שתף קטע נבחר

"השביתה בנמלים תסתיים כשיבוטל החוק"

מועדון העובדים של נמל אשדוד היה מלא אתמול בעובדים שמשבשים את העבודה זה שבועיים בעקבות החוק לרפורמה בנמלים. כתב ynet בילה אתם כמה שעות ושמע מהם ממה הם חוששים ועל מי הם זועמים. "אנחנו לא מאמינים לאף אחד. למדנו שדיבורים לא עוזרים במדינה הזאת, רק כוח", אומרים סוורי אשדוד

מועדון העובדים בנמל אשדוד היה אתמול מלא עד אפס מקום. בזמנים רגילים, משמש המועדון קבוצות קטנות של עובדים, המעבירים את הזמן בין פריקתה של אוניה אחת לטעינתה של אוניה אחרת במשחקי שש-בש. אלא שבשבועיים האחרונים משביתים העובדים 70% מהעבודה בנמל, ומבלים את רוב זמנם במועדון. יש להם זמן בשפע, אך איש מהם אינו משחק. הם עסוקים בשיחות ארוכות, באווירה קודרת ובטונים גבוהים, על השביתה.

 

כאן, בחלל בטון קטן ומחניק, יושבים אלה שהפכו בשבועיים האחרונים למקבלי ההחלטות של המשק הישראלי. עובדי הנמל שובתים בניגוד לרצונו של יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, ובניגוד להחלטת בית הדין לעבודה. על פי הערכות התאחדות התעשיינים, הסבה שביתתם למשק נזק של כ-2 מיליארד שקל.

 

שר האוצר, פקידי משרד האוצר, ראשי התאחדות התעשיינים, מנהלי רשות הנמלים ועסקני ההסתדרות עסוקים יומם ולילה בנסיונות שווא להתמודד עם השביתה הזאת. התקשורת כבר שמעה מהם כל הצהרה, הצעה וקלישאה אפשרית על הנושא.

 

מה רוצים עובדי הנמלים? מה מביא אנשים עובדים, שרובם בעלי משפחות, לפעול בצורה קיצונית כל-כך? כתב ynet בילה אתמול (ב') במועדון העובדים של נמל אשדוד, וניסה למצוא תשובה לשאלה.

 

"המדינה הזאת מבינה רק כוח"

 

"העובדים שאתה רואה כאן נלחמים על הבית שלהם. הם נלחמים כי אין להם אלטרנטיבה", אומר הסוור שלום שמש. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לנסוע לחו"ל, להעביר הרצאות לפני מיליונרים באמריקה ולקבל 100 אלף שקל".

 

שמש רמז להרצאות שקיים האיש השנוא ביותר בנמל אשדוד, שר האוצר בנימין נתניהו. בכל שיחה עם סוורי הנמלים מושמעת הערה עוקצנית כלשהי על שר האוצר. אזכור שמו של נתניהו הצית את זעמם העובדים שישבו במועדון.

 

ממה אתם חוששים? הרי הרפורמה בנמלים אינה כוללת פיטורים של עובדים או פגיעה בשכר שלכם.

 

"אתה מאמין להבטחות של נתניהו?", שואל שמש, "אם קלינטון לא מאמין לנתניהו, אנחנו נאמין לו? כמו שהוא ביטל בעצמו את כל ההסכמים שהממשלה חתמה אתנו לפני 3 שנים, כך הוא יכול מחר לשנות את הרפורמה הזאת, ולמכור את כולנו לאיזה יזם פרטי. מה נעשה אז?"

 

אז למה אתם שובתים כבר עכשיו? למה שלא תחכו ותראו, ותשבתו אם וכאשר באמת יפריטו את הנמל?

 

"זה יהיה מאוחר מדי. ברגע שאתה חברת בת ולא רשות ממשלתית, הדרך להפרטה היא קצרה. ראינו את זה קורה בחברות אחרות. תוך יום הם מפריטים, ואחר כך, לך תחפש את החברים שלך מול היזם הפרטי.

 

"אנחנו אנשים עובדים, פשוטים, אבל לא נאיביים. בשביל מה הם עושים את הרפורמה הזאת? בשביל מה נתניהו נלחם נגדינו כמו משוגע? הנכסים פה שווים מיליארדים. יש פה חברה שמכניסה למדינה מיליארד שקל בשנה. אתה חושב שאנחנו לא מבינים לאן הם חותרים?".

 

"לא נהיה הכושים של האחים עופר"

 

למרות הכחשות נמרצות ממשרד האוצר, מתעקשים העובדים לדבוק בשמועות על יזם פרטי, שמעוניין לרכוש מהמדינה את חברות הנמלים. דבריו של שמש מציתים שוב את כל היושבים סביבו.

 

"הפרטה על גופתנו המתה", קורא אחד מוותיקי הנמל, יעקב איבגי, "אנחנו לא ניתן לחברים של נתניהו, בעלי ההון, להשתלט על הנמלים", אומר עובד ותיק אחר, דודו אפראיט, "כמו שהם השתלטו על שיכון ובינוי, על מפעלי ים המלח, על הכימיקלים, על צים".

 

אולי יפריטו את הנמלים וימכרו אותם ליזם מצליח, שלא יפגע בכם?

 

"רוב המשכורת שלנו פה מבוססת על פרמיות", אומר שמש, "שכר הבסיס של עובד חדש בנמלים הוא 2,000 שקל בחודש. עובד ותיק מרוויח 5,000 שקל. ברגע שאתה מוסיף לזה תנאים סוציאליים, שעות נוספות, מענקי תפוקה, תוספת ביגוד וכאלה, אנחנו מגיעים למשכורות יפות של 10,000-5,000 שקל נטו בחודש. עכשיו, בשביתה, למשל, יש כאן כאלה שמרוויחים פחות משכר מינימום, בגלל הפרמיות. הדבר הראשון שיזם פרטי יעשה, יהיה לבטל את הפרמיות".

 

"עזוב, עזוב, הוא לא ישאיר אותנו פה בכלל", משסה אפריאט את דבריו של שמש, "כמה ישראלים יש בצים היום. פעם היו מאות ספנים ישראלים. היום, תלך בין האוניות, תראה מי עובד שם: פיליפינים, תאילנדים. תראה מה עשו האחים עופר במפעלי ים המלח. אלפי אנשים הם פיטרו, והכניסו במקומם עובדי קבלן".

 

הערתו של אפריאט מלהיטה את הרוחות. "אנחנו לא נהיה הכושים של האחים עופר", צועקים הסוורים במקהלה.

 

"היום אנחנו בעמדת כוח", אומר עובד נוסף, אילן סלפתי, "אם יפריטו אותנו, מאיפה לנו לדעת מה הם יעשו אתנו? בסוף כולנו ניפגש בלשכת התעסוקה. אנחנו מדינה של כוח. למדנו על בשרינו, שהפגנות ודיבורים לא עוזרים. אישה הלכה ברגל מדימונה עד ירושלים. מה עשו לה? נפנפו אותה. אתה עומד מול כוח, תשתמש בכוח".

 

נלחמים על הכבוד, לא על המשכורת

 

סלפתי עובד בנמל כ-9 שנים. הוא החל כסוור, כיום הוא משמש כאתת, העומד בראש צוות סוורים ומנצח על פריקתן וטעינתן של האוניות. הוא עובד כ-70 שעות בשבוע, ומרוויח כ-9,000 שקל נטו בחודש. 

 

"אין לי מה להתלונן על המשכורת", אומר סלפתי, "אני גם לא מתלונן על העבודה. נכון, זאת עבודה קשה. אנחנו סוחבים שרשראות שכל אחת מהן שוקלת 25 קילו, עובדים בבטן האוניה בחום של 50-40 מעלות. אבל אני אוהב את העבודה שלי. כשאתה עובד פה, יש לך תחושה של חופש ועצמאות. אתה בטריטוריה משלך, לא במשרד, אתה לא סגור עם אנשים שמפקחים עליך.

 

"וזה בדיוק מה שעושה את האנשים פה עצבניים כל-כך. אנשים חיו פה שנים בתחושה טובה, שמי שמנהל את העניינים זה העובדים שמבינים מה קורה פה. וזה מה שטוב לנמלים. בגלל זה אנחנו חברה מצליחה שמכניסה מיליארדים למדינה.

 

"רוב המשכורת שלנו פה זה פרמייה. שכר הבסיס של אנשים פה זה פחות משכר המינימום. אז אנשים נותנים את הנשמה שלהם בשביל לתת תפוקה יותר טובה. לכן אני לא מבין מה כל הדיבורים על התייעלות ותחרות. עכשיו אנחנו מראים להם, מה קורה כשאין לנו חשק לתת תפוקה. אנחנו עושים את המינימום שאנחנו צריכים. שנתניהו יעשה את השאר.

 

"מה רע בזה שבנאדם שעובד קשה יתפרנס בכבוד? אנשים פה מחזיקים משפחות עם ילדים. הם ראו שהם מרוויחים לא רע, אז הם לקחו הלוואות. מה הם יעשו עכשיו? מה היה כל-כך רע לממשלה עם המצב הישן?"

 

בית הדין לעבודה אסר עליכם לשבות. הפסיקה שלו לא מחייבת אתכם?

 

"בית הדין אמר שנחזור לעבודה מלאה. מה זה אומר? אני עובד, רק שאין לי מוטיבציה", אומר סלפתי. "בכלל, בית הדין הזה מתנהל בצורה שאנחנו לא יכולים להבין. השופט התיר לנו לשבות, ונסע לחו"ל, ופתאום באה שופטת אחרת, ואומרת שאסור לנו לשבות. מה אנחנו אמורים להבין מזה?".

 

יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, קרא לכם כמה פעמים להפסיק את השביתה. הוא גם מנסה להגיע להסכם עם נתניהו. אתם לא מקשיבים לו?

 

"פרץ לא מעניין אותנו", אומר שמש, "ההסתדרות לא תייצג אותנו יותר. אנחנו מקשיבים רק לראשי הוועד שלנו כאן, אלון חסון וסמי פינטו".

 

גם חסן ופינטו קראו לכם להפסיק את השביתה.

 

"יש כל מיני דרכים להגיד דברים", אומר אחד הסוורים. "אנחנו מבינים אותם והם מבינים אותנו. את חסון ופינטו יכולים להאשים בביזיון בית הדין. אפשר להאשים את כל עובדי הנמלים בביזיון בית הדין? מה יעשו לנו, יכבלו אותנו באזיקים ויתנו לנו לעבוד פה בתור אסירים?

 

"הם לא ציפו לשביתה הזאת שלנו. הם היו בטוחים שנעשה מה שיגידו לנו בהסתדרות ובבית הדין לעבודה. עכשיו הם בבעיה", אומר הסוור, וחבריו מוסיפים: "נתניהו ירה לעצמו ברגל. שיסתדר אתנו עכשיו".

 

אז מה אתם מציעים? באלו תנאים תפסיקו את השביתה?

 

"כשנתניהו יבטל את חוק פיצול הנמלים, ורק אז, אנחנו נחזור לעבודה מלאה", אומר העובד הוותיק יעקב איבגי, וכל חבריו מצטרפים בקריאות הסכמה. "אנחנו נילחם עד הסוף", אומר שמש, "כאן זאת תהיה מצדה של העובדים". סוור אחר קורא: "מלחמת האחים לא תתחיל בגוש קטיף, היא תתחיל כאן".

 

מה יקרה אם גם הצד השני יהיה כוחני ויילחם עד הסוף? התעשיינים אומרים שאם השביתה שלכם תימשך לאורך זמן, התעשייה לא תחזיק מעמד.

 

"שטויות", אומר הסוור יורם פרץ, "הרי תוך כמה שבועות הם יישברו ויבטלו את ההחלטה שלהם. אנחנו לא נגד המדינה, אנחנו פטריוטים. כל הדיבורים של עודד טירה על האסונות שהולכים לקרות למדינה הם סתם הפחדות. לא יקרה שום דבר". בכלל, שמו של יו"ר התאחדות התעשיינים, עודד טירה, מסעיר את הרוחות במועדון. "מה הוא בכלל רוצה מאתנו?", אומר אפריאט.

 

במשרדי הממשלה יש כאלה שמציעים שאם השביתה תתארך, הם יכניסו לכאן את הצבא, ושהחיילים יפעילו את הנמל, אם השביתה תימשך.

 

השאלה מעוררת פרץ צחוק כללי. "שיביאו את הצבא", אומר אפריאט, "נראה אותם. 41 שנה אני בנמל. עברנו כאן מלחמות, אסונות, סופות, הכול. אני רוצה לראות חיילים שינסו להפעיל פה מנוף אחד. אני אמות מצחוק. שיבואו, תפדלו, נעשה להם פה קפה".

 

סוורים אחרים אינם מסכימים עמו. "הם לא יכניסו חיילים, הם יכניסו רומנים ותאילנדים", אומר שמש, "זאת הרי המטרה שלהם". "הם לא יכניסו אף אחד", אומר איבגי. "יהיו פה מכות אם מישהו יבוא לפה. יישפך פה דם. אנחנו לא מאמינים לאף אחד", זועק מישהו אחר.

 

לא מאמינים גם לעיתונאים

 

חוסר האמון הכללי של העובדים מתבטא גם ביחסם לתקשורת. עם כניסתו של כתב ynet לנמל, הורה אחד מחברי הוועד, רונן בוסקילה, לעובדים, שלא להתראיין. "איבדנו כל אמון בתקשורת", אמר בוסקילה.

 

"העיתונאים כולם נגדינו. אתם מראים עוד פעם ועוד פעם את תלושי המשכורת של 5-4 אנשים פה, שכולם מינויים של הממשלה שבכלל לא עובדים. איפה התלושים שלנו? פרסמו אותם", קראו הסוורים. "למה אתם לא כותבים כמה תאונות עבודה יש בנמל? למה אתם לא מראים את העובדים הפשוטים פה, שקורעים את עצמם בשביל משכורת רגילה?"

 

והשביתה נמשכת

 

רציפי הנמל היו אתמול ריקים ודוממים. מרבית העובדים מסיימים את "מכסת השביתה" שלהם לקראת הצהריים. אלא שאתמול הופסקה העבודה לגמרי ב-12:00, במחאה על עיכובו לחקירה של יו"ר ועד עובדי נמל חיפה, דודו פרץ. שעתיים אחר-כך פרץ שוחרר, וראשי הוועד קראו לעובדים לחזור לרציפים ולהשלים את המכסות שהיו אמורים לבצע לפני כן. העובדים הודיעו שהם חוזרים לעבודה, עזבו את המועדון והתפזרו, אך לא הגיעו לרציפים. בשעה 15:30 עדיין לא נראה אף עובד על רציפי הנמל.

 

"אין לנו מושג איפה הם", אמר ל-ynet גורם בהנהלת נמל אשדוד. "יש פה בלאגן מוחלט. כל העניין יצא לגמרי משליטה. חבל שהגענו לכך, זה לא היה צריך לקרות".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עובדי נמל אשדוד: לא מאמינים לאף אחד
עובדי נמל אשדוד: לא מאמינים לאף אחד
צילום: דני סלומון
נמל אשדוד. הסוורים לא מוותרים
נמל אשדוד. הסוורים לא מוותרים
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים