הצעת החוק
השנויה במחלוקת של אמנון כהן מש"ס, שעברה קריאה טרומית
בתמיכה של 25 חברי כנסת וללא מתנגדים, עשויה לחייב את ספקיות האינטרנט לחסום אתרי מין, אלימות והימורים לכל גולש שלא יזדהה כמבוגר באמצעות טביעת אצבע.
| מה קובעת הצעת החוק? |
|
| ש"ס נחושה: לחסום אתרי מין, אלימות והימורים / גל מור |
|
ח"כ אמנון כהן ושר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) הציגו חזית אחידה בדיון בוועדת הכלכלה בעד הצעת החוק לחסימת אתרים פוגעניים בפני כלל הגולשים הישראלים, שעברה בקריאה טרומית. מי שירצה לגשת אליהם יירשם במאגר מרכזי. עוד הצעות: להקים ועדת צנזורה ממשלתית |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
על פי ההצעה, מלאכת הביצוע הלא פשוטה של החוק תוטל כמובן על ספקיות האינטרנט, שיהפכו בין לילה גם לגופי צנזורה במידה והחוק יעבור.
ההשלכה הישירה של הצעת החוק, אם תתקבל, היא כי ספקיות האינטרנט בזק בינלאומי, נטוויז'ן-013 ברק, ואינטרנט זהב (שמתמזגת עם 012 קווי זהב) יאכפו את החסימה - ולא יספגו קנס בגובה של עד 20,000 שקלים ושנה מאסר בפועל למנהלי החברות.
ההצעה של ש"ס קובעת כי האחריות הן על החסימה ועל הזיהוי הפיזי-ביומטרי תיפול על ספקיות האינטרנט. נציגי שלוש הספקיות, יש לציין, נכחו בישיבה בנושא הצעת החוק, שנערכה לפני שבוע בוועדת הכלכלה. למרות זאת, לא כולן בוחרות לצאת נגדה באופן חד משמעי.
בזק בינלאומי מסרה בתגובה להצעת החוק: "בזק בינלאומי מספקת כבר היום מגוון אמצעים מתקדמים המאפשרים ללקוחות הבוחרים בהם לשלוט בתכנים אליהם ייחשפו ברשת, דבר המייתר את הצורך בפתרון המורכב, כפי שהוצע בהצעת החוק האמורה. לשאלתך באם ניישם זאת, אז כמובן כל שנדרש מאיתנו על פי חוק ייושם במלואו".
על אף שהצעת החוק היא בעלת השלכות כבדות משקל על פעילותה, הספקיות המתמזגות 012 אינטרנט זהב עדיין לא קבעו את עמדתן בנושא. מהחברה נמסר: "012 אינטרנט זהב בוחנת את הנושא".
הספקית היחידה המביעה עמדה תקיפה כלפי הצעת החוק, ומפגינה רצון להגן על פרטיות גולשיה היא נטוויז'ן-ברק, שהגישה לוועדה נייר עמדה (doc) תקיף.
בנייר העמדה נכתב: "נטוויז'ן-ברק שוללת מכל וכל את הצעת הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים בישראל (...), או כל ניסיון אחר לאסור בחוק על גישה למידע ברשת האינטרנט".
עוד טוענת נטוויז'ן-ברק כי "אין פסול שלא דבק בהצעת החוק: היא פוגעת בזכויות חוקתיות וסותרת עקרונות מקודשים לדמוקרטיה הישראלית. היא אינה מידתית, מעורפלת, ובלתי-מעשית. היא בלתי-נחוצה, בלתי-ישימה, מעמיקה פערים חברתיים ותוצאתה הוודאית פגיעה קשה בכלכלת המידע של ישראל. משכך, להצעת החוק השלכות קשות וחמורות על דמותה של ישראל כחברה מערבית מודרנית".
מנהל תשתיות האינטרנט של נטוויז'ן, אריאל פיסצקי, מסביר כי מדובר בפתרון דמיוני לחלוטין מבחינה טכנית, והספקיות לא באמת יכולות להתערב מרחוק בהרגלי הגלישה של לקוחותיהן: "ברור שכולנו בעד הגנה ומתן כלים לזיהוי
של תכנים פוגעים באינטרנט. קיימות המון תוכנות ודרכים לבצע הגנה ברמת המחשב הבודד ורשתות ארגוניות, אבל לא קיים פתרון כלל-אינטרנטי. הרשת (בישראל) לא תוכננה כך במקור.
יש פתרונות שונים ומשונים במדינות בהן יש רגולציה שונה לגמרי, במדינות השכנות לנו ממזרח. חברות טכנולוגיה הציגו בכנסת פיתרון שרחוק מהמציאות הטכנולוגית". כמו כן, הוא מסביר, החוק לא מטפל בתעבורה שמתבצעת מחוץ לדפדפן, כמו תוכנות שיתוף קבצים, וידאו בסקייפ או FTP, אותה בכלל אין איך לזהות ולסנן.
הפתרון, לפי פיסצקי, הוא הנגשה של תוכנות חסימה מקומיות במקום השגחה מרחוק: "אפשר לייצר מערך מאוזן בחוק וגם על-ידי הנגשה של פתרונות חסימה. כל לקוח שיתחבר יקבל תכתובת מפורטת בנושא. אני אב לשתי בנות, הייתי מאוד שמח לראות את האינטרנט שלהם סגור. העובדה שאני יודע לעשות את זה ואדם אחר לא, לא צריכה למנוע ממנו להתחבר לאינטרנט", הוא אומר.
דברים אלה מחזקים את עמדת איגוד האינטרנט,
לפיה "הצעת החוק פוגעת בזכויות יסוד בסיסיות וביניהן: הזכות לפרטיות, חופש הביטוי, חופש העיסוק והזכות לתחרות. אישור הצעת החוק יעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות כדוגמת: איראן, סוריה וסין ועלול לגרום לפגיעה כלכלית גדולה".
יש לציין, כי שלוש הספקיות מציעות כיום שירותי סינון אתרים בעלות נמוכה בהרבה מזו של הטמעת התקן זיהוי ביומטרי, הכרוכים בהתקנת תוכנה על המחשב, ללא חדירה לפרטיות הגולש. אך הצעת החוק "הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים" לא מסתפקת בתוכנות הסינון הזולות האלו. בשלב זה עדיין לא ידוע מתי תעלה הצעת החוק להצבעה בוועדת הכלכלה ואם תזכה לתמיכת הממשלה.
