היועץ המשפטי לממשלה החליט אמש (ג') להגיש קובלנה משמעתית נגד מנהל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, פרופ' יהודה היס, בגין תפקוד המכון בשימוש שנעשה במכון ברקמות של גופות אשר נותחו לצורכי מחקר. ממשרד המשפטים נמסר כי עם זאת, לא נמצא יסוד להעמיד את פרופ' היס לדין פלילי או משמעתי בקשר לעדויותיו בבית המשפט, והתיק "נסגר מחוסר אשמה".
בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות" שפורסם
בשנת 2000, אודות אי-סדרים בעבודת המכון לרפואה משפטית, מינה שר הבריאות דאז, ניסים דהן, ועדה לבדיקת המכון בראשות השופט אריה סגלסון. פרקליטות המדינה קיימה אף היא דיונים בנושא.
בספטמבר 2002 נחשפו ב-ynet מסמכים,
המתעדים את האופן בו פעל המכון. ממצאי דו"ח ועדת סגלסון הועברו אל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על ידי השר דהן.
ממשרד המשפטים נמסר כי היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, קיימו מספר דיונים, ובמהלכם התבקשה גם בדיקה של אגף החקירות בנציבות שירות המדינה. לאחר דיונים בעניין, הוחלט להעביר לחקירת המשטרה את החשדות בנוגע לפעילות המכון לרפואה משפטית.
המשטרה בדקה חשדות לפיהן פרופ' היס מסר עדות מומחה בבית המשפט בנוגע לנתיחת גופות, מבלי שהשתתף בפועל בנתיחתן. ממצאי המשטרה העלו כי "הגם שפרופ' היס לא נכח בכל הנתיחות בהן חוות הדעת נשאה את חתימתו, הרי שבמקרים אלה הוא ראה את הגופה, ראה את תוצאות בדיקות המעבדה וצילומי הגופה וביצע הגהה מילולית ומקצועית על חוות הדעת". נמצא כי פרופ' היס לא חתם על חוות דעת אשר לא היתה לו נגיעה להן.
"אחריות משמעתית לכשל"
באשר לביצוע נתיחות במכון לרפואה משפטית, ממשרד המשפטים נמסר כי על פי הממצאים, "הנתיחות לקביעת סיבת המוות נערכו במכון כדין, מכוח הסכמת המשפחה או צו של בית משפט. נמצא, כי במקרים מסוימים נעשה שימוש ברקמות, ובמקרים אחדים באברים (ערמוניות ואשכים) לצורכי מחקר מדעי.
"במקרים אלה, לא התבקשה הסכמה מיוחדת של המשפחות לשימוש ברקמות לצורכי מחקר, מתוך הנחה שההסכמה לנתיחה כוללת גם הסכמה לשימוש ברקמות למחקר, שמטרתו ריפויים של בני אדם והצלת חיים.
הנחה זו היתה מקובלת במכון במשך שנים רבות, ואף כי היועץ המשפטי לממשלה סבור כי אין להשתמש בגופתו של אדם לצורכי לימוד ומחקר ללא הסכמה מפורשת של האדם עצמו בחייו או של משפחתו לאחר מותו, הוחלט כי אין מקום, בדיעבד, להעמדה לדין בנושא".
עם זאת, נמצא שבמספר מקרים נעשה שימוש ברקמות לצורכי מחקר גם במקום בו הנתיחה נערכה לפי צו בית המשפט, לשם קביעת סיבת המוות, ללא הסכמתה של המשפחה. במקרים אחרים, התנתה המשפחה במפורש שאין לעשות כל שימוש באבריו של המנוח או שהנתיחה תהיה לקביעת סיבת המוות בלבד.
לפיכך, קובע היועץ המשפטי, יש כשל של ממש בתפקוד המכון, "הגם שלא בכל המקרים האלה היה זה פרופ' היס שערך את הנתיחה ואישר את השימוש ברקמות". היועץ סבור כי היה על היס להקפיד שלא ייעשה שימוש ברקמות שלא על פי הסכמה של המשפחה, "ובוודאי שלא בניגוד לבקשה מפורשת שלה. מדובר ב"נושא בעל רגישות רבה לגבי משפחות המנוחים", קובע היועץ, ומסיק כי פרופ' היס, כמנהל המכון, נושא לכאורה באחריות משמעתית לכשל זה.
בהודעתו מציין משרד המשפטים כי "פרופ' היס ניהל את המכון לרפואה משפטית מאז 1988 ולזכותו תפקוד רב שנים לרבות בתקופות של פיגועי טרור קשים, בהן עשה פרופ' היס ימים כלילות בזיהויים של ההרוגים".
"גם במקרים שבהם נמצא כשל בתפקוד המכון", כך משרד המשפטים, "לא עלה חשד לשחיתות או להפקת רווח אישי על ידי פרופ' היס, והשיקול שעמד לנגד עיניו היה קידום המחקר הרפואי. עם זאת, היועץ סבור כי בהשגת מטרה זו יש להקפיד על מילוי הוראות החוק תוך גילוי רגישות מירבית לרצונם של בני המשפחה, ועל כן הורה כי על הכשל הנזכר להיות מטופל בקובלנה משמעתית".
"היועץ קבר את שלטון החוק"
פרופ' היס עצמו סירב להתייחס לידיעה. השופט בדימוס אריה סגלסון אמר ל-ynet: "לא אתערב בסמכות היועץ. אני מכבד אותו ואת החלטתו. אני כתבתי את הדו"ח, אך ההחלטה בידיו". במשרד הבריאות הופתעו לשמוע על החלטת היועץ המשפטי בכלי-התקשורת, ואמרו כי "ילמדו את ההחלטה בטרם יגיבו".
יובל פורת וזיו ברנע, דוברי פורום "נפגעי המכון לרפואה משפטית", הגיבו בזעם להחלטת היועץ: "זו החלטה פתולוגית. היועץ קבר במו ידיו את שלטון החוק במדינת ישראל. ההחלטה מנוגדת לקביעת המשטרה, כי קיימות ראיות לביצוע עבירות פליליות על-ידי הפרופסור היס, והיא מהווה כישלון מקצועי ומוסרי של היועץ.
יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ שאול יהלום, דואג לשלטון החוק: "מערכת אכיפת החוק בישראל נכשלה כישלון חרוץ בטיפולה בעבירות המיוחסות לכאורה לפרופ' היס, ושנמצא להן אימות בדו"ח סגלסון. סגירת התיק מול חשדות לכאורה של סחר באיברים, לקיחת איברים ללא רשות וזיוף דו"חות נתיחה, מוכיחים עד כמה רחוקה מערכת המשפט בישראל מערכי היושר, הצדק והשוויון".
"ועדת הבדיקה של משרד הבריאות קבעה כבר כי המכון לרפואה משפטית לקח איברי אדם ועשה בהם כבשלו, וגם המשטרה אישרה זאת, אבל היועץ המשפטי העדיף את טובת המערכת על פני שלטון החוק ופגע באמון הציבור במערכת המשפטית. אילו פקיד זוטר היה מבצע עשרה אחוזים ממעשיו של פרופ' היס, הוא היה עף מיידית ומועמד לדין. אבל היס, יקיר המערכת, זכה לעמוד לדין משמעתי בלבד, כאילו ביצע רק עבירות טכניות של רישום כוזב של שעות נוספות".
הרמן הילר, אביו של החייל דניאל הילר ז"ל, שהוציא בשעתו את גופת בנו מן הקבר ודרש
לבדוק האם נעשה שימוש ללא הסכמתו באיברי בנו, אמר ל-ynet בעקבות ההחלטה: "זה חמור מאוד. אני מאמין שזה לא יעזור לו במקרה של הבן שלנו, שעוד אמור להיבדק בוועדה. אסור היה לתת לו להמשיך בתפקידו. צריך לקום ולזעוק. הציבור צריך להפגין נגד ההחלטה. אסור לשבת בבית ולעשות שום דבר. זו בושה וחרפה שיועץ משפטי לממשלה מגן על פושע שהתעלל בגופות של חיילים".
עניינה של משפחת הילר אמור להתדיין בוועדה מיוחדת, לאחר שמנתח זר שהובא במיוחד לארץ קבע
כי המכון חרג מהנוהל התקין, ועשה שימוש לא חוקי ברקמות. אולם כעת מעריכים במשפחה בעקבות החלטת היועץ כי "המשחק הוא מכור".
