תושבי א-רם ינותקו מירושלים: משרד הביטחון מתכוון להתחיל בשבוע הבא בבניית גדר בטון ("חומה"), שתנתק מירושלים את שכונת א-רם, בה חיים כ-70 אלף בני אדם, מחציתם בעלי תעודת זהות כחולה. התושבים המקומיים אינם מתכוונים לעבור על כך בשתיקה.
בשבוע שעבר החלו בעבודות התשתית בכפר א-רם, הנמצא צפונית לירושלים. השבוע הגיעה פנייה ממועצת הכפר לקיים שימוע בדבר הסתייגותם של התושבים מהקמת החומה. התושבים גם עתרו לבג"ץ והם מתכוונים לפתוח במסע הסברתי רחב. למרות זאת, נחושים במשרד הביטחון להתחיל להקים את החומה.
תושבי א-רם, אזרחי ישראל, ייאלצו לנסוע צפונה, מרחק של כ-2.5 קילומטרים עד למחסום קלנדיה (מצפון לירושלים) על מנת להיכנס לירושלים. מחסום קלנדיה ישודרג לטרמינל נוסעים.
א-רם. בקרוב החומה (צילום: איי.אף.פי)
משרד הביטחון, שנערך מבעוד מועד לקרב ההסברתי, כינס אמש (יום ד') תדרוך כתבים, בו הוצגה התוכנית המפורטת. מתברר שאורך החומה יהיה כ-2.5 קילומטרים
וגובהה 4.5 מטרים. במערכת הביטחון מציינים שבניית החומה היא הכרחית, לאחר שבמהלך שלוש וחצי השנים האחרונות אירעו בירושלים 591 פיגועי טרור בירושלים, מתוכם 29 פיגועי התאבדות.
פיגועים אלו גבו 208 קורבנות, בהם ילדים, נשים וטף והותירו 1,624 פצועים ונכים. גורם ביטחוני בכיר אמר שאזור א-רם מוגדר כציר מועדף על המחבלים, ובכך הפך למוקד נוח להחדרת פיגועים. מאז החלו עבודות בניית הגדר בצפון הארץ ישנה תנועת מחבלים מאזור השומרון לכיוון ירושלים. לדברי הגורם, משכונת א-רם בלבד יצאו 12 פיגועי טרור, ולכן מובן הצורך ביצירת אמצעי מיגון שירחיקו את הטרור מירושלים, ויותירו אותה מחוץ למעגל שפיכות הדמים.
עלות כל הגדר: 8-9 מיליארד שקל
עד סוף מאי 2005 צפוי "עוטף ירושלים" להיבנות כולו. ראש מינהלת מרחב התפר במשרד הביטחון, נצח משיח, אמר כי בתחילת השבוע החלו בחלקה הדרומי של אריאל לבנות את הגדר באורך של ארבעה קילומטר, ועד קיץ 2005 תהיה גדר רציפה מטירת צבי בצפון ועד שמריה בדרום. אורכה יהיה בין 450-500 קילומטר. כל זאת בהנחה שלא יהיו עיכובים בבתי משפט.
הגדר כולה תתפתל לאורך של כ-640 קילומטר, ועלות הפרויקט תנוע סביב 8-9 מיליארד שקלים. בגדר יהיו שלושה סוגי מעברים: שערים חקלאיים, נקודות ביקורת (30), וכן יקומו חמישה מסופים שיאפשרו העברת סחורות בין יהודה ושומרון לישראל. המסוף הראשון שיוקם בג'אלמה יתחיל לפעול כבר בסוף חודש יולי.
גורם ביטחוני בכיר אמר כי מאז שהוקמה הגדר הצליחו לעבור אותה 52 מחבלים, אך הם נתפסו דקות לאחר מכן בעקבות הציוד הטכנולוגי המתוחכם שהוצב על הגדר.
התושבים חושבים על נקמה
תושבי א-רם חוששים מהשלכות בניית הגדר. בצהריים נערכה שם הפגנה של נשים נגד כיבוש בה השתתפו נשים פלסטיניות, ישראליות וזרות.
עטאללה חסן, תושב השכונה בן 70, מספר: "חלק רב מהתושבים עברו לגור במזרח ירושלים, ולקחו על עצמם את הסיכון ואת העלויות הגבוהות בשכירת דירה. האנשים כאן חושבים על נקמה. הם אומרים שאין להם מה להפסיד ואחרים חושבים על איך הם יסתדרו מאחורי הגדר".
לדברי עטאללה, חולה לב, אב לשני ילדים, "אני לא יכול לבקר את הבן שלי שגר מאחורי מחסום קלנדיה משום שאין לי אישור לזה. אני לא יכול גם לבקר את בתי הנשואה בבית חנינה, שהיא שכונה במרחק של חמש דקות משכונת א-רם משום שאין לי אישור כניסה לירושלים. במצבנו הנוכחי, אפילו בלי גדר, עדיף לנסוע לירדן ולפגוש את הבנים שם, מאשר לחכות עד שיתנו לנו אישורי כניסה".
אנחנו חושבים שהגענו למצב שנמות כאן בלי שאף אחד ידאג לנו, משום שהגדר מכתרת את השכונה מכל הצדדים ויהיה רק שער אחד שאמורים לעבור דרכו תושבי השכונה לאזור רמאללה וירושלים. בעבר עשיתי שני ניתוחים, ובגלל המחסומים לא יכולתי לבקר את הרופא שלי בבית החולים אל-מקאסד בירושלים. כבר שנתיים אני שולח מישהו שאני מכיר לבית החולים כדי להביא לי תרופה, ובלי שהרופא יבדוק אותי. השאלה מה יהיה אחרי בניית הגדר, איך אוכל לקבל את התרופה אז".
נשים מפגינות בא-רם (צילום: איי.אף.פי)
פדוא חדר, פעילה בארגון נשים פלסטיניות וחברה בוועד העממי למאבק בגדר בירושלים, השתתפה בהפגנה שנערכה בא-רם: "כתושבת השכונה אני רואה את הגדר כקטסטרופה שתשפיע מבחינה חברתית, בריאותית, כלכלית ונפשית על התושבים. 70% מהתלמידים בשכונה לומדים בבתי ספר בירושלים או ברמאללה. אני חוששת שכתוצאה מהגדר, התלמידים לא יוכלו להגיע לבתי הספר שלהם".
לדבריה, "בשכונה יש רק שתי מרפאות פשוטות, שאינן יכולות להעניק לתושבים אפשרויות רפואיות מתקדמות. כתוצאה מהגדר, אנשים לא יוכלו להגיע לבתי החולים בירושלים וכך הם יאבדו את כל השירותים הבריאותיים שלהם. הרבה סוחרים החלו לחשוב על סגירת החנויות שלהם בקרבת הגדר, ולחפש מקום אחר. חלקם חוששים מאיבוד מקור פרנסה".
מבחינה דתית, בא-רם אין כנסייה, ורוב הנוצרים פונים לכנסיות בירושלים. גם המוסלמים פונים למסגדים בירושלים, בראשם אל-אקצה. לדברי פדוא חדר, הגדר תהפוך את השכונה לבית כלא אחד גדול, "במקום שממשלת ישראל תתאמץ לקדם את תהליך השלום, היא בונה גדר שתביא להשפעות שליליות על שני העמים".
לדבריה, עד כה הופקעו 3,500 דונם של תושבי השכונה לטובת הגדר, "האדמות האלה הן ההמשך הטבעי לתושבי השכונה. בעתיד נהפוך כאן למחנה פליטים צפוף. בבניית הגדר ישראל מתכוונת לגרום לפלסטינים לעזוב את אדמותיהם, וזה מה שנקרא טרנספר".
