"היה סבבה בכלא". וידויו של חוליגן ישראלי

"מה זה בשבילנו לשבת בכלא? זה היה סבבה. היה כיף. ישנו שני אוהדים של מכבי באותו התא. ידענו שאין למשטרה כלום נגדנו ולכן היינו בטוחים שנשתחרר למחרת. ניסו להעליל עלינו דברים שלא עשינו אבל אנחנו לא נישבר. נמשיך לאהוב את הקבוצה". הוידוי המדאיג מאוד הזה שייך ל-ע' (השם המלא שמור במערכת), אוהד מכבי תל אביב שנעצר בשבת בקריית שלום לאחר התפרעות האוהדים באימון הקבוצה. 

"מלווים כסף כדי לקנות מנוי", ע' (צילום: תומריקו)

גל האלימות הנוכחי שפקד את המגרשים (התקיפה של בנאדו, ההתפרעות בקרית שלום, העצורים בדרבי - רשימה חלקית) הפעיל כמו ברפלקס מותנה, גל של תגובות-נגד מכל הגורמים שנכשלים עד כה בטיפול בבעיה. השרים הפריחו בלונים פופוליסטיים שידעו כי אין סיכוי לממשם ("לסגור את הליגה"), המשטרה נפנפה בדפי סטטיסטיקה מדאיגים ובתי המשפט הזדרזו לשחרר חשודים ולהעניק להם עונשים מגוחכים. 

למרות הכל, הצעד הראשון בדרך ללחימה אמיתית במפלצת הרב-ראשית נעשה אתמול בכנסת, שאישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק למניעת אלימות בספורט שהגיש ח"כ אבשלום וילן. הרעיון הכללי: להפסיק עם העונשים הפאתטיים ולהתחיל לתת בראש. ברגע שהאוהד הראשון שינהם לעבר שחקן יישב שנה בפנים, החוליגנים בפוטנציה יחשבו טוב על המילים, אפילו כשהם שרים את 'התקווה'.

אוהד בדרבי (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: גלעד קוולרצ'יק)

אבל עוד חזון למועד. בינתיים כאמור, האוהדים המתפרעים עושים ככל העולה על רוחם, בידיעה שלמעט לילה אחד לא נוח בקלבוש הם יכולים לחזור ולהטיל אימה. מה כבר יעשו להם? אז לפני שמכנסים שוב את הוועדות בכנסת ומזמינים עוד קילו בורקס, כדאי לרגע לשמוע איך הדברים נראים מהצד האפל והרע של הכדורגל. הקלות הבלתי נסבלת של החוליגניות.

שנאה בשם האהבה

ע' בן ה-20 היה אחד מאלו שנכנסו בשבוע שעבר למתחם בקרית שלום ונעצרו במהלך ההתפרעות. את הגדר, אגב, הם חתכו בקלות עם זוג מספרים. "רק בגלל האהבה הגענו לקריית שלום כפי שאנחנו עושים לפני כל דרבי", הוא מצטדק, "כמה אוהדים זרקו רימוני עשן אבל אף אחד לא העלה בדעתו לפגוע בשחקנים או לגרום איזשהו נזק. רצינו שהם יידעו שאנחנו איתם למרות התקופה הרעה". 

- אבל למה צריך להיות כל כך קיצוניים?

"אנחנו אוהבים את השחקנים, אנחנו נותנים הכל בשבילם ורוצים שהם ינצחו. לרובנו אין כסף ולפעמים צריך ללוות כספים כדי לקנות מנוי. השחקנים חיים על הגב שלנו ואנחנו רוצים להעניק להם אהבה. אתה יודע מה זה לקחת הלוואה של 1000 ש"ח כדי לקנות מנוי ובסוף ההנהלה יורקת לך בפנים?"

חזיז בפיתה, אבוק-ולה לשתייה

ע' כנראה אינו מודע לחלוטין לחומרת המעשים. להיפך, הדבר היחיד שמטריד אותו הוא ההתנהגות של הנהלת מכבי בזמן התקרית. על פי דו"ח המשטרה, שהוצג בעת בקשת הארכת המעצר של ע' וחבריו, היה זה אבנר טוויטו, מנהל הקבוצה, שהצביע על האוהדים שנעצרו. נציג המשטרה בדיון אף אמר כי טוויטו הסתובב במקום עם קרש ביד.

"בגלל ההנהלה עצרו אותנו. טוויטו עבר עם קרש ליד האוהדים והפחיד אותם. הוא קרא למשטרה והצביע עלינו ובגלל זה הכניסו אותנו לכלא. לא עשינו שום דבר אבל בהנהלה של מכבי חצו את כל הקווים האדומים. הם עשו מעשה חסר תקדים. בבית"ר ירושלים, למשל, התנהגו אחרת ודיברו עם האוהדים למרות שהם אלו שרגמו את האוטו. במכבי לא יודעים איך להתנהג, הם לא רוצים את האוהדים וככה נראית הקבוצה שיש לה את הקהל הכי גדול בארץ".

שאלה אחרת שמטרידה את הנוגעים בדבר היא הקלות הבלתי נסבלת של הכנסת חזיזים ואבוקות למגרשים. במדינה כה מאובטחת כמו ישראל שבכל כניסה לבנין יש גלאי מתכות, מדובר במחדל לא ברור. ע' לא ממש חפץ לנדב מידע על שיטות ההברחה, אבל חושף אחת: "חלק גדול מהאמצעים אנחנו מכניסים דרך אנשי המזנון. אנשים שעובדים ומוכרים סנדוויצ'ים מכניסים גם אבוקות, רימונים וחזיזים. לפני המשחק אנחנו לוקחים את זה ואז אין כל בעיה לזרוק את זה למגרש".

צהובים וחשוכים

האלימות במגרשים איננה באה לידי ביטוי רק ברובד הפיזי ובמקרים רבים העונה היא מתנקזת דרך אחת התצורות הכי מכוערות: גזענות כלפי שחקנים שחומי עור או ערבים. ע', למשל, היה יכול לחיות בשלווה בדרום אפריקה של משטר האפרטהייד. אפילו העובדה כי השחקן המותקף לובש את המדים של מכבי היא שולית ללאומיות שלו.

"למרות שסאלם אבו סיאם גדל במועדון, אני לא אוהב אותו. אנחנו לא רוצים ערבים במכבי, שילך לשחק במכבי חיפה, סכנין או בהפועל תל אביב. לעולם הוא לא יוכל להיות חלק ממכבי", הוא מסיים מונולוג של בורות וגזענות. אחרי שהחוק החדש ייכנס לתוקף, הוא יצטרך לחשוב פעמיים לפני שייתן דרור ביציעים למחשבות החשוכות הללו.

הם לא מ-פ-ח-ד-י-ם

רבים ודאי תוהים כיצד האוהדים הללו, חלקם מגיעים מבתים טובים, מוכנים להסתכן במעצר והכתמת הרקורד האישי שלהם, רק עבור קבוצת כדורגל, רחמנא ליצלן. 

סבבה בכלא, כיף בקלבוש (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: ראובן שוורץ)

בהתאחדות ובמשטרה משוכנעים כי כאשר הענישה תהיה קשה יותר, תרשם ירידה דרסטית במוטיבציה של המתפרעים. אבל עבור הגרעין הקשה, נראה כי רק טיפול שורש עמוק ברמה הפסיכולוגית יחסל את הנגע. 

י', אוהד אחר שנעצר יום למחרת בעקבות הדרבי, מצהיר כי צריך הרבה יותר כדי לעצור אותו ואת חבריו: "השוטרים השפילו אותנו, התייחסו אלינו כמו אל רוצחים וגנבים. הם עצרו גם את אבא שלי אבל כל זה לא ימנע מאיתנו לעודד את הקבוצה ולהביע את המחאה ברגע שנחליט. אף אחד לא יכול לעצור אותנו, גם לא הענישה ולא ההרתעה".

שוקי, מבעלי המזנונים באצטדיון בלומפילד, הגיב לדבריו של האוהד: "לא יכול להיות שהאמל"חים נכנסים דרך האצטדיונים. העובדים עוברים בדיקות מקיפות, שעתיים לפני המשחקים. אני מכניס באופן אישי את האוכל יחד עם העובדים לכל המזנונים, ולאחר מכן מגיע גם כלב משטרתי שבודק את מה שצריך. אני מכיר אישית את כל העובדים שלי, הם אנשים שעובדים אצלי שנים ואף אחד מהם לא יעשה דבר כזה".