עוד טיפים לקניית מחשב חדש

כתבה שנייה בסדרה. לקריאת הכתבה הראשונה.

כשאנשים קונים מחשב חדש, הם נוטים להפנות את עיקר תשומת הלב שלהם למהירות המעבד או נפח הזיכרון. לעיתים קרובות הם לא מודעים כלל לחשיבות של מרכיבים אחרים, כמו לוח-האם (אליו כבר התייחסנו בכתבה הקודמת), המסך או הכרטיס הגרפי. בכתבה הזו נשלים את תצורת המחשב החדש שלנו, וננסה לראות כיצד אפשר לשלם עליו פחות ועדיין לקבל מחשב שייענה לצרכים שלנו בצורה הטובה ביותר.

מסך זה השקעה

רוב רכיבי החומרה שאתם קונים יכולים לשמש אתכם שנתיים או שלוש שנים עד שיתיישנו או יצאו משימוש. מסך טוב ישרת אתכם חמש שנים ויותר, ולכן יש לראות בו השקעה לכל דבר. אל תנסו לחסוך - קנו מסך איכותי ונוח, שיטיב עם עיניכם. שהישיבה מולו תהיה הנאה ולא עינוי. מרוצים מהמסך שיש לכם היום? הישארו איתו. במהלך השנה הקרובה צפויים שינויים מפליגים בשוק המסכים, ואם תדחו את הקנייה המזל עשוי לשחק לכם.

אם אתם קונים מסך בכל זאת, תחשבו פעמיים לפני שאתם משקיעים ב-LCD. נכון שהוא יצרוך פחות חשמל, יפלוט פחות קרינה ויתפוס פחות מקום, אבל הוא יעלה לכם לפחות 2000 ש"ח, אלא אם תלכו על דגם 15 אינץ' נחות טכנולוגית. בחצי-שליש המחיר אפשר לקבל מסך CRT מצוין. ואם LCD, אז אל תתפשרו - לכו דגם 17 אינץ', בעל זמן תגובה (Response Time) נמוך (16ms או פחות) שיוכל להציג וידאו ותלת-מימד באיכות ראויה.

בצגי LCD מקובל להשוות גם את זווית הצפייה המקסימלית (100/120 מעלות אופקית/אנכית נחשבים למינימום הרצוי) ואת יחס הקונטרסט (1:300 הוא המינימום, ורצוי 1:400 או יותר). כדאי רק להביא בחשבון שכל יצרן מודד את הפרמטרים הללו אחרת ולכן זהו בדיוק מהמקרים בהם כדאי להיעזר בחוות דעת בלתי תלויות של גופים שמבצעים בדיקות חומרה, בהם אתרי אינטרנט מוכרים כמו CNET, PC Magazine, PC World או Tom's Hardware Guide.

וכמובן, תוכלו פשוט לקנות CRT. לאו דווקא דגם עם מרקע שטוח (פלטרון, דיאמונדטרון וכו'), שיהיה טוב מאד בשימושי גרפיקה, אבל עלול להציג טקסט פחות חד, למשל. התרכזו בנתונים הסטנדרטיים: גודל הנקודה (Dot Pitch), הרזולוציה, ותדר הרענון. גודל הנקודה (האופקי) המקסימלי הסביר הוא 0.27 מ"מ, ועדיף 0.25 מ"מ או פחות. הרזולוציה ותדר הרענון (האנכי) המקסימלי, צריכים להיות אלו בהם תרצו להשתמש: לפחות 85Hz (ורצוי 100Hz), ברזולוציה 1024x768 (עבור 17 אינץ') או 1280x1024 (עבור 19 אינץ').

רק אל תשכחו: בהשוואת דגמים שונים של מסכים אין תחליף להתנסות סובייקטיבית לחלוטין - אם אתם יכולים לקנות מסך שהתנסיתם בישיבה ארוכה מולו, בעבודה, אצל חבר או בכל מקום אחר, זה עדיף. אנשים שונים מגיבים אחרת למסכים שונים, ואין לכם דרך אמיתית אחרת לדעת איזה מסך יעשה טוב לעיניים שלכם.

הכרטיס הגרפי

המלחמה המתמשכת בין ATI ו-nVidia על שוק המעבדים הגרפיים, יצרה שוק מוזר שכולל שתי משפחות של ערכות שבבים (Radeon ו-GeForce) וכ-300 דגמים של כרטיסים. בחלוקה גסה אפשר להפריד בין הדגמים ה"חדשניים", ה"מיושנים" ודגמי המיינסטרים.

בקבוצה הראשונה, תמצאו דגמים שמבוססים על ערכות השבבים האחרונות - אם אינכם גיימרים מושבעים עם תקציב של אלפי שקלים, תשכחו מהם. בקבוצה השנייה תמצאו כרטיסים חלשים ומוגבלים, שיכולים להתמודד יפה עם אפליקציות משרדיות אבל לא עם תלת-מימד ומשחקים, ולכן עולים 100-300 ש"ח. בקבוצה השלישית תמצאו את כל מה שבאמצע.

נחמד להיות צעיר בריא ועשיר, ולהיות מסוגל להוציא 3000 ש"ח על כרטיס גרפי. אבל אם יש לכם שימושים אחרים לכסף, ואתם עושים עוד משהו בחיים מלבד לשחק, תמצאו שכרטיס AGPx8 מבוסס Radeon 9200 או GeForce FX5200, יכול לעשות עבודה לא רעה, אפילו בהרצת משחקים. אם תקחו אותו עם 128MB זיכרון, יציאת טלוויזיה (TV) ויציאה דיגיטלית (DVI) עבור מסך LCD, תשלמו כ-400 עד 600 ש"ח ותהיו מרוצים. דגם מתקדם יותר, מבוסס GeForce FX5700 או Radeon 9600, אפילו עם זיכרון כפול, לא צריך לעלות הרבה יותר מ-1000 ש"ח.

אם אתם לחוצים בכסף, או לא משחקים בכלל, תוכלו להסתפק בדגמים בסיסיים יותר משתי המשפחות האלו, או לקנות לוח עם מאיץ גרפי מובנה. רק אל תתפתו לקחת כרטיס פרימיטיבי ללא יציאות TV ו-DVI. אתם תחסכו 100 ש"ח לכל היותר, ותמנעו מעצמכם כמה מהתענוגות הגדולים ביותר שהמחשב החדש יכול להציע לכם.

הכוננים הקשיחים הנכונים

בעידן ה-ATA ההבדלים בין הכוננים הקשיחים השונים, מלבד הנפח, היו קשורים בעיקר לביצועים: למהירות הסיבובית (5400rpm או 7200rpm), מהירות הממשק (ATA100/133), נפח המטמון (2MB או 8MB). עם הופעת Serial ATA, טכנולוגיה שעולה על ATA בכמעט כל אספקט, הפכו כל הפרמטרים הללו לא-רלוונטיים.

כדי להכניס דברים לפרספקטיבה, די להשוות בין דגמי ה"כניסה" של שתי הטכנולוגיות: כונן 20GB מדגם ATA100/5400rpm עם מטמון 2MB, יעלה לכם היום החל מ-300 ש"ח. כונן S-ATA בנפח 80GB, בעל מהירות סיבוב של 7200rpm ומטמון בנפח 8GB, יעלה לכם החל מ-400 ש"ח. בקיצור: ATA הוא בזבוז של כסף.

S-ATA 80GB, דגם הכונן הכי נמכר היום, הוא כנראה גם זה שאתם תבחרו לקחת. אין טעם לקחת פחות ולא תמיד יש טעם ליותר - למרות שאם אתם עוסקים בצילום דיגיטלי, מתחזקים אוסף מוזיקה דיגיטלי, ומורידים סרטים מהרשת, לא בטוח ש-300GB יהיו יותר מדי בשבילכם. הכוננים הכי משתלמים היום מבחינת העלות לכל מגהבייט, הם דגמי ה-160GB, אבל אם אתם מוכנים להשקיע עוד כסף בשביל עוד נפח, היינו קונים שני כונני 80GB ומתקינים בתצורת RAID (נדרשת תמיכה של לוח-האם או של הבקר). זו ההשקעה הכי טובה שאתם יכולים לעשות היום כדי לקבל ביצועים גבוהים. טיפ: שימו לב שתמורת תוספת של 5-10% במחיר אפשר לקבל את הדיסק עם אחריות ל-3 שנים במקום לשנה.

ומה עם צורב?

תוכלו לקנות צורב CD-RW בפחות מ-200 ש"ח. מצד שני, צורב DVD בסיסי אפשר לקנות בפחות מ-400 ש"ח, וחבל לא לעשות את זה. הוא יהיה אמנם קצת איטי יותר בצריבת תקליטורים רגילים, ולא יתמוך בנפחים הכפולים ובמהירויות הגבוהות של הדגמים החדשים (שעולים פי 3-2), אבל אלו לא סיבות טובות מספיק לוותר עליו (ואפשר גם להוסיף 200-300 ש"ח ולקבל דגם הרבה יותר טוב).

אם אתם מתעקשים על צורב רגיל, לפחות שיהיה דגם Combo. תמורת עוד 100-50 ש"ח הוא גם ידע לקרוא תקליטורי DVD (שזה לא כמו לצרוב אותם, אבל יותר טוב מכלום). אפשר להסתפק בכונן אופטי אחד, אבל תמיד נוח יותר כשיש שניים. את השילוב האופטימלי, כונן DVD + צורב DVD, אתם יכולים למצוא ב-500 עד 600 ש"ח.

ומה נשאר?

בכתבה הזו, ובכתבה הקודמת, התרכזנו ברכיבים הקריטיים של המחשב, ולא הרחבנו את הדיבור על ההבדלים בין רכיבים דומים מיצרנים שונים. ככלל אצבע, כדאי להתרחק ממוצרים זולים של יצרנים אנונימיים ולהעדיף מוצרים של יצרנים מוכרים - בכלל לא בטוח שהם טובים יותר, אבל הניחו שהסיכון הכרוך בקנייה שלהם קטן יותר.

נכון שמוצרים שנראים זהים על הנייר, מציגים לעיתים ביצועים שונים. אם אתם מתלבטים בין שני מוצרים כאלה, תוכלו להיעזר בתוצאות של מבחנים השוואתיים כמו אלו של ExtremeTech, Tom's Hardware, PC Magazine או PC World. כמובן, כדאי לבדוק שאתם באמת מבינים את התוצאות ובעיקר את הקונטקסט הנכון שבו יש להבין אותן; שילוב נכון של הרכיבים הטובים מסוגם עשוי לשפר את ביצועי המחשב במידה מסוימת. אבל הניחו, גם שהוא יעלה לכם קצת יותר, וגם שהשיפור לא יהיה בסדר גודל של עשרות אחוזים. זהו נתיב שכדאי ללכת בו אך ורק אם אתם זקוקים, באמת, למחשב חזק לשימושים מקצועיים.

במה כדאי בכל זאת להשקיע?

כדאי להשקיע בכל מה שבא במגע עם גופכם, משפיע על הנוחות והבריאות שלכם, ועל חווית השימוש. מסך טוב - כבר אמרנו, שולחן וכסא מחשב נוחים, רמקולים איכותיים, וגם עכבר ומקלדת מאיכות טובה. הניחו שהאביזרים שאתם מקבלים במתנה עם המחשב, כולל הרמקולים, העכבר והמקלדת, לא שווים הרבה. אם יש לכם אפשרות להוסיף כמה שקלים ולהחליף אותם במוצרים איכותיים יותר, שגם יאריכו ימים יותר, תעשו את זה.

השקיעו בנוחות. אל תוותרו על עכבר אופטי עם גלגלת. הוא יכול להיות גם אלחוטי, אבל זה פחות חשוב. אל תקנו מקלדת ארגונומית לפני שבדקתם שמקלדת כזו באמת נוחה לכם - כי להרבה אנשים המקלדות הללו דווקא פחות נוחות. ואם נשארים לכם כמה מאות שקלים מיותרים לבזבז, השקיעו אותם ברמקולים שינגנו מוזיקה כמו שצריך ושייתנו לכם חווית משחק מוצלחת באמת. לפעמים זה הרבה יותר חשוב מעוד מגהבייט פה או מגהרץ שם.

אגב, לא משנה מי מוכר לכם ומה הוא מוכר, שימו לב שהמארז שלו יהיה תמיד "מהודר". לא חשוב מדי אם המארז של המחשב החדש שלכם יהיה באמת הכי יפה, אבל חשוב מאד שיהיה נוח ופונקציונלי - שיהיה מאוורר היטב, שיהיו לו תושבות פנויות לכוננים נוספים, שקעים ל-USB, רמקולים ואוזניות גם בחזית, ושיהיה קל לפתוח ולסגור אותו, בלי צורך לשחרר ברגים. מארז שתרצו לפתוח בשנה הבאה כדי לשדרג. בהצלחה.