שתף קטע נבחר

זיהום אוויר: ערפיח, חלקיקים וצרות נוספות

מבין מזהמי האוויר, אחד הסוגים המסוכנים ביותר לבריאות האדם הוא החומר החלקיקי המרחף, הגורם להגדלת התחלואה והתמותה המוקדמת. איכות האוויר בישראל: כתבה שניה ואחרונה

לחלק הראשון - לחצו כאן

 

מזהמי אוויר הנפלטים ממקורות שונים עולים למעלה ומוסעים לצדדים באמצעות הרוח. בתוך כמה שעות מהפליטה מתערבבים מזהמי האוויר ממקורות הפליטה השונים באזור, ונוצרים מזהמי אוויר שניוניים. ענן הזיהום, האופף את מרבית הערים הגדולות בעולם ולעתים אף מוסע למרחקים גדולים יותר (בטווח של עשרות קילומטרים), קרוי בשם "ערפיח פוטוכימי" - המילה "ערפיח" משלבת את המילים ערפל ופיח, והמילה "פוטוכימי" מציינת כי אור השמש הוא המניע את היווצרות חלק מהמזהמים.

 

ענן הערפיח מכיל תערובת של מזהמים ראשוניים ושל מזהמים שניוניים כגון אוזון, חנקן דו-חמצני, חלקיקים (שמרביתם שניוניים), פורמאלדהיד ועוד. ענן הערפיח מפוזר בטווח של קילומטרים עד עשרות קילומטרים, ועל כן מהווה בעיה עירונית-אזורית, ולא נקודתית. מזהמי האוויר השניוניים מזיקים לבריאות, על פי רוב, יותר ממזהמי האוויר הראשוניים.

 

חשוב לדעת כי גם כאשר אף אחד מכלל המזהמים שבערפיח אינו חורג מהתקן שנקבע לו, השילוב בין כולם יחד הוא בעיה בריאותית חמורה ביותר; וכי הערפיח אופף את האזורים הנפגעים חלק גדול מימות השנה, ולא רק בימים בודדים שבהם נרשם זיהום אוויר גבוה.

 

מכאן שעל ההתמודדות עם בעיית הערפיח להיות מערכתית וכוללת, ולא מקומית, זמנית ומקוטעת.

 

בעיית החלקיקים

מבין מזהמי האוויר, אחד הסוגים המסוכנים ביותר לבריאות האדם הוא החומר החלקיקי המרחף, ובעיקר חלקיקים שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרון. חלקיקים אלה הם בעלי חדירות גבוהה למערכת הנשימה, והם סופחים על פניהם חומרים אורגניים, מתכות וחומרים מזיקים אחרים.

 

הוכח כי חלקיקים אלה גורמים להגדלת התחלואה והתמותה המוקדמת, בעיקר ממחלות לב וריאות. מקורות לפליטה ישירה של חלקיקים (כמזהמים ראשוניים) הם תחנות כוח, מפעלי תעשייה השורפים דלקים, מתקני הסקה ביתיים, גנרטורים ותחבורה. עם זאת, חשוב לזכור כי חלק גדול מאוד מהחלקיקים (ולעתים גם מרביתם) נוצרים גם כמזהמים שניוניים: גפרית דו-חמצנית, הנפלטת בכמויות גדולות מתעשייה ומייצור אנרגיה, הופכת בתהליכים כימיים לחלקיקי סולפט; ותחמוצות חנקן (ממקורות תעשייתיים ותחבורתיים) הופכות לחלקיקי ניטרט. ממחקרים שנערכו בארץ עולה כי ריכוזים גבוהים של חלקיקי סולפט מגיעים אלינו לעתים אף מאירופה.

 

התקנים הישראליים לחלקיקים ניתנים במונחים של ריכוז, כלומר כמה מיקרוגרמים של חלקיקים מותר שיהיו בכל מטר מעוקב של אוויר במשך המדידה. ממשקל החלקיקים בלבד אין להסיק על מקורם: כדי להתחקות אחר מקורותיהם ואחר התרומה היחסית של כל מקור זיהום, יש לבצע אנליזה כימית של החלקיקים המנוטרים. ניתוח כימי של חלקיקים ממקור ידוע (כגון תחנות כוח או מפעלים) עשוי לספק מעין "טביעת אצבעות" של המקור.

 

חלקיקים שוהים באוויר זמן רב, שבמהלכו הם מתפזרים, לעתים למרחקים גדולים מאוד. עובדה זו מקשה את זיהוי מקור החלקיקים והופכת גם בעיה זו לאזורית, ולא מקומית.

 

התייחסות אזורית בישראל

בעיית הערפיח ובעיית החלקיקים הן, כאמור, בעיות אזוריות, המצריכות טיפול לאומי ומערכתי. עם זאת, עדיין ייתכנו הבדלים בין האזורים. אמנם, ריכוזים גבוהים מאוד של חלקיקים נמדדים בכל הארץ בעת סופות אבק (אלו חלקיקים ממקור טבעי) ובמצבים מטאורולוגיים מסוימים גם עקב הסעת חלקיקים אנתרופוגניים מאירופה, אך למעט סופות אבק, ריכוזים גבוהים של חלקיקים נמדדים בעיקר בקרבת צירי תחבורה ראשיים, או לעתים בקרבה למפעלים הפולטים חלקיקים כאלו.

 

אשר לערפיח, הרכבו משתנה, כתוצאה מתהליכים כימיים, עם חלוף הזמן מאז פליטת המזהמים הגורמים לו. ריכוזים גבוהים מאוד של תחמוצות חנקן ופחמימנים (שהם החומרים שמהם נוצר הערפיח) נמדדים לפיכך באזורים צפופי-תחבורה כגון גוש דן וחיפה, ובעיקר בבוקר; ואילו אוזון, שהוא מזהם הנוצר בענן הערפיח לאחר כמה שעות, נמדד בריכוזים גבוהים בשעות הצהריים ובעיקר במזרח הארץ, באזורים כדוגמת בקעת הירדן, ירושלים וערד. אוזון זה נוצר בשל פליטות מזהמים במישור החוף, אך מוסע מזרחה עם הרוחות המערביות האופייניות לאזורנו.

 

יש לציין כי אוזון בשכבות הנמוכות של האטמוספרה ("האוזון הרע") הוא מזהם אוויר מסוכן, בניגוד לאוזון בשכבות הגבוהות של האטמוספרה ("האוזון הטוב"), המגן עלינו מקרינה מזיקה והולך ומידלדל כתוצאה מבעיה אחרת של "החור בשכבת האוזון". אמנם, מדובר באותו חומר עצמו, אך כשהוא נוצר כמזהם אוויר שניוני בשכבות הנמוכות של האטמוספרה, באה לידי ביטוי תכונתו השלילית (עבורנו) כרעל; ואילו כשהוא מצוי (באופן טבעי) בשכבות הגבוהות של האטמוספרה, באה לידי ביטוי תכונתו החיובית כמסנן של קרינה מזיקה.

 

מזהמי אוויר מסוכנים וייחודיים נמצאים בעיקר בקרבת מפעלים בעייתיים במיוחד או בקרבת ריכוזי תעשייה. שני ריכוזי תעשייה גדולים ובעייתיים, המצויים בקרבה רבה לריכוזי אוכלוסייה גדולים, הם מפרץ חיפה ואשדוד. במפרץ חיפה הולכים ומצטברים נתונים המעידים על רמת תחלואה גבוהה מהממוצע הארצי במחלות שונות, ובהן סוגי סרטן, שחלקן ידועות כקשורות בגורמים סביבתיים; אם כי בשל חוסר במחקרים בנושא, עוד לא בוסס הקשר הסיבתי (הסביר מאוד) בין התחלואה לזיהום הסביבה, וטרם הוחל בטיפול בבעיה ברמה הלאומית.

 

על מנת להתמודד כראוי עם הסכנות והאתגרים בתחום זיהום האוויר, יש ליצור תכנית לאומית להפחתת פליטות החומרים המזהמים, שתופעל ברמה הארצית בהכוונת המשרד להגנת הסביבה, ובמסגרתה תשתלבנה הרשויות המקומיות בהגברת מאמצי האכיפה של מגבלות הפליטה שתטיל התכנית על מקורות הזיהום.

 

ד"ר אריה ונגר הוא מדען בתחום זיהום האוויר במחלקה המדעית של עמותת אדם טבע ודין. ד"ר ונגר זכה לתואר דוקטור, על מחקרו בתחום זיהום האוויר, מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1998, והיה המנהל הראשון של רשת ניטור האוויר הארצית של המשרד לאיכות הסביבה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
מפעל מזהם בפעולה (ארכיון)
צילום: איי אף פי
מומלצים