תופעה מתפשטת

כשהבמאי רידלי סקוט ("בלייד ראנר", "גלדיאטור") חיפש שחקנית שתגלם את נסיכת ירושלים ותככב לצד אורלנדו בלום באפוס התקופתי החדש ועתיר התקציב שלו "ממלכת גן עדן", הוא חשק בצעירה עם נוכחות חזקה ומסתורית, שתדע להתמודד בעולם הגברי המובהק של מסעות הצלב. אחרי מסע חיפוש מקיף הוא בחר בשחקנית לא ממש מוכרת: אווה גרין הצרפתייה, בעלת המראה הגותי, שהספיקה להופיע בשני סרטים אירופיים בלבד. "אווה אומנם רק בת 24, אבל יש לה נשמה מבוגרת", נימק את צעדו.

כשראיינתי את גרין בוונציה היא הודתה שניגשה לאודישן בפני סקוט "עם פרפרים בבטן. וכשהתקבלתי הייתי מאוד מאושרת כשהתגשם החלום שלי מילדות לכבוש את הוליווד. וזה לא מפתיע: בצרפת אנחנו מותקפים כל הזמן על ידי התרבות האמריקאית. בניגוד לשחקנים אירופים שאומרים 'אנחנו לא הולכים להופיע בסרטים אמריקאים', לי אין בעיה לעשות זאת. בשקיבלתי את התפקיד הייתי מאוד לחוצה. החלטתי לשפשף ולשדרג את האנגלית שלי בכל הזדמנות".

הרומן בין האביר לנסיכה כולל סצינות אהבה (גרין מבטיחה שב- DVD יהיו יותר). "אורלנדו מאוד סקסי בסרט. לא סתם צעירים מעריצים אותו. מבחינתי, אלה היו יותר סצינות אהבה מאשר סקס. זה היה כלום לעומת סצינות העירום שהיו לי ב'החולמים' של ברנרדו ברטולוצ'י, סרט הביכורים שלי".

"ממלכת גן העדן", שצולם בספרד ובמרוקו, שופע מסרים הומניים ודתיים ודן במהותה ובמקומה של ירושלים. הסרט הצליח להפוך לשנוי במחלוקת: הוא עצבן מלומדים מוסלמים וקיבל איומים מארגונים קיצוניים בתקופת הצילומים במרוקו. סקוט אומר שאפשר למצוא הקבלה בין ימי מסעות הצלב לנעשה כיום במזרח התיכון. "גם עכשיו, כמו אז, מערב ומזרח, נוצרים ומוסלמים מתעמתים. הבגדים והנשק אולי השתנו מאז המאה ה-12, אבל לא האנשים".

גרין מעדיפה לא לעסוק בסוגיות הפוליטיות. "אני חיה בקונכייה שלי ומעדיפה לשמוע מוסיקה קלאסית". אבל היא דוגלת כמובן במסר של הסרט: "שלום תמיד עדיף על מלחמה ואהבה על פני שנאה, וקיצוניות בשני הצדדים זה דבר רע".

הראיון נערך במרפסת אחד המלונות היקרים וההדורים בלידו של ונציה. גרין המנומשת מדברת בלחש, ביישנית, קצת חשדנית ונזהרת, מפגינה חושניות אצילית ומלכותית. האנגלית שלה טובה, תוצאה של לא מעט אימונים ומאמץ, ומדי פעם בורח לה מבטא צרפתי חינני. היא מעשנת בשרשרת, מוצצת סיגריות בתאווה ומותירה עליהן סימני ליפסטיק אדום. יש לה מבט מפתה, ואיפור שחור מדגיש את עיניה היפות. היא תמירה ורזה, ולא בכדי זכתה ב"טקס פרסי האנטומיה" שערך אחד אתרי האינטרט, וב"פרס החזה המצטיין" על הופעתה ב"החולמים". עוטה מכנסי ג'ינס שחורים וחולצה שקפקפה, ומתוכשטת בעדינות: עגילי ענבר וצלב מתנוסס על החזה המפואר.

גרין נולדה לשחקנית הצרפתייה מרלן ז'ובר, שכיום גם מחברת ספרי ילדים, ולאב רופא שיניים. "רבים חושבים ששמי הוא שם בימתי או שיש לי שורשים אנגליים", היא מדווחת. "אבל אבא שלי שוודי ואין לו קשר למשחק. אמי די מפורסמת בצרפת, ועשתה סרטים עם גודאר ושברול". לגרין אחות תאומה לא זהה, ו"אנחנו מאוד שונות זו מזו. היא לומדת מינהל עסקים, יותר עם רגליים על הקרקע".

גרין שאפה מילדותה להיות שחקנית, "כי הייתי מאוד ביישנית ורציתי להיפטר מהעכבות שלי", היא מספרת. "לא הודיתי בפני אמי שאני רוצה להיות שחקנית, כי לא רציתי שיעשו בינינו השוואות. אבל הבנתי שאני נהנית לשחק ושזה המקום היחיד בו אני יכולה לבטא את עצמי בצורה מושלמת ומלאה. משחק עבורי זה קסם. הוא פשוט זורם בדמי".

כשנודע לאמה של גרין שבתה מתכוונת לפסוע בעקבותיה, היא ניסתה להניא אותה מכך, "בגלל שהיא ידעה שאני יותר מדי רגישה ושמשחק זה עולם קשה, ואתה תלוי ברצונות של אחרים. אבל כיום היא בוטחת בי. היא שונה ממני לחלוטין, יכולה להיות מאוד מצחיקה ומזכירה את שירלי מקליין. בכלל, הורי מאוד קוליים, ואבי מאוד גאה בי".

עלילת "החולמים" מתרחשת בפריז, על רקע מרד הסטודנטים והמאבק במלחמה בווייטנאם באביב 1968. מייקל פיט מגלם סטודנט אמריקאי שמגיע לפריז ובמהלך הרביצה שלו בסינמטק מתיידד עם אח ואחות (גרין ולואי גארל), תאומים מצודדים, פרועים ומרדנים. הם שואבים את הסטודנט הפרובינציאלי והתמים מקליפורניה לתוך עולמם הדקדנטי, השופע משחקים, חידוני טריוויה וקולנוע, חקר מיניות וזהות. כשהורי התאומים יוצאים לפוש, הם מזמינים את הסטודנט להשתקע בדירתם, שם מתפתח משולש טעון ופרברטי. הסרט כולל עירום נועז, אוננות, הומו-אירוטיות ורמיזות לגילוי עריות. גרין נאלצה לשוטט רוב הזמן עירומה ולבצע סצינות מין נועזות.

לא היו לך חששות וספקות בגלל העירום?

"כשהגעתי למשרד של ברנרדו, התבקשתי לקרוא את התסריט והיה עליי להחליט תוך שעה אם אני מסכימה לעשות את הסרט. קראתי את התסריט ונתקלתי בסצינות הסקס, אבל החלטתי ללכת על זה בגלל שמדובר בברטולוצ'י, שסמכתי עליו בעיניים עצומות. ידעתי שהוא מאסטר באירוטיקה ובצילום סצינות אהבה, ושזה יהיה טהור ולא גס ונצלני".

גרין אומנם לא היססה להתערטל, אבל זה לא היה פשוט כל כך. "היה קשה בהתחלה", היא מודה. "הייתי מאוד מפוחדת ורציתי לרצות את ברנרדו. חששתי שאאכזב אותו. הוא עשה הכל כדי שנחוש בנוח, ומזל שסצינות הסקס צולמו רק אחרי חודש וחצי, כך שהיה לי זמן להכיר את מייקל והיינו כמו ילדים שמשחקים יחד. גם לואי, שגילם את אחי, ניסה לשחרר את המתח ואמר: 'היי, תסתכלי, תביטי בזין שלי'".

גרין גם לגמה אלכוהול כדי להשתחרר. "לפעמים הלחיצה אותי הנוכחות של אנשי הצוות. הייתי מביטה בסאונד-מן וחושדת שהוא נועץ מבט בחזה החשוף שלי. בעזרת לגימת וויסקי והעידוד של ברנרדו חשתי יותר בנוח. הוא נתן לי הוראות איך להתנהג בסצינות המשגל: 'אוקיי, עכשיו אורגזמה', 'עכשיו תאיטי את הקצב'. וברגע שעשיתי את הסצינות הללו, הבנתי שהן לא שונות בקושי שלהן מסצינות רגילות. על כל מקרה, הכנתי את הורי לקראת מה שצפוי להם".

"החולמים" הפרובוקטיבי חולל סקנדלים ועצבן את הצנזורה בארה"ב, שהציקה ליוצריו. "זה טיפשי מצידם", היא מתרעמת. "אני לא יכולה להבין למה באמריקה אי אפשר לראות אנשים עירומים על המסך, אבל אתה כן יכול לראות תינוק שנרצח. בעיניי העירום בסרט טבעי וטהור".

בעקבות "החולמים" הופיעה גרין בהפקה עתירת תקציב במושגים צרפתיים, על מעללי ארסן לופן, גנב יהלומים ג'נטלמן נוצץ מהמאה ה-19. "זו דמות פופולרית בתרבות הצרפתית. שיחקתי בחורה נאיבית, רגישה וחושנית, שארסן משחק בה וגורם לה לסבול בגלל שהוא מאוהב באשה אחרת, פאם פטאל".

אחרי שזכית לעבוד עם במאים בסדר גודל של ברטולוצ'י ורידלי סקוט, עם מי עוד את חולמת לשתף פעולה?

"אני בוחרת פרויקטים לפי תסריט ובמאי, ורוצה לעבוד עם דייוויד לינץ', לארס פון טרייר, באז לורמן, אלחנדרו אמנבר, טים ברטון, מישל גונדרי וספייק ג'ונז. בא לי לעשות סרטים אפלים, להרוג מישהו בסרט, להיות רוצחת סידרתית".

את מוכנה לתהילה ולפרסום שיתרגשו עלייך בעקבות "ממלכת גן עדן"?

"אני מודעת למחיר שצריך לשלם ויודעת שזה חלק מהמקצוע. נחמד שמזהים אותך בזכות עבודה שעשית מאהבה והשקעת בה מכישרונך, ולא משום שהופעת בטלוויזיה ובמגזינים בגלל רומן שאת מנהלת. צריכים להיות חזקים בשואו ביזנס, לפתח עור של פיל ולהתעלם מאלה ששונאים אותך. הדבר היחיד שנחמד בתהילה זה שהיא מקצרת לך תורים במועדונים, שאתה לא צריך להמתין במסעדות ושאתה טס במחלקות עסקים".