עובדי תנובה
עומדים בתור באולם הנכנסים לעולם הגלובליזציה. עם מכירת תאגיד החלב לקבוצת בעלי הון, שהפכו לשליטי חברת המזון הגדולה שבבעלות הקיבוצים והמושבים, הם מצטרפים לפס הייצור העולמי. עובדי ישקר כבר
שם, גם עובדי רשת חנויות הספרים האוניברסיטאית דיונון שנרכשה לאחרונה בידי התאגיד האמריקני אופיס דיפו - וכמותם עובדי עוד אלפי חברות ותאגידים מקומיים שיהיו לחלק בלתי נפרד מפס הייצור הגלובלי.
"פס הייצור העולמי" הינו מושג חדש במדעי החברה, החודר במהרה אל האיגודים המקצועיים. הפס הוא תולדה של משטר הקפיטליזם הגלובלי, ומשמעותות שורה ארוכה של מוצרים ושירותים שמקורם במספר רב של מדינות. החברות הרב-לאומיות, השולטות בכיפת הגלובליזציה, מחלקות כך את העולם על-מנת להפיק את המיטב מפערי השכר, כישורי העובדים ורמות ההשכלה השונות, והכל לשם מיקסום רווחיהן.
מושג פס הייצור העולמי נעשה למטבע לשון בקרב חוקרים ואנשי איגודים מקצועיים, שאף הם עוסקים בשנים האחרונות בניסיון להבין איך הוא מורכב וכיצד עובדת חלוקת העבודה העולמית, מנצלת עובדים ומעצימה רווחים. המושג עמד במרכז כינוס חוקרים בינלאומי שנערך לפני כחודשיים בבירת הולנד האג, ובו השתתפו עשרות חוקרים ואנשי איגודים מקצועיים מכל קצוות תבל. את הכנס ערכה רשת המחקר של האיגודים המקצועיים הגלובלית,
בשיתוף "ארגון העבודה הבינלאומי"
(ILO), "המכון ללימודים חברתיים"
הפועל בהולנד (ISS) והאיגודים המקצועיים ההולנדים (FNV).
בכנס שארך שלושה ימים נבחנו עד דק פסי ייצור עולמיים נוספים, ביניהם מפעלי הטקסטיל בקמבודיה ובנמיביה, שינוע עובדות הסיעוד מהפיליפינים, אספקת האספרגוס מפרו לשוק העולמי, תעשיות המתכת של אינדונזיה, דרכי הפעולה של תאגיד הענק ההולנדי יונילבר, ספקי רשת הריהוט איקאה ברחבי העולם, גידול העגבניות לתעשייה בברזיל - וגם האסטרטגיה של המעסיקים בישראל במסגרת הגלובליזציה בעשור האחרון. בהקשר הזה יש להדגיש כי המחקר שנערך בידי חוקרי גלובליזציה ביקורתיים ואיגודים מקצועיים בישראל, ובכל המזרח-התיכון, לוקה בחסר או שכלל אינו קיים.
מהן השלכות פס הייצור העולמי על המשקים המקומיים, העבודות, העובדים ובני משפחותיהם? המשתתפים הסכימו ביניהם על כמה נקודות: מספר קורבנות הגלובליזציה עולה בהרבה על הנהנים ממנה; קיים הכרח בהתארגנויות עובדים
| עיינו ערך |
|
| מהי גלובליזציה? |
|
גלובליזציה הוא שם למכלול של תהליכים כלכליים, תרבותיים, חברתיים, פוליטיים ואף דתיים, המתחוללים כיום ברחבי העולם והופך אותו, כלשונו של מרשל מקלוהן , ל"כפר גלובלי" - מקום של הומוגניות ואוניברסליזציה מרובה בכל תחומי החיים שנמנו לעיל. אין בו מוקדי כוח מזוהים במובהק, אלא שפע של מוקדים מקומיים, המקושרים כולם זה לזה במארג סבוך של השפעות גומלין. עם זאת, רבים מחוקרי הגלובליזציה, ובייחוד ממבקריה, מצביעים על המעמד המרכזי של תרבות המערב, כלכלתו הקפיטליסטית , הסדריו הפוליטיים ומוסדותיו החברתיים, בכפר הגלובלי ההולך ומתהווה |
| לערך המלאה באנציקלופדיה ynet |
|
|
|
שיגנו על זכויותיהם הבסיסיות לשכר הוגן, שעות עבודה סבירות וקידום מקצועי; שיעורי הרווח בפירמות הבינלאומיות גדלים בצורה מדהימה, לרוב 'הודות' להעמקת ניצול העובדים בכל פינה ברחבי הגלובוס.
כך למשל תיארו במהלך הכנס חוקרת קנדית ופעילת איגודים מקצועיים אמריקנית כיצד מיוצר מחשב נייד אישי של אחת החברות הידועות בשוק. על גבי שקף שורטטה תוצאת עבודת הנמלים שהשתיים ביצעו כדי לשחזר את מסלול הייצור, שכללה איסוף מידע מעובדים וארגוני עובדים בעשרות מדינות, בדיקת רשימת הספקים של יצרנית המחשבים ועיון אובססיבי בעיתונות הכלכלית. המסקנה הסופית שהן הגישו עצובה. בריצה אחר מקסום הרווחים, החברות הרב-לאומיות לא בוחלות בכל אמצעי כדי להוזיל עלויות, המושג המכובס המתייחס לעבודה זולה. שכן בסך עלות ייצור המחשב, מוצר צריכה יקר יחסית, מרכיב עלות העבודה הולך ופוחת עם השנים - ואת מקומו תופס הרווח של היצרן.
ייתכן והחלק המעניין ביותר בכנס היו הדיווחים על התארגנויות עובדים ברמה הבינלאומית. מדובר במאות מקרים של עובדים המתארגנים בוועדים רב-לאומיים, בוועדות מייעצות או במסגרות של לימוד והבנת תהליכי הגלובליזציה. הצירים המרכזיים במציאות חדשה זו של התארגנות הם: סיוע של איגודים מקצועיים בארצות הקפיטליסטיות הגדולות להקמת איגודים בפריפריה; הקמת ארגוני עובדים בינלאומיים בחברות רב-לאומיות; שיתוף פעולה בין איגודים מקצועיים במספר רב של מדינות ובין ארגוני צרכנים וארגונים לא-ממשלתיים; וניסיון לאחד את המסגרות הבינלאומיות של ארגוני העובדים.
בשניים מהצירים שצויינו ניכרת התקדמות רבה. בחברות רב-לאומיות רבות, בייחוד בענף הרכב, קמו בשנים האחרונות ארגוני עובדים רב-לאומיים שבהם משתתפים נציגי ועדים מכל מפעלי התאגיד. כך למשל, בקיץ האחרון נערך בעיר מקסיקו-סיטי מפגש של נציגי כל ועדי העובדים במפעלי פולקסווגן. המפגש נערך בעקבות הודעת ההנהלה שבכוונתה לפטר 20,000 אלף עובדים בגרמניה ולסגור מפעל בספרד. לקראת המפגש במקסיקו נערכה בברזיל ישיבה של כל ועדי העובדים בתאגיד, ובמהלכה הוחלט לקדם תוכנית מאבק רב-לאומית הכוללת הפסקות עבודה. מזכ"ל איגוד עובדי המתכת של סאו-פאולו, אף הוא מועסק בפולקסווגן, מסר לעיתונות הברזילאית כי "המנדט שקיבלתי מהחברים בוועדים ברור: מול האסטרטגיה של
המעסיקים לפטר עובדים ולקצץ בשכר - יש להעמיד אסטרטגיה בינלאומית של העובדים וארגוניהם". יצויין ששביתות רב-לאומיות היו גם היו, דוגמת שביתות בנמלי אירופה שגרמו להפסקת תהליכי הפרטתם במדינות היבשת.
הציר השני הוא הניסיון לאחד את תנועת הפועלים הבינלאומית המפוצלת בארבעה מוקדים: הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים החופשיים (ההסתדרות הישראלית חברה בה), קונפדרציית העבודה העולמית, הפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים ואיגודים שאינם שייכים לשום התארגנות בינלאומית, כגון ה-CGT בצרפת. בחודש נובמבר האחרון הוקם ארגון חדש על בסיס הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים החופשיים - הקונפדרציה העולמית והאיגודים העצמאיים. כיום, המסגרת החדשה הזו היא הגדולה והחזקה בעולם.
ד"ר אפרים דוידי, הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית
רוצים להעמיק בנושא השיעור? להלן רשימה ביבליוגרפית:
- "בלי לוגו"
/ ספרה של נעמי קליין שהוגדר כתנ"ך של תנועות המחאה האנטי-גלובלית, 2000
- המכללה החברתית-כלכלית
, עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות מלאה. מדור חדש יגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
