מחקר של אוניברסיטת חיפה: לוחמה בווירוס באמצעות מתמטיקה?

מחקר משותף של המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אינדיאנה הביא לגילוי מתודה מתמטית שיכולה לזהות את הגנים בגוף שאחראים על מאבק בווירוסים שונים התוקפים אותו.

במחקר של ד"ר ליאוניד ברודסקי מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה וד"ר מילטון טיילור מאוניברסיטת אינדיאנה נמצאו 37 גנים מתוך 22 אלף גנים אפשריים שנלחמים בווירוס hepatitis C הפוגע בכבד.

• עוד באתר "הידען": מדעני מכון ויצמן גילו: הופעת דפוסי-פעילות חוזרים ונשנים במוח מתחוללת באופן אקראי

"ברגע שנוכל לדעת איזה גנים אחראיים על המאבק בהפרעות שונות בגופנו, נוכל לחפש את התרופות שיפעילו את הגנים האלה בצורה טובה יותר", אמר ד"ר ברודסקי. המחקר של השניים כלל מחקרים קליניים בקרב 400 חולים משמונה מרכזים רפואיים ברחבי ארצות-הברית והוא נתמך על ידי ה-NIH (מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב). המחקר יפורסם במגזין היוקרתי plosone.

הווירוס hepatitis C פוגע בכבד בעיקר בקרב אנשים שעברו עירויי דם והוא עלול במקרה הקיצוני לפתח סרטן בכבד. כיום ישנה תרופה ידועה לטיפול בוירוס בשם איטרפארון (interferon), אולם המטופלים נחלקים לשתי קבוצות: קבוצה שמגיבה היטב לטיפול וקבוצה שלא מגיבה כלל.

במהלך המחקר, שולב המחקר הקליני במטופלים עצמם עם השיטה המתמטית החדשנית שפיתח ד"ר בורדסקי והתברר שישנם 37 גנים בלבד שמגיבים היטב לטיפול והם למעשה אלה שנאבקים בוירוס. מסיבה כלשהי, 37 הגנים האלה מגיבים בצורה טובה פחות אצל החולים שלא הגיבו לטיפול.

"במקרה הספציפי של המחקר ב-hepatitis C, השיטה המתמטית יכולה לקבוע בתוך זמן קצר מאוד האם האדם יגיב כראוי לטיפול התרופתי או לא, כאשר עד היום כל החולים היו מקבלים את הטיפול לאורך זמן ממושך מבלי לדעת מי יגיב היטב ומי לא. התקווה היא שבטווח הארוך יותר, ניתן יהיה למצוא תרופות אחרות שיפעילו טוב יותר את הגנים האלה אצל אנשים שונים", אמר ד"ר ברודסקי.

לדבריו, המתודה המתמטית שפותחה אינה מוגבלת רק לוירוס הפוגע בכבד והיא יכולה לגלות כיצד מגיבה המערכת הגנטית שלנו להפרעות שונות, כך שניתן יהיה להשתמש בשיטה זו בתחומי הרפואה, ביולוגיה, חקלאות ועוד.