"אני מרגישה כמו שבויה של מדינת ישראל"

למתבונן מהצד, חייה של יפה מלכה נראים שלמים. מספרה מצליחה שטיפחה במו ידיה, בעל אוהב, שלושה ילדים הממלאים אותה גאווה, שניים מהם משרתים ביחידות קרביות בצה"ל - ובית יפהפה שעוצב בקפידה. אלא שביתה של מלכה, ילידת שדרות, ממוקם בעיירת הולדתה. ברחוב בו היא מתגוררת, מהיפים בעיר, מוצעים להשכרה בתים דומים, מרובי מפלסים וחדרים, תמורת פחות מ-400 דולר לחודש. ואין קופצים.

"אחרי עשרים שנה של עבודה קשה חשבתי שהגעתי למנוחה ולנחלה, בניתי הכל בעשר אצבעותיי והיה לי טוב כאן", היא מתארת. "שדרות עיר שקטה, האנשים חמים ועוזרים, הם תמיד נרתמים לסייע כמו משפחה אחת תומכת. והנה, הפכנו לעיר חורבות. הבית שלי, המקום שאמור להיות הכי מוגן, כבר לא בטוח. אחרי עשרים שנות עבודה אי אפשר לקום, לעזוב ולהתחיל מאפס. הגעתי למצב בו בני החייל, שאני זו שאמורה לדאוג לו, מתקשר מדי בוקר לוודא שאני בסדר. הייתי עוזבת לו היתה לי אפשרות, אך איני יכולה למכור או להשכיר את הבית וגם לא את העסק. הבית היפהפה שלי לא שווה דבר היום. כל העבודה שלי ירדה לטמיון, השתמשתי בכל רזרבה אפשרית כדי לשרוד את שבע השנים האלה". 

"מי יפצה אותנו על הסבל הנפשי והטראומות?". מלכה (צילום: תמר דרסלר)  

"לא ייתכן ששבע שנים אנחנו באותו מצב ודבר לא השתנה", מלכה ממשיכה. האם שדרות אינה ישראל? האם צריך לראות דם כדי להבין שאנחנו סובלים כאן? האם סבל נפשי אינו נחשב? אני משתגעת בכל פעם שאני שומעת בחדשות 'קסאם נפל בשטח פתוח ואין נפגעים'. אין נפגעים? תגידו את זה לילדים שחזרו להרטיב במיטה, שחוששים ללכת לבית הספר, שישנים במקלטים ושאינם מעזים להתקלח לבדם מזה חודש. אין נפגעים. כנראה שבכנסת לא מרגישים כאב או מצוקה, הם לעולם לא יבינו מה אנחנו עוברים. רק מדי פעם הם מגיעים לשדרות כדי להצטלם ולקטוף את הרווח הפוליטי שלהם על גבנו.

"היוזמה העכשווית לפיצוי כספי של בעלי העסקים ביישובי עוטף עזה מגוחכת בעיני", היא מתקוממת. "16 ימי פיצוי על שבע שנים? והפיצוי ייקבע לפי מה? התקופה הזהה אשתקד? שכחתם שגם בשנה שעברה היינו במצב דומה? ומה לגבי פיצוי על העצירה המוחלטת של ההתקדמות האישית והכלכלית בשבע השנים הללו? מי יפצה אותנו על זה? ועל הסבל הנפשי והטראומות? רק מי שמגדל כאן ילדים יודע על מה אני מדברת. כאמא לשני חיילים אני בקונפליקט. מצד אחד

אני רוצה שקט, ומצד שני אני יודעת מה כרוך בהכנסת חיילים לעזה. חיים של חייל אינם שווים את הכניסה, אבל חייב להיות פיתרון".

הוריה הקשישים של מלכה מתגוררים גם הם בשדרות, בבית דירות לא ממוגן. "בהפגזה האחרונה הקשישים והמוגבלים פונו שבועיים וחצי אחרי שאחרים נשלחו למלונות - ורק אחרי מחאה סוערת של תושבי העיר", היא מספרת. "כשהם הגיעו למלון בירושלים התברר להם שהאירוח שלהם אינו כולל ארוחות צהרים בזמן שתושבים אחרים, מקורבים יותר", היא מסייגת, "נהנו מאירוח 'הכל כלול'. הם הוחזרו לעיר לאחר שלושה ימים, פונו שוב לכפר הירוק ומשם לגבעת אולגה". בסופו של דבר הוריה עייפו מההעברות התכופות והחליטו לשוב לביתם בעיר, וכעת הדאגה לשלומם אינה מרפה מבתם המוטרדת.

"תמיד מציירים את שדרות כעיר של מסכנים, ואני אומרת די", היא מתקוממת. "לפני שאתם מתארים אותנו כך בואו ותכירו אותנו. יש נוער נהדר והמון אנשים נפלאים בעיר הזו. אל תצלמו את נתמך הסעד ברחוב כי בכל עיר תמצאו נתמכי סעד. אבל אם לא יקרה כאן משהו בקרוב הסטיגמה של העיר תהיה מוצדקת. המעמד הגבוה כבר נמלט מכאן. המעמד הבינוני, כמוני, שורד בעור שיניו. אבל אם לא יהיה לנו ביטחון, לא מיגון אלא ביטחון פיזי וכלכלי אמיתי, גם המעמד הבינוני יעזוב. היום אני מרגישה כמו שבויה של מדינת ישראל", היא מסכמת בייאוש. "לא פשעתי, לא ביקשתי נדבות או תרומות. אני רק מבקשת להתפרנס בכבוד וללכת ברחוב בלי לחשוש מתי יתפוס אותי הקסאם".

"לשתות הפוך ולקרוא את עיתוני הבוקר". קופי טו גו (צילום: תמר דרסלר)  

דבר נהדר אחד קרה בשדרות השבוע. לכבוד שבוע הספר, בנק לאומי ורשת סטימצקי העמידו דוכני ספרים בסניף הבנק המקומי, הממוגן יש לציין. וכך, מאות תושבים נהרו למקום ורכשו כ-10,000 ספרים במחיר מוזל של עשרה שקל לספר. בבוקר יום חמישי שוב נחת קסאם במרכז העיר, סמוך מאוד למרכז הספורט

העירוני. גם הפעם לא היו נפגעים, רק נפגעי חרדה ונזק קל שנגרם למבנים. הרחובות התרוקנו לזמן קצר בלבד - ושוב חזרה השגרה.

"זה מה שטוב בשדרות", מחייכת רות אזולאי, מבעלי בית הקפה החדש קופי טו גו, "התושבים חוזרים מיד לחייהם". אחרי שנים רבות בהן חייתה במרכז הארץ, לפני שמונה חודשים אזולאי חזרה לעיר כדי להשיק יחד עם גיסה בית קפה. "רצינו לפתוח מקום שיהיה אפשר לשתות בו הפוך ולקרוא את עיתוני הבוקר", היא מסבירה. "המכרים והחברים שלי קוראים לי משוגעת, מתאבדת", היא מסכמת, "אבל אני לא מוותרת. אני אופטימית ואנחנו ממשיכים כרגיל".

• רוצים להתנדב למען תושבי שדרות? מלאו את הטופס ואנשי עמותת "רוח טובה" ייצרו אתכם קשר. לפרטים נוספים התקשרו 1-700-505-202 

* מבצע ההתנדבות מופעל על-ידי עמותת "רוח טובה" ובאחריותה - ופניותיכם יועברו ישירות לטיפולה. ידיעות אינטרנט לא נושאת בכל אחריות לגבי המבצע.