מימונה: גם בקיבוצים יאכלו מופלטות

חגיגות המימונה - חגם של יוצאי מרוקו וצפון אפריקה - הפכו בשנים האחרונות למוקד משיכה גם לאלו שנמנים על עדות מזרח ומערב אירופה. אחרי הגפילטע-פיש והקניידלעך, משוועים הפולנים - ולא רק הפוליטיקאים שבהם - למעט מזון עם טעם וצבע אמיתי, ומתברר שהתופעה מתרחבת גם אל אנשי ההתיישבות העובדת, בקיבוצים.

את המימונה החלו לחגוג בקיבוצים בודדים כבר באמצע שנות התשעים, והיום יענטזו ויאכלו מופלטות החברים בלמעלה מארבעים קיבוצים

 - מהגליל העליון ועמק הירדן, דרך השרון ועד לנגב. הפקת המימונה הקיבוצית עצמאית ברובה וכוללת ריקודים, מוזיקה אותנטית, מאכלים מסורתיים וכמובן הרבה מצב רוח טוב.

ראשי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל וזאב (ולוולה) שור, אמרו כי אוכלוסיית הקיבוצים מגוונת היום יותר מבעבר ומורכבת מבני כל העדות. לדבריהם, הפעילות התרבותית מאפשרת ביטוי לעדות על מסורותיהן השונות. "הדבר מעיד גם כי הקיבוצים פתוחים היום יותר מבעבר למסורות העדות השונות, ובפרט לאלה של עדות המזרח", אמרו השניים.

רק שהקסאמים לא יקלקלו את החגיגה

בדרום הארץ - זאת יודע כל פוליטיקאי מתחיל או תיק (שמעון פרס בעיקר) - נחשבות הערים דימונה, באר שבע ונתיבות כמוקדי החגיגות במימונה. השנה מצטרפים אליהן גם הקיבוצים, אשר אחד מהם הוא מפלסים, הנושק לרצועת עזה. תאיר סוסנה, רכזת התרבות של הקיבוץ, נשואה לבן העדה המרוקנית והשנה החליטה לשתף גם את חבריה ה"מערב אירופאיים" בחגיגות.

"כבר כמה שנים שאנו חושבים שהגיע הזמן לעשות מימונה כדי שהאשכנזים יבינו מה זה. השנה החלטנו שנעשה את החגיגה לכולם", סיפרה ל-ynet. תאיר אירגנה את החברות מהעדה והפקידה אותם על הכנת המופלטות והמתוקים. "הקיבוצניקים מבסוטים, הם אומרים בצחוק 'בואו נלך לראות את החוויה האנתרופולוגית'. למעשה כולם מסכימים שהם מאז ומתמיד היו מתים שיזמינו אותם ושמחים שסוף סוף מישהו עושה את זה".

החגיגות המשותפות בקיבוץ יתקיימו רק מחר מכיוון ש"היום אנשים מזמינים אורחים אל ביתם", מסבירה סוסנה. היא מספרת כי ייתכן שאף תגיע רקדנית בטן כהלכה. אגב, כולם מקווים שהארוע יעבור בלי נפילות קסאמים, אבל אם בכל זאת יחליטו הפלסטינים להעכיר את האווירה, הרי שחברי הקיבוץ יכולים להיות רגועים שמעברת הכריזה "שחר אדום" מוצבת בדיוק מעל המועדון בו תתקיים החגיגה.

בקיבוץ גן שמואל שליד חדרה יחגגו זאת השנה הרביעית את המימונה וההכנות לקראת הפסטיבל החלו למעשה כבר לאחר ליל הסדר. חבר הקיבוץ, אלן ברדה, מספר כי למימונה הוזמנה רקדנית בטן שתענטז בפני האורחים והאורחים יהנו ממוזיקה

 מזרחית וכיבוד מסורתי. "עדין אי אפשר להגיד שזה הפך למסורת אבל אנחנו חוגגים כבר ארבע שנים", אומר ברדה.

בגן שמואל- - שלא כמו מרבית יוצאי צפון אפריקה - יחגגו את המימונה רק ביום שישי, באולם הקומונה כמובן. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בכך שחברי הקיבוץ צריכים מחר לקום ליום עבודה רגיל ובסוף השבוע הראש פנוי יותר לחגיגות. "היום של המימונה זה לא הדבר החשוב", מסביר ברדה. "מה שחשוב שתהיה עוד מסיבה. כל החברים מוזמנים ומי שירצה להגיע יוכל להשתתף".