המפות הדיגיטליות על המפה

כמעט כל מערכות השלטון המקומי מבוססות על מערכות מיפוי גיאוגרפי - מדובר במפות ממוחשבות, שמשתנות בזמן אמיתי על פי התפתחויות בשטח, וניתן לכלול בהן כל נתון אפשרי. חברות התשתיות, כמו מים וחשמל, משתמשות במערכות GIS כדי לאתר מיקום מדוייק של תקלות ולבצע תיקונים.

השנה, כך נראה, יציעו גם הטלפונים הסלולריים מידע מבוסס מיקום, המתייחס למיקומו המדוייק של בעל המכשיר, ומציע הכוונה בתנועה, אתרים מעניינים בסביבה ועוד. נוכל ליהנות גם ממשחקים מבוססי מיקום או לקבוע לצהריים עם חברים במסעדה הכי קרובה. 

במשך שנים נחשבו מערכות GIS ליקרות מדי, אך לאחרונה ישנם מגוון פתרונות תוכנה סטנדרטיים, שמאפשרים לקחת את הנתונים הגיאוגרפיים ולהפכם לזמינים בכל צורה - ברשת, באינטרנט או במחשב כף יד בשטח.  

לדברי יוסי לרנר, מנהל שיווק GIS בחברת סיסטמטיקס, ה-GIS הפך לכלי שימושי בכל אירגון. "במע"צ ביצעו לאחרונה סקר תמרורים באמצעות מחשבי כף יד, שאפשרו Mobile GIS", הדגים. "פרויקט נוסף עסק בתכנון הרשתות הסלולריות באולימפיאדה האחרונה, שבה שולבו מערכות GIS למיקום האנטנות כך שיספקו מענה בזמן חירום". 

"בעיריית תל אביב משתמשים במערכת GIS המאפשרת לכל הגורמים העירוניים והחיצוניים העובדים בתחומי העיר, כמו הכבלים, בזק וחברת חשמל, לתאם עבודות בתחומי העיר. העירייה מוכנה 'לפתוח כביש' רק אחת לשלוש שנים, ולכן כל הגורמים צריכים לחבור לאותו פרויקט. ובאמצעות מערכת GIS הם מזינים את הפרויקטים המתוכננים לשנה וחצי הקרובות, והעירייה מחליטה אלו כבישים ייפתחו ומתי", מספר לרנר. להערכתו, העירייה חוסכת כך מיליוני שקלים בשנה.

גם קרן קיימת לישראל משתמשת במערכות GIS אצל הפקחים שלה, שמאתרים פלישות לקרקע. הפקחים צויידו במחשב כף יד שלתוכו הוזנו המפות, וכך ניתן לראות בו במקום אם מדובר בפלישה. 

עקרון שקיפות המידע בארה"ב שימש כזרז להעברת מידע גיאוגרפי רב גם לאינטרנט. באתר EPA, הסוכנות האמריקנית לאיכות הסביבה אפשר לראות על גבי המפה היכן ממוקמים מפעלים מזהמים באיזור המגורים. בנוסף, יזמים יכולים להחליט איפה להקים מפעל חדש.  

אך מערכות GIS עדיין משמשות בעיקר בתחום הצבאי. צבא ארה"ב, למשל, שם לו למטרה עד שנת 2015 להפעיל כלי רכב לא מאויישים, עצמאיים לחלוטין, בשדה הקרב. כלי הרכב הללו יצויידו במערכות נשק, ריגול ועוד, ובעזרת מערכות GIS מתקדמות יוכלו לכוון עצמם בשדה הקרב, תוך יכולת לשנות את המסלול בצורה עצמאית.

צעד ראשון נעשה במירוץ המכוניות האוטונומיות (ללא נהג) שיזמה DARPA, הסוכנות האמריקנית למחקרים צבאיים מתקדמים. המכוניות נדרשו לנסוע בעצמן במסלול בין לוס אנג'לס ללאס וגאס. הפרס למנצחים היה מיליון דולר.

גם אלביט הישראלית שלחה רכב למירוץ. הצוות שהפעיל אותו הזין למחשב הרכב את מפת השטח המפורטת, שאיפשרה לו, עקרונית, לזהות במדויק כל אלמנט העומד בדרכו. שימוש בתלת מימד ובמפות באיכות גבוהה מאוד, שלא היו זמינות בעבר, איפשר להעביר לרכב קובץ מדוייק במיוחד.

"שיקללנו נתונים רבים פנימה, על מנת לאפשר לרכב לקבל החלטות באמצע הדרך על סמך הנתונים", מסביר זיו גולדנברג מאלביט, שהיה מעורב בפרוייקט המיפוי. בסופו של דבר אף כלי הרכב לא ניצח, וכולם נתקעו באמצע המירוץ, אך הרכב של אלביט נעצר במקום השני מנקודת הסיום.

בא לשכונה פרויקט חדש

את היתרונות במערכות GIS אפשר לראות גם בפרויקטים המאפשרים לתושבים לקחת חלק בתכנון שכונת המגורים דרך האינטרנט. זה קרה גם בארץ.

אורי גודס (29) מסיים את לימודי התואר השני שלו במעבדה למידע גיאוגרפי השייכת למחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי של אוניברסיטת בן-גוריון. במסגרת עבודת התזה שלו, הוא ערך מחקר לגבי שיתוף תושבים בתכנון שכונה.

את העבודה הנחו, פרופ' אלי שטרן מהמחלקה לגיאוגרפיה וד"ר טל סבוראי, ראש המעבדה. פרופ' שטרן הוא גם בעליו של משרד תכנון ועוסק בתכנון לעיריית תל אביב. כך נולד השידוך בין גודס לבין עיריית תל אביב שביקשה לבצע פרויקט תכנון לשכונת שפירא בעיר.

השכונה נחשבת לבעלת חתך סוציו-אקונומי נמוך, וסובלת מדימוי שלילי. אך למפגש הראשון שדן בתוכנית הגיעו כ-200 תושבים שביקשו להשפיע. בתור התחלה ביקשו מהתושבים להצביע על הבעיות הקיימות בשכונה, כדי לבחון דרכים לפתרונן.

כדי לסייע הוקם אתר עם מערכת GIS, שבו זמין מידע על השכונה בחתכים שונים, באופן חופשי. במפה ניתן לראות, למשל, את גודל השטחים הירוקים בשכונה, התחלות בנייה, חריגות בנייה, מידע על מבנים ציבוריים ועוד. האתר פורסם רק בקרב תושבי השכונה ומאות נכנסו אליו במשך תקופת הפרויקט.

"זאת הפעם הראשונה שזה נעשה בצורה כזאת בארץ", מספר גודס, "והתושבים גילו מעורבות. פתאום התאפשר להם לקבל נגישות למידע, שעד עכשיו היה קבור במחלקות הנדסה בעירייה או בכל מיני מקומות כאלה".  

במהלך הפרויקט יכלו תושבי השכונה לנהל דו שיח עם נציגי העירייה, תוך שימוש בטפסים באתר, ומצד שני לענות על שאלונים שהוצגו להם. התוכנית הסתיימה ביולי 2004, לאחר שהתושבים גיבשו חלופות לתוכנית האב ולבסוף בחרו באחת מהן. בימים אלו עובדים המתכננים ומסיימים את פרטי התוכנית, שתוצג במלואה לתושבים בתוך מספר חודשים.

איתרו את הגנב

מכרה הזהב האמיתי של המידע הגיאוגרפי הוא הטלפון הסלולרי, שנמצא על הכוונת של חברות הסלולר מזה שנים. הסלולרים הם מכשירים אידיאליים למידע גיאוגרפי - הם קטנים, נמצאים עם המשתמש בכל מקום, אפשר כבר לצפות במפות בעזרתם, ובנוסף - הם מדווחים כל הזמן לרשת הסלולרית על מיקומם. 

בעוד מכשירי GPS לשימוש אזרחי הם מוצר נפוץ, שניתן למצוא גם במחשבי כף יד, הרי שהשילוב בין טלפון סלולרי למכשיר GPS עדיין בעייתי למדי.

ה-GPS, מתברר, זקוק לזיכרון רב לצורך איחסון המפות, לחומרה שתפענח את המיקום בצורה מדוייקת, ולעוד רכיבים, שקשה (עדיין) לשלב בטלפונים הזעירים של היום. 

הפתרון הוא AGPS או Assisted GPS: שיטה המשלבת בין שתי טכנולוגיות: בטלפון הסלולרי משולבים רק מקלט לאותות של ה-GPS ומעבד, שמפענח אותם. כאשר בעל הטלפון משגר לרשת בקשה למציאת המיקום שלו, הרשת הסלולרית מודיעה למכשיר לאיזה לוויין GPS עליו להתכוונן (במכשירי GPS רגילים החישוב מתבצע במכשיר).

לאחר שהמכשיר מקבל את מיקומו מהלוויינים, משוגר המידע לשרת הממוקם במשרדי המפעיל הסלולרי, וזה מבצע את החישובים הנדרשים על סמך הנתונים שהתקבלו מהרשת ומה-GPS. בסיום התהליך - שנמשך חלקיקי שניה - הוא משדר למכשיר בחזרה את מיקומו המדויק על גבי המפה. כך נחסך הצורך לשלב בטלפון את כל היכולות של המכשיר הרגיל, אך המשתמש מקבל את כל שירותי המיקום.  

הטכנולוגיה נחשפה בצורה משעשעת, כאשר בתערוכת סביט האחרונה נגנב מכשיר טלפון מתקדם של סימנס מדוכן התצוגה. הגנב לא ידע שבמכשיר מותקן AGPS, ומהנדסי החברה איתרו אותו במהירות.  

שירותי מיקום מבוססי AGPS

הכוונה לנצל את טכנולוגיות המיקום קיימת כבר שנים אצל חברות הסלולר, אך כל הנסיונות לא היו מוצלחים. לרוב, הם התבססו על המידע שסיפקה הרשת הסלולרית לגבי מיקום הטלפון, שלא היה מדויק, ולכן גם לא שימושי. לאחרונה מנסות המפעילות לחזור לתחום, תוך ניצול טכנולוגיות חדשות.

חברות רבות עוסקות בשירותי מיקום מבוססי AGPS, אבל עד כה הטכנולוגיה מוגבלת לרשתות CDMA בלבד. פלאפון, למשל, משווקת מספר מכשירים המותאמים לניווט - במכשירי ה-Telit X95 ו-8380 LG מותקן רכיב AGPS אך השירות טרם הופעל. החברה תציע, בין השאר, שירות ניווט קולי, שיזהה אוטומטית את מיקום הנהג בדרך, וינחה אותו ליעד. 

באחרונה השלימה חברת קוואלקום מבחנים סופיים לשבבים מתוצרתה, שיספקו את השירות גם על רשתות ממשפחת GSM ואחרות, וכך תהפוך לחברה הראשונה שמציעה את הטכנולוגיה למכשירים מכל הדגמים.  

אחת החברות המתמחות בשירותים מבוססי מיקום היא Locationet מנתניה. באחרונה השיקה החברה שירות המאפשר למנויי אורנג' לקבל ישירות לסלולרי מפות דינמיות של כל הארץ, וגם מידע על נקודות כמו תחנות דלק ומסעדות. לדברי נשיא החברה, עופר ציפרמן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית בקנה מידה עולמי. "אנחנו היחידים שמיישמים את זה היום בג'אווה ולא בשיטות אחרות, ולכן המשתמש יכול לקבל את המידע במהירות". את המפות והמידע מספקת מפה.  

ציפרמן מבטיח, כי כאשר פתרונות של AGPS יהיו זמינים בצורה מסחרית גם לרשתות GSM כמו זו של אורנג', יהיה ניתן להציע שירותים מבוססי מיקום מבלי שהמשתמש יצטרך להזין נתון לגבי מיקומו.