פיני עזרא, ללא כותרת, שמן על בד, 2002
* * *
השיר על הפועֵל הבלתי נראה (או: הפועל הנעלם)
מדי בוקר מועלית השמש על כננת,
מישהו אוחז בידית לא מרפה.
חוּמהּ מלטף על גוף אך לא מאליו -
בחורים שזופים ושריריים
מלבים את אֶשהּ ללא
הפסקה מזריקים לתוכה דלק תבערה
ועצי הסקה
הם חוטבים כל היום.
באין רואה הנערות שרות-מרצדות
תחת צילי העצים המכוסים עלוותם,
הן לא יתנו לזו לנשור,
מחזיקות כל עלה צמוד לענפו,
לאורך משמרתן לא זזות
ונקודת הנשיקה של העלה את הענף לא תנותק
אלא רק בשלכת מתוזמרת כהלכה.
ובכל רגע מישהו,
שאת פניו לא אתאר,
מדלג במהירות מעשב אל עשב
וצובע ירוק.
הצבע לא נשאר - דוהה-נשטף-נמחק
אך ההוא במברשתו שב ומורח
ואנו לא נשגיח אף פעם.
כל אבן, למעשה, נוטה להתפורר.
לפחות אחת ליום
נזרקות ומיטלטלות בין אצבעות קשות
שדוחפות ומחזקות את כל הדפנות,
אחרת,
תתפוגג האבניוּת ותהיינה הללו
לעפר.
העפר, שואף להתאחד,
אז הם דורכים עליו, לא סתם
הם קופצים עליו
ומרסקים אותו תחת סוליות נוקשות וכבדות,
פן יקרא לכולם "התאחֶדוּ!"
כך גם העננים שהרוח נושבת דרכם,
וּודאי שהרוח אינה יודעת שיגרה,
כה עצלה שנדרשים רבבות לעוררה.
התפרחת - אינה נתפרת מעצמה,
והכותנה והשיטה,
והאלה - מי מושכהּ מתוך אדמתהּ,
אליה חותרת לחזור ובתוכה להיבלע
כל שעה עגולה?
אך כוח המשיכה זו הברקה זו מתיחה!
הרי כל דבר בכלל מעלה נמשך.
לו רק לרגע יעזבו ----- את נעלינו,
מעלה ככדור נפרח.
נדב אברוך, 2006
- "בית העם", גלריית פועלים וירטואלית לאמנות ושירה, מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען"
ומגזין "אתגר"
- לקראת האחד במאי תצא לאור "חומת הדיו", אנתולוגיה אדומה של שירה שתכלול שירים הנכתבים כאן ועכשיו ונוגעים במעמד הפועלים, עבודה, אבטלה, כסף, סולידריות ומאבק על זכויות עובדים. שירים בכל השפות והערות ניתן לשלוח לאימייל redsardin@gmail.com
