פסקי בוררות: קשה לערער עליהם, ורק מעטים בוטלו

פרשת פסק הבוררות במחלוקת שבין אלי ארוך לכלל פיננסים, השערורייה שהתעוררה סביב הבורר, השופט בדימוס יעקב מלץ, והחשד שארוך איים עליו, העלתה לדיון את נושא הבוררות על חסרונות ויתרונותיה כחלופה לבתי המשפט. הפרשה גם העלתה לדיון את השאלה האם ניתן לערער על פסק בוררות ומהו הסיכוי לבטלו.

השופט בדימוס יעקב מלץ פסק כזכור כי על כלל פיננסים לשלם לארוך 95 מיליון שקל. כלל פיננסים לא אהבה בלשון המעטה את החלטת הבורר. מכאן ואילך החל מסע השמצות וטיעונים בין הצדדים, כאשר בשיאו שלחה כלל פיננסים חוקרת פרטית להקליט את השופט מלץ, אשר אמר, לכאורה, כי ארוך איים עליו. כלל פיננסים מעוניינת לבטל את פסק הבוררות בטיעונים שונים, האם הדבר אפשרי?

חשש מפסק בורר "אימתי"

חוק הבוררות הנוכחי החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. החוק מעניק כוח רב לבורר, ומקשה לערער על קביעתו.

למרות רצונם של הצדדים לזרז הליכים משפט ולא להיתקע בפקקי התיקים המשתרכים בבית המשפט, רבים חוששים לפנות לבוררות, מחשש לקבל פסק בורר "אימתני".

בניגוד לדיון בבית משפט שבו ניתן לערער על החלטת השופט ולפנות לערכאה גבוהה יותר, חוק הבוררות הקיים אינו מותיר מקום רב לערעור על פסק הבורר. עקב כך נאלץ הצד "המפסיד" הבורר לפנות לבית המשפט בבקשה לפסול את פסק הבוררות, אך בדרך כלל בקשות אלו נדחות כשבית המשפט מציין כי הוא לא מהווה ערכאת ערעור.

בשנת 2005 נדונו כ-400 סיכסוכים באמצעות בוררות, מתוכם באמצעות לשכת עורכי הדין נדונו 73 סכסוכים בבוררות. ברוב מקרי הבוררות אחד הצדדים לא היה מרוצה מפסק הבורר ופנה לבית המשפט, אך רק מעטים בוטלו על ידו. 

מתי ניתן לבטל פסק בוררות?

ובכל זאת, על פי חוק הבוררות ישנן 10 עילות שעל פיהן יכול בית המשפט לבטל את פסק הבורר. רובן נוגעות לתקינות ההליך ואינן מאפשרת לערער על תוכן פסק הבורר.

עילות אלו מופיעות בחוק הבוררות כ"סעיף 24" לחוק, ונותנות רשימה מוגבלת של סיבות לפיהן יבטל בית משפט פסק בורר:  

• לא היה הסכם בוררות בר תוקף.
• הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין.
• הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות.
• לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו.
• הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו.
• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק הדין, והבורר לא עשה כן.
• הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, והבורר לא עשה כן.
• הפסק ניתן לאחר שחלפה התקופה לנתינתו.
• תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור. 
• קיימת עילה שעל פיה היה מבטל בית משפט פסק דין סופי שאין עליו ערעור (הכוונה למעשה תרמית הקשור לניהול הבוררות - א.ש.).
  

בורר לא מוכרח להיות בעל רקע משפטי

ומי יכול להיות בורר? בניגוד לשופט שמחוייב להליך מינוי ולהשכלה משפטית, הבורר אינו מחויב לכך. בורר יכול להיות כל אחד בעצם, ובלבד שיהיה מקובל על הצדדים. כך יכול להיווצר מצב בו לבורר סמכויות יותר חזקות מהשופט, כשהוא למעשה אינו שופט.  

בנוסף, בורר אינו חייב לנמק את פסיקתו (אלא כן התחייב), זאת כאשר שופט מחוייב לנמק את פסיקתו, לעיתים על פני מאות עמודים.

כך היה גם בפרשת ארוך-כלל פיננסים, כאשר פסק הבורר נפרס על עמוד אחד בלבד, שנפתח במילים: "בהסכם הבוררות פטרו אותי הצדדים מהנמקת פסקי", ומסתיים במילים: "אני מחייב את הנתבעים (כלל פיננסים) לשלם לתובעים (אלי ארוך ואימו) סך של 94.78 מיליון שקלים".

על פי החוק הקיים, צד שזכה בבוררות יכול לפנות לבית המשפט לבקש אישור. לאחר האישור יקבל פסק הבורר תוקף של פסק דין, וניתן יהיה להפעילו בהוצאה לפועל. בית המשפט המאשר את הפסק אינו בוחן את תוכנו, אינו מאשר את נכונותו ואינו בודק כל עניין, פרט לשאלה האם ניתן הפסק על ידי בורר שהוסמך לכך על ידי הצדדים, והאם הוגשה בקשה לביטול הפסק במועד הקבוע לכך. אם שני תנאים אלו מתקיימים, יאשר בית המשפט את הפסק.

הצעה: זכות ערעור וחובת הנמקה

לאחרונה אישר משרד המשפטים טיוטה לתיקון לחוק הבוררות, התיקון מציע לבטל את סעיף 24 (המחייב להמציא עילות לביטול פסק הבוררות), ובמקומו להוסיף לחוק זכות ערעור וחובת הנמקה.

על פי התיקון המוצע, בהסכם הבוררות חייבים הצדדים למנות ערכאה, שאליה יוכלו לפנות על מנת לערער על פסק הבורר. 'ערכאת כערעור' זו מחליפה את סעיף 24, ופוטרת את בית המשפט מפסילת הבורר וביטול פסק הבוררות. תיקון זה גובש על ידי סגן ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד ישראל שמעוני ועו"ד רונן סטי.

ערכאת הערעור תכלול אב בית דין (שופט בדימוס), עו"ד ובעל מקצוע רלוונטי לתיק (רואה חשבון, אדריכל, מתכנת, מהנדס וכו'). כך לדוגמה בפרשה אלי ארוך יכלו הצדדים לפנות לערכאה גבוהה יותר (אשר נקבעה מראש) הכוללת גם "מומחה מעו"ף", כחלק אינטגרלי מצוות הבוררות. 

לצוות הבוררות תהיה הבנה משפטית של הסכסוך הכוללת יכולת ניתוח משפטי ובנוסף הבנה עסקית של הסכסוך, הכוללת הבנה של המהלכים העסקיים שבסכסוך, גם אם אלו עומדים בסתירה למשמעות המשפטית של "החוק היבש".

עוד מציע התיקון, כי במקרים קיצוניים (כמפלט אחרון) של עיוות דין (כתוצאה משוחד, רמיה או איום) יפנו הצדדים להכרעת בג"ץ.

בנוסף מוצע כי ישיבות הבוררות והערעור יתועדו בפרוטוקול, בצילום וידאו או בהקלטה קולית, ובכל השלבים בבוררות יחוייבו הבוררים לנמק את החלטותיהם.

למרות שמשרד המשפטים אישר את טיוטת התיקון והעבירה לכנסת, נכון להיום התיקון לא נכנס לחוק, זאת מכיוון שהכנסת בפגרה לקראת הבחירות.