פסח בין החרמש והפלס
טיול אל העבר, והפעם מסלול חגיגי אל אירועי חג החירות של ראשית ההתיישבות. תכנים של עלייה, בניין הארץ, חקלאות והווי קיבוצי שולבו במסורת הדתית שנחגגה בחדרי האוכל ובשדות. מסע בתמונות שנסרקו ושוחזרו במעבדת "ביתמונה"
בשנת 1924 הועלתה הצעה להקים למרגלות גבעת המורה את "עיירת העמק", על קרקע שרכש גואל האדמות יהושע חנקין. בשנת 1925 הוחל בבניית היישוב העברי "עפולה ", על פי תוכניתו של המהנדס ריכארד קאופמן. מרבית הבונים היו חברי גדוד העבודה אשר הקימו מחנה ליד תחנת הרכבת בעפולה. בין חברי הגדוד היה גם יעקב הליבני, אמן בנשמתו שצילם וצייר בזמנו הפנוי. בתמונה: סדר פסח תרפ"ו (1926) במטבח הפועלים של מחנה גדוד העבודה ליד עפולה.
בקרב אנשי ההתיישבות בימי טרום המדינה וגם לאחר הקמתה, היה הפסח מהחגים החשובים להווי התרבותי. החג הדתי זכה לתוספות ולדגש על הקשרים של חקלאות, אביב ופריחה, שואה ועלייה, וזאת בהשראת אורח החיים בארץ החדשה-ישנה והשפעת האירועים של אותה תקופה. צילם אליהו כהן ז"ל , ממקימי קיבוץ אשדות יעקב.
בצמוד לחג הפסח נחוג בשדות ישראל קציר העומר, אשר סימל את הקשר לאדמת הארץ וליבולה. תמונות מהאוסף של אליהו כהן ז"ל: טקס קציר העומר בעמק הירדן.
לקראת הפסח היו מתגייסים אמני הקיבוצים להכין את הקישוטים לחג. בתמונה: האמן גיורא נובק מכין קישוט לחג הפסח במרחביה. צילום: טוביה ריבנר, משורר וחבר קיבוץ מרחביה.
בחדר האוכל המקושט, על שולחנות ארוכים ארוכים וספסלי עץ לא מהוקצע, היה נחוג חג הפסח כהלכתו הקיבוצית. מתוך אוסף התמונות של טוביה ריבנר (שנות החמישים), שהוצגו בשנת 61' בתערוכה בקיבוץ מרחביה.
הטיולים הקודמים:
