החקיקה נגד דואר זבל אלקטרוני בישראל שוב נעה קדימה לאחר עיכובים ומחלוקות. ועדת השרים לחקיקה אישרה תיקון לחוק הגנת הפרטיות בנושא דואר זבל, לפיו אזרחים יוכלו לתבוע פיצוי משולחי ספאם בגין הטרדה ללא הוכחת נזק.
הצעת החוק נגד דואר זבל אושרה
בקריאה טרומית בדצמבר, 2004, אולם זמן קצר לאחר מכן התגלעו חילוקי דעות
בין משרד התקשורת למשרד המשפטים
בעניין הפיצוי ללא הוכחת נזק. משרד התקשורת תמך בפיצוי בעוד במשרד המשפטים סברו כי פיצוי ללא הוכחת נזק מיועד לנזקי גוף ורכוש ואינו מתאים לנזקים שנגרמים כתוצאה ממשלוח דואר אלקטרוני.
הצעת החוק של משרד התקשורת אוסרת על משווקים לשלוח כל הצעה מסחרית לגולשים פרטיים - באמצעות פקס, SMS, תוכנת חיוג אוטומטית בטלפון ודואר אלקטרוני - ומאפשרת להם לשלוח הצעה ראשונה בלבד לבתי עסק, כאשר הם יהיו מנועים מלהמשיך לשלוח הצעות נוספות אם בית העסק לא נתן רשותו לכך. מלבד זאת, המשלוח יותר במקרים בהם התקיים קשר צרכני בין המפרסם לנמען.
בכך נוטה ההצעה של משרד התקשורת אל עבר גישת ה-opt-in (המאפשרת משלוח של דוא"ז רק לאחר התקבל הרשאה מפורשת)", הנהוגה באיחוד האירופי, בניגוד לגישת ה-opt-out (המאפשרת לשלוח דוא"ז אלא אם יש סירוב של הנמען), שהונהגה בחוק האנטי ספאם הפדרלי שהתקבל בארה"ב.
כיום, כאשר אזרחים קיבלו הודעת SMS או דואר אלקטרוני, הם יכלו להגיש תביעה בגין הטרדה כנגד המפרסם, אך עליהם להוכיח כי נגרם להם נזק.
ההצעה כוללת שני מסלולי תביעה: מסלול פלילי, עם קנס מרבי של 67 אלף שקל, ומסלול אזרחי המאפשר להגיש תביעת נזיקין ותובענה יצוגית. על פי ההצעה, בתי המשפט יוכלו להטיל קנס בסכום מרבי של 1,000 שקלים על שולח הספאם בעבור כל הודעה, ללא צורך בהוכחת נזק.
שולחי דואר הזבל האלקטרוני למדו להערים
על התוכנות הקיימות נגד התופעה באמצעות ספאם מבוסס תמונות ורשתות בוטנט עצומות בהיקפן. על פי הערכות אחרונות, הספאם כבר מקיף כ-91 אחוזים מכלל הדואר האלקטרוני.
שר התקשורת, אריאל אטיאס, הביע תקווה כי התיקון לחוק יסייע בטיפול בתופעה פסולה זו, כהגדרתו, שכמוה כהטרדה".
דיוני הוועדה בנושא הצעת החוק יימשכו, לקראת הגשתה לקריאה שנייה ושלישית.
