הבועה יוצאת למלחמה

40 שנה חלפו, אבל לפעמים נדמה שכמו שאנחנו חגים סביב השמש בעל כורחנו במסלול פחות או יותר קבוע, גם האירועים, למשל מלחמות, חגים סביבנו באופן מחזורי. כבר לפני 40 שנה, בתי הקפה התל-אביביים, שנפתחים ונסגרים במחזוריות שטרם נמצאה לה הנוסחה, שימשו כאינדיקטורים למצבו של העורף בזמן המלחמה.

ביומה השני של מלחמת ששת הימים, 6 ביוני 1967, ביקש כתב העיתון "ידיעות אחרונות", נח קליגר, את יושבי בתי הקפה, אולם לבסוף מצא אותם (את אלה שלא נקראו לשירות) יושבים במקלטים, נטולי קפאין, אך חדורי רוח לחימה. להלן קטעים נבחרים מכתבתו "תל אביב לבשה מדים": 

ללא בהלה ירדו תושבי העיר למקלטים לשמע האזעקות. הרחובות ובתי-הקפה (כמעט) נתרוקנו, החלונות ופנסי המכוניות הואפלו, הכל הוכיחו... "קשיות עורף". בתל אביב פסקה אתמול תקופת הכוננות והדריכות, והכרך הסואן לבש מדי-צבא ממש. החזית, שהיתה עד כה "אי שם למעלה בצפון", הגיעה תוך דקות ספורות אל לב העיר עצמה, ותושביה חילקו את התעניינותם בין המתרחש מחוץ לעירם ובין המתרחש במקומות אחרים.

יודעי דבר מספרים

המקלטים הפכו, באופן טבעי, למקום מפגש ושיחה על המצב, וכמעט החליפו את בתי-הקפה, שהיו, בדרך-כלל, ריקים מאדם. בכל מקלט נמצא איכשהו אדם בעל "קשרים" שהפך למבוקש ביותר, והסביר את המצב, כשהוא מסתמך, כמובן, על "מקורות שאסור לגלותם". אנשי הג"א, שצוידו בקסדות ובאלות, הפכו למרכז ההתעניינות, ו"לקוחותיהם" המטירו עליהם מאות שאלות שונות ומשונות. במקלט של "חניון הכיכר", למשל, שאלה אשה את אנשי הג"א: "אם נצטרך להישאר במקלט במשך מספר שבועות, כיצד נדאג לבגדים ולמזון...?".

מקלט במאפיה

ובין אזעקה לאזעקה, עוסקים בהכנות האחרונות להאפלה. בכל דירה מדביקים ניירות על החלונות ומותחים בדים וניירות שחורים על כל פתח. עתה התברר, כי דווקא הפסימיסטים – שהכינו את ציוד ההאפלה כבר לפני ימים רבים – צדקו. לא רק את הדירות מכינים למקרה הצורך. גם המכוניות עוברות תהליך האפלה, והפנסים מכוסים בצבע שחור וכחול כהה. במקומות שונים של העיר, כמו בצומת פרישמן-דיזנגוף וברחוב אבן-גבירול, ניצבו אנשים בעלי "יוזמה פרטית", שביצעו את העבודה במומחיות ובמהירות – לפעמים חינם-אין-כסף, לפעמים תמורת מחיר "סמלי", ולפעמים לא כל כך סמלי.

לא כולם שקטים, לא כולם שלווים. רבים מודאגים, ואין זה אלא טבעי. אך כולם יודעים, כי עליהם מוטלת אחריות גדולה. הם יודעים כי בחורינו בחזית סומכים עליהם. כי עליהם להוכיח "קשיות עורף", כפי שמוכיחים חיילינו – בחזית הקדמית.