דו"ח דברת: מה חושבים הכלכלנים?

צמרת המשק הישראלי מאמינה ביישום דו"ח ועדת דברת לרפורמה במערכת החינוך. שר האוצר, בנימין נתניהו, מזכיר את הרפורמה בחינוך כמעט בכל אחד מנאויו. מ"מ נגיד בנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר, הצהיר השבוע שיישום הדו"ח היא אחת המשימות החשובות העומדות בפני המשק בשנה הבאה ויתרום רבות לצמיחה ולהקטנת הפערים. גם ראשי המגזר העסקי אינם מסתירים את התלהבותם ממסקנות הוועדה, שבראשה עמד איש משלהם, וחלקה הגדול עוסק בשינויים מבניים ומנהליים במערכת החינוך.

מה הוא ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי דו"ח דברת, והאם הוא נכון? ynet שוחח על כך עם שני כלכלנים, ושמע מהם תשובות שונות לשאלה הבוערת.

ד"ר דן בן-דוד: הדו"ח חיוני לעתיד המשק

לד"ר דן בן-דוד, מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, יש קשר אישי לדו"ח דברת: בן-דוד השתתף בוועדה קודמת שהכינה תוכנית לרפורמה במערכת החינוך, "ועדת אלה". מדובר בוועדה התנדבותית של אנשי אקדמיה ואישי ציבור, שקמה ביוזמתו של מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, והכינה במשך שנתיים וחצי דו"ח מפורט על הנושא. ועדת דברת הושפעה מאוד מדו"ח ועדת אלה, ולא מעט מהמלצותיה מבוססות על רעיונותיו של בן-דוד עצמו.   

"יישום דו"ח ועדת דברת חיוני לעתיד המשק", אומר בן-דוד, "המשק הישראלי במצב שפשוט אינו בר-קיימא בטווח הארוך. אנחנו נמצאים כבר יותר מ-3 עשורים בנסיגה ברמת הצמיחה ובעלייה בעוני, באבטלה ובאי-שוויון, ברמה שמסכנת את קיום מדינה. אחד הגורמים המרכזיים לכך היא ההתדרדרות המדהימה בחינוך. כל המחקרים ההשוואתיים מראים שיש קשר אמיץ בין רמת החינוך לרמת הצמיחה הכלכלית".

ארה"ב היא אחת המדינות העשירות בעולם, האם זה אומר שהחינוך האמריקני טוב?

"החינוך הציבורי בארה"ב הוא גרוע. למזלם של מרבית האמריקנים, יש להם מספיק כסף כדי לרכוש לעצמם חינוך טוב באופן פרטי, וכך הם נשארים עשירים. ואילו ילדי העניים, התלויים בחינוך הציבורי, נשארים עניים. זוהי בדיוק המשוואה שאני מדבר עליה: הפערים בחינוך מנציחים פערים כלכליים. מהבחינה הזאת אמריקה מפשלת בגדול. זה מצב שלא ייתכן בארץ. אנחנו זקוקים לחינוך ציבורי טוב, ולזה נועד הדו"ח".

אלו כלים יש לך, ככלכלן, לקבוע שהחינוך יהיה טוב יותר אם הדו"ח ייושם?

"הבעיות הקשות של החינוך בארץ קשורות לאופן ניהולו. המבנה הבירוקרטי של המערכת התנפח מעבר לכל פרופורציה. אנחנו מוציאים על חינוך יותר מרוב המדינות במערב, ולא רואים לכך תוצאות, אז כנראה שהכסף מתבזבז. חלק מהבעיה היא שיטת העבודה והתימרוץ של המורים עצמם.

"חשוב להדגיש בכל לשון של הדגשה, שיש בארץ מורים מעולים ביותר. אבל יש יותר מדי מורים לא מספיק טובים, והרמה הכללית אינה מספקת. הדו"ח עונה על הסיבות לכך: קודם כל, אנחנו משלמים למורים משכורות שלא מושכות אנשים למקצוע. שנית, המכללות לחינוך מקבלות מועמדים בתנאים נמוכים ביותר. המקצוע הפך למקצוע לאמהות שצריכות לחזור מוקדם הביתה. כדי לשנות זאת, צריך לשנות את אופן העסקתם".

האם פיטורים של אלפי מורים טובים לחברה ולכלכלה במדינה שיש בה 10% אבטלה?

"הדו"ח אינו קובע באופן חד-משמעי שיש לפטר מורים. כנראה שאין צורך בפיטורים כאלה, כיוון שאלפי מורים עוזבים את המערכת באופן טבעי מדי שנה. בנוסף, חלק מהמורים, בעיקר העצלים וחסרי המוטיבציה שביניהם, באים למקצוע בשביל השעות הנוחות, ויעזבו מרצונם כשהרפורמה תאריך את שעות עבודתם. ניתן לבצע את הרפורמה באמצעות גיוס מורים טובים ופרישה טבעית והדרגתית של הפחות טובים.

"חבל מאוד שנושא הפיטורים תופס את הכותרות. כנראה שיש מי שעושה הון פוליטי מהוויכוח על הפיטורים, וזה מסוכן, כי הוויכוח שמאיים על קיומו של הדו"ח הטוב והחשוב הזה".

זה לא טבעי שהמורים יחששו לאבד את מקום עבודתם, ויאבקו עליו?

"זה טבעי מאוד, אבל זאת שאלה שאפשר למצוא לה פיתרון מוסכם, תוך הידברות מתמדת ורצינית בין המורים למשרד החינוך. אפשר לפתור סכסוכי עבודה בהידברות. אלא שההתנהלות של שרת החינוך, לימור לבנת, מעלה את השאלה, אם היא באמת רוצה ליישם את הרפורמה, או שהיא מעוניינת לעצבן את כל העולם, לשלהב את הרוחות ולתפוש כותרות. היא לא מפסיקה לדבר על הפיטורים. היא העלתה את הנושא עוד לפני שהדו"ח התפרסם. בשביל מה היא עושה זאת?"

מתנגדי הרפורמה טוענים שזאת בדיוק המטרה שלו: לרמוס את כוח העבודה המאורגן של המורים, ולהפוך אותם ליצורים מפוחדים שתלויים בכוחם המוחלט של המנהלים.

"צריך להבחין בין הכוונות של דו"ח דברת לבין הכוונות של לבנת. בדו"ח לא כתוב שהמורים אינם צריכים להיות מאורגנים. אני מאמין שהמורים, כמו כל עובד במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, צריכים ועד עובדים שיגן עליהם והסכמי עבודה מסודרים. אסור לעובדים לחיות בפחד.

"מצד שני, לא ייתכן שלמנהל לא תהיה דרך לפטר מורה שאינו מתפקד. המורים מייצרים את המוצר החשוב ביותר שיש לנו בארץ, את ההון האנושי. לא ייתכן שלא יהיה ניתן להגיד למורה, אדוני, אתה לא מתפקד, תלך הביתה.

"אחד העקרונות החשובים ברפורמה הוא, שהמערכת תוכל לבדוק ולמדוד את התפוקות של המנהל. לשם כך, צריכה להיות למנהל שליטה אפקטיבית על המורים, כמו למנכ"ל חברה. אבל שליטה זה לא אומר שהוא יהיה דיקטטור. בדו"ח אלה אנחנו הצענו, שמעל המנהל יהיה דירקטוריון, שיורכב מנציגי משרד החינוך, העירייה, ההורים והמורים עצמם, ויגביל את סמכויותיו. 

"למרות שדו"ח דברת אינו כולל הצעה כזאת, גם דו"ח דברת אינו מכוון נגד המורים. כשאני מדבר עם המורים, הם משתכנעים שהדו"ח חשוב. הם אזרחי המדינה, הם הורים, והמורים החרוצים יותר סובלים בעצמם מהחוליים במערכת, כי הם צריכים לעבוד המון שעות כדי למלא מטלות שמורים אחרים מתחמקים מהם. וכמובן, הדו"ח אמור לשפר את הסטטוס שלהם ולהגדיל את שכרם".

המורים טוענים, שגם אם השכר הגלובלי שלהם יגדל, שכרם לשעה יקטן, עם המעבר ליום לימודים ארוך.

"כשהשווינו את שכרם של המורים לשעבר עם זה של העובדים הסוציאליים והאחיות, מצאנו שהמורים מרוויחים יותר. ומה שבאמת חשוב הוא, כמה יישאר להם בסוף החודש.

"המעבר ליום לימודים ארוך יפתור גם בעיה כלכלית-חברתית חמורה נוספת: שיעור ההשתתפות בעבודה בישראל הוא נמוך בצורה קיצונית. אחת הסיבות לכך היא שלאמהות בשכבות החלשות אין מסגרות לילדים. הדו"ח יהפוך אותנו להיות דומים יותר למדינות המערב, שבהן אנשים עובדים 5 ימים בשבוע שיעור העובדים במשרה מלאה גבוה יותר, והילדים לומדים יותר. זה יעזור קודם כל לחלשים. לכן אני נדהם כל פעם מחדש מהטענה שדו"ח דברת הוא אנטי-חברתי".

מתנגדי הדו"ח טוענים שהוא אנטי-חברתי, בגלל שהוא יאפשר למנהלי בתי ספר באזורי יוקרתיים לגייס תרומות רבות יותר, ובכך להגדיל עוד יותר את הפער בינם לבין החלשים.

"נו, באמת. איפה משקיעות היום קרן רש"י, קרן אריסון, כל הקרנות הפילנתרופיות? ברמת השרון? רוב התרומות יופנו לבתי ספר בפריפיה, לשדרות ולשכונת התקווה, ויתרמו לצמצום הפערים. אבל הנקודה המרכזית היא לא התרומות, אלא הכסף שאמור להגיע מהמדינה. ולכך יש התייחסות מפורטת בדו"ח דברת. הדו"ח מפרט בדקדקנות את הקריטריונים, שלפיהם יחולק התקציב לבתי הספר, לפי מפתח חברתי מובהק שמעדיף את החלשים". 

לימור לבנת מאיימת, שאם הדו"ח לא ייושם בהסכמה, היא תתחיל באופן חד-צדדי בפיטורים של אלפי מורים. אם היא תממש את איומיה, מה יקרה, לדעתך, לחינוך, ובעקבותיו - לעתיד המשק?

"אני מעדיף לא לעסוק בספקולציות מבהילות כאלה. בוא נקווה שהדו"ח ייושם, וייושם בהסכמה".

אריה ארנון: החשיבה הכלכלית אינה מתאימה לחינוך

בניגוד לבן-דוד, פרופ' אריה ארנון מהחוג לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, אינו שותף מתלהב מדו"ח דברת. "אני לא מופתע כשאני שומע כלכלנים שמתלהבים מהרפורמה, אבל זה לא גורם לי להתלהב ממנו. דו"ח דברת, שהוכן בסיוע כלכלנים, משקף חשיבה שאופיינית לנו. אני לא בטוח שהחשיבה הזאת מתאימה לחינוך".

מדוע?

"הרפורמה מבוססת על הנחה, שחינוך הוא מוצר שמייצרים אותו בבית חרושת לחינוכים, שנקרא בית-ספר. לפי חוקי הכלכלה הקלאסית, ייצור יעיל מתנהל באופן תחרותי, בצורה שניתנת למדידה ולכימות ותוך מתן עליונות לצרכנים.

"ברפורמה בחינוך, ההורים מקבלים חופש להצביע ברגליים ולבחור את בית הספר, כמו צרכנים בשוק תחרותי. המנהל יהיה בתחרות מתמדת עם מנהלים אחרים, והשגיו ימדדו בלי הרף. המנהל ימדוד את השגי המורים, וכמו בחברה עסקית, תהיה לו סמכות מוחלטת להפעיל אותם ולהחליפם".

ומדוע אתה חושש שהדו"ח לא יצליח לשפר את 'תהליך הייצור' החינוכי?

"כיוון שמדובר בתהליך מורכב, שתוצאותיו ניתנות למדידה, אם בכלל, בטווח הארוך. החינוך בארה"ב מתנהל בצורה מדידה ותחרותית, והוא לא מוצלח.

"כלכלנים הם צרי אופקים מטבעם. הם מתעלמים מהמטרות הרחבות של החינוך. הם רואים בחינוך אמצעי להגדיל את הפרודוקטיביות של הדור הבא, ללמד אותם מתימטיקה, מחשבים, הרגלי עבודה, יותר מאשר ללמד אותם היסטוריה, למשל.

"לכלכלנים יש בעיה נוספת: עדיין לא הצלחנו להבין, מה גורם לצמיחה וקובע את הקצב שלה. כיוון שהתשובה לכך היא גם חברתית ותרבותית, המציאו הכלכלנים השמרנים את מושג 'ההון האנושי': עמים בעלי 'הון אנושי' גדול יותר עובדים טוב יותר וכלכלתם צומחת מהר יותר. אם ילד ילמד שעות ושנים רבים יותר ויקבל חינוך רב יותר באופן שניתן למדוד, הוא יהיה בעל הון אנושי גדול יותר, והמשק יצמח. המשוואה הזאת מעולם לא הוכחה, ולכן אני לא בטוח שהרפורמה תשפיע על הכלכלה.

"אבל החשש האמיתי שלי מהרפורמה הוא שהיא תגדיל את הפער בין החינוך באזורים מבוססים לבין החינוך בפריפריה, ובכך יגדיל עוד יותר את הפערים החברתיים".

מדוע?

"בדו"ח יש סעיף חשוב, שמתיר למנהלים לגייס כסף מתרומות באופן פרטי. לפי ההצהרות, התרומות אינן אמורות לבוא על חשבון התקציב השוטף, אבל לדעתי, בפועל, התרומות יהפכו לחלק נכבד מתקציב בתי הספר, ובתי הספר יהיו תלויים בהם.

"מהיכן יגיעו כספי התרומות? חלקם יבוא מכספי ההורים והקהילה המקומית, וכאן יש ייתרון ברור להורים באזורים מבוססים. בנוסף, גופים מסחריים שיתרמו כספים יבקשו לקבל קרדיט בתוך בתי הספר, שלטים, פרסומת סמויה ופרסומת גלויה למוצרים שלהם. הם יעדיפו לתרום לבתי ספר מבוססים, שבהם יש להם קהל גדול של צרכנים.

"מנהל שיגייס יותר תרומות, יוכל לשלם טוב יותר, להעסיק מורים טובים יותר, לבצע פרוייקטים מוצלחים יותר, ולמשוך הורים רבים יותר ומבוססים יותר לבית הספר שלו, וכך להגדיל עוד יותר את הכנסותיו. בתי הספר של החלשים יסבלו ממחסור עוד יותר גדול בתקציבים ובפרוייקטים. גם אם זאת לא כוונת ועדת דברת, תהליך כזה עלול להקצין את הפערים. במיוחד לאור העובדה, שבדיוק כך נראה החינוך בארה"ב".

מה לגבי המעבר ליום לימודים ארוך ולחינוך חינם מגיל 3? האם הוא לא יאפשר לאמהות מהשכבות החלשות לצאת לעבודה, ובכך יסייע להם ויקטין את הפער?

"זאת כוונה טובה, אבל הבעיה היא שלדברים החשובים באמת שהדו"ח ממליץ עליהם אין תקציב. ברוב בתי הספר אפילו אין מזגנים. איך אפשר ללמד בצורה כזאת?". 

"בדו"ח דברת יש נקודות אור רבות", מסכם ארנון, "אבל דווקא הם נשארו פתוחות, ולא ברור מה יקרה להן בפועל. כפי שהדברים מצטיירים כעת, אני לא מתלהב."