חשוב שתדעי: אפשר לתבוע פיצויים על אונס
אפשר לתבוע פיצויים כספיים על תקיפה מינית, גם אם האנס כבר נשפט. לא צריך להתבייש. תביעה נזיקין על תקיפה מינית דומה לכל תביעה אחרת לפיצוי. אז תתבעי!
רק חלק קטן מהנשים שעוברות אונס או תקיפה מינית מתלוננות על כך במשטרה. נדירים עוד יותר הם המקרים בהם נשים מלוות את התלונה הפלילית בתביעה אזרחית – ותובעות פיצויים על הנזקים שנגרמו להן. חלק גדול מהנשים פשוט לא יודעות שהכלי הזה – תביעת נזיקין – עומד לרשותן, ואחרות מתביישות להסתייע בו, למרות שלא היו מתביישות לתבוע פיצויים ממישהו שהתנגש במכוניתן, למשל.
לדבריהן עורכות הדין מירב ישראלי ומיכל ורדי ממשרד עורכי הדין זליגמן, תביעה אזרחית נגד אנס, תוקף או מטריד, יכולה לבוא אחרי שהתקבלה הרשעה במשפט הפלילי או ללא קשר להליך פלילי. במקרה שהייתה הרשעה, אין צורך לנהל שוב את שלב ההוכחות. אפשר להסתפק בהצגת הוכחות לנזקים שנגרמו למתלוננת, כדי להצדיק את גובה הפיצויים שהיא מבקשת. "תביעת נזיקין על תקיפה מינית דומה לכל תביעה אחרת לפיצוי, כמו אלה המוגשות אחרי חבלה בגוף כתוצאה מתאונת דרכים", הן מסבירות. "אולם מאחר שרוב הנזקים במקרים כאלה הם נפשיים, רוב הנשים בכלל לא מודעות לכך שנגרם להן נזק בר פיצוי".
גובה הפיצויים נקבע בהתאם לנזקים שנגרמו לקורבן ולהערכה של סכומי הכסף שלהם תזדקק כדי להשתקם בעתיד. היבט זה של הפיצויים חשוב במיוחד, כיוון שהנפגעות כולן זקוקות בשלב זה או אחר לטיפול נפשי ולרובן אין כסף לממן אותו, והמדינה אינה מסייעת להן בכך.
עו"ד ורדי ועו"ד ישראלי מסבירות כי כשנפגעת תקיפה מתלוננת במשטרה, היא לא תמיד מעורבת בתהליכים שמתרחשים מאותו רגע והלאה. על-פי-רוב היא אינה מיוצגת על-ידי עורך-דין, אין מי שמגן על זכויותיה, ולמרות שהפרקליטות מחויבת לדווח לה על הנעשה בתיק, היא לא תמיד יודעת אפילו מה היו תוצאות המשפט. "מי שנפגעת בתאונה", הן מסבירות, "תלך מייד לעורך דין לברר מה מגיע לה. נשים שהותקפו לא עושות את זה. תקיפות מיניות הן עדיין עבירות שבהן הקורבן מתבייש אפילו יותר מהתוקף. נפגעות תקיפה נושאות תחושות חזקות של אשמה ובושה, וגם החברה משדרת שיש להן בכמה להתבייש. פנתה אלינו לקוחה, שרופא פגע בה מינית במהלך טיפול רפואי. עורך הדין שהיא הלכה אליו קודם אמר לה ש'צריך שניים לטנגו'".
"לנפגעות תקיפה יש נזקים ספציפיים מאוד", אומרת עו"ד ורדי. "במקרים רבים הן סובלות מתסמונת פוסט-טראומתית, שמזכירה תסמונת של הלם קרב. במקרים של גילוי עריות בילדות למשל התקיפה נעשית על-ידי מישהו מוכר וקרוב שאמור היה להגן עליהן, והיא חוזרת ונשנית. כל גיבוש האישיות של הילדות הללו נפגע ומתעוות, הן נחשפות למין בגיל שבו לא היו אמורות להיחשף, דימוי הגוף מעוות, ההערכה העצמית נפגמת, הביטחון העצמי מתערער, הנזק הוא ענק ויכול להימשך שנים ארוכות או אפילו כל החיים".
בניגוד להליך הפלילי, שבו הצדדים הם התוקף והמדינה, בהליך האזרחי הקורבנות עצמן הן צד בעניין, יש להן הזדמנות להביע דעה, הן חוזרות ומקבלות לידיהן את השליטה על חייהן שאבדה להן בעת התקיפה והפיצוי שיקבלו יכול לסייע לשיקום שלהן וגם להרתיע גברים אחרים בעתיד. "התוקף מונחה על-ידי המחשבה שזה יישאר סוד", אומרת עו"ד ורדי, "ועובדה שגם היום מרבית הנשים מעדיפות אל לספר על כך לאיש. העובדה שתוקפים ישלמו על מה שעשו במהלך שארית חייהם, יאבדו את רכושם והכנסתם, היא מרתיעה מאוד".
חשוב לדעת
- כל מי שחוותה פגיעה מינית, החל בהטרדה וכלה בתקיפה או אונס, רשאית לתבוע פיצויים מהמטריד או מהתוקף.
- תביעה אזרחית לפיצויים ניתן להגיש בלי קשר לתביעה הפלילית, אם כי ההליך פשוט יותר אם המטריד-תוקף כבר הורשע בפלילים.
- נפגעות תקיפה או אונס שהיו קטינות בעת ביצוע העבירה זכאיות לתבוע את מי שאמור היה לדווח על חשד לעבירה שנעשתה בהן, כגון מורים, רופאים וכיו"ב.
- נפגעות הטרדה מינית יכולות לתבוע את מי שהטרידו אותן, אבל גם את המעסיק (פרטי או ציבורי) שלא מילא את החובה שמטיל עליו החוק למנוע הטרדות כאלה במקום העבודה או לטפל כראוי בתלונותיה.
- החוק מאפשר לשופט לפסוק פיצויים עד 50 אלף שקל למתלוננת, ללא הוכחת נזק, בנוסף לפיצויים על נזקים שהוכחו, כמו הפסד השתכרות.
