצאה שארכה ארבע שעות. האיש חישמל אותי. נתן לי להבין את משמעות הזכות שלנו על ארץ ישראל והזכות שלנו על טבריה. זה הביא אותי ללחוץ את ידו ולהחליט להקים פה מלון נושא, שמתפתח למוזיאון, שמתפתח למרכז להעצמת מנהיגות נשית, שמתפתח לעמותה שתדאג לכך שכל בני ישראל יבואו לכאן וילמדו על מורשת העיר ותרומתה של דונה גרציה.

"למחרת חתמנו על הסכם שלפיו נתחיל לפעול בעניין הזה. בתוך חודש עשינו הסבה לאולם, וכבר התחלנו לקבל קבוצות. בעיקר מורים, כדי שבאמצעותם יקבלו התלמידים בישראל חומר ההעשרה על תרומתה של הדונה, וגם כדי להקפיא את העוול הממלכתי באופן מיידי".

דונה גרציה מחפשת

איך עלה הרעיון להשיג כסף עבור העיר?

"במהלך הזמן גלינו, שעושרה האגדי נלקח על ידי מדינות השמאל האירופאיות. חלקו הגדול פשוט לא הוחזר. הטענה הייתה, שעל פי חוקי האינקוויזיציה, אנוס או יהודי אינו זכאי לקבל חזרה את רכושו. כספים שבכלל יועדו לטבריה לא הגיעו. דונה גרציה קנתה את טבריה מהסולטן הטורקי ורקמה חזון להקמת מדינת יהודים בטבריה. היא לא הצליחה לממש את חזונה ואנחנו נכנסנו לנעליה. אחרי ש-50 חוקרים ייתנו לנו גושפנקה אקדמית, שכל מה שאנחנו טוענים אכן קרה, אנחנו נשתמש ביועצים משפטיים מתאימים ונבקש מכל מדינות אירופה לכפר על העוול ולשלם את הכסף. מדובר בסכומים גדולים שמיועד לטבריה, ויכולים להרים את העיר הזאת לשמים".

אתה כבר מתכנן מה לעשות בכסף?

"עמותת דונה גרציה תדאג להביא את הכסף הזה, ואחר כך אהיה מאד מעוניין לכוון את הכספים האלה למקומות הנכונים כדי לפתח את העיר. אפשר יהיה לשחזר את העיר העתיקה ולבנות מחדש את נמל ונציה, ולחבר את חמשת המוקדים העיקריים ההיסטוריים של העיר הזאת ולהפוך אותם לאטרקציה תיירותית, שיבואו מכל העולם וילמדו אותם, זאת הכוונה שלנו.

"היות שהעוול שנעשה כאן גדול, החלום שיתוקן הוא ענק. חשוב לי להבהיר שלא מדובר במזימה. השיקולים ציוניים לחלוטין. גם הבית של דונה גרציה, המיזם שלנו, משדר ציונות נקייה לחלוטין. אני אומר: אל תלכו 2000 שנה לאחור, תלכו 500 שנה, תראו שהעיר הזאת שייכת לנו, שהמדינה הזאת שייכת לנו".