אין כמעט ערבים בישראל, ואלה שישנם מוצגים כגורם מאיים ובהקשרים לסכסוך הישראלי-פלסטיני, זה מה שמעלה צפייה של שנה בכלי תקשורת דוברי עברית בישראל. מסתבר ש19% מהאוכלוסיה כאן זוכה לייצוג תקשורתי של פחות מאחוז, כך חושף היום אג'נדה, מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית.
כדי להוסיף חטא על פשע, גופי השידור הגדולים, אתרי האינטרנט וחברות ההפקות המרכזיות בשוק התקשורת הישראלי מעסיקים מספר זעום במיוחד של ערבים אזרחי ישראל. הממצאים הללו עולים ממחקר שערך פרופ' גדי ווספלד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שבחן את נוכחות האוכלוסיה הערבית באייטמים שעלו בתקשורת בשפה העברית. המחקר נמשך יוני 2006 ועד מאי 2007 ועקב אחר שיעור הנוכחות ואופן הצגתם של ערבים אזרחי ישראל כמרואיינים, מומחים, אורחים, מצוטטים בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. המחקר לא כלל תוכניות דרמה וריאליטי. מסקנות המחקר ותוצאותיו יוצגו במלואם בפאנל שייערך בנושא ייצוג מיעוטים בתקשורת בפסטיבל ראש פינה בהנחיית נטשה מוזגוביה.
מהמחקר עולה שערוץ 2 הוא הממעיט ביותר בהצגת ערבים ישראלים בכלל ובהקשר חיובי בפרט. ערוץ 2 מחזיק בשיא שלישי של אייטמים על ערבים - רק 0.55% מכלל האייטמים ששידר במהלך השנה האחרונה. כשכבר שודרו שם אייטמים העוסקים בערבים ישראלים, למעלה משני שליש מהם (68%) הציגו אותם כ"איום". הערוצים האחרים נהגו באופן דומה, כשערוץ 10 שידר רק חצי אחוז מהאייטמים על ערביי ישראל כש-55% מהם בעלי גוון מאיים, וערוץ 1 הקדיש 0.69% מהאייטמים ששידר לערביי ישראל כאשר 51% מהם הציגו אותם באופן שלילי.
| גופי התקשורת הגדולים ממעטים לראיין ערבים בהקשרים אזרחיים, כלליים, שאינם קשורים לחומוס. אחמד טיבי מתארח אצל אומלטה (צילום: מתוך "ארץ נהדרת") |
גם הייצוג הערבי בשידורי הרדיו לא חוצה את רף האחוז. דווקא בגל"צ יש לערבים ישראלים ייצוג גבוה יחסית למתחרים - פי 2 מקול ישראל (0.91% לעומת 0.45%) ועדיין כשהם זוכים שם לחשיפה היא בדרך כלל בקונטקסט מאיים. יותר ממחצית האייטמים המשודרים בתחנת הרדיו הצבאית על ערבים אזרחי מדינת ישראל הם בעלי ניחוח מאיים, וכך גם חצי מהאייטמים הדומים בקול ישראל. באתרי אינטרנט המצב מעט יותר טוב, אבל גם שם, ערביי ישראל מופיעים בדרך כלל בהקשר של הסכסוך.
מצב העסקת עובדים ערבים באמצעי התקשורת חמור אף יותר. מתחקיר שערכו באג'נדה בקרב הגופים המשדרים בישראל נראה שארגונים רבים כלל לא מעסיקים ערבים או מעסיקים ערבים באופן מצומצם במיוחד. זכייניות ערוץ 2 "רשת" ו-"קשת", שלוש רשתות הרדיו בקול ישראל (א', ב' ו-ג'), ערוץ 8, ערוץ הילדים וביפ לא מעסיקים כלל עובדים ערבים. כך גם חברות ההפקה הגדולות בארץ. בחדשות ערוץ 2 ישנם 8 עובדים, בערוץ 1 שלושה כתבים, בגל"צ שני עובדים (דרוזים), בערוץ 10 ארבעה, בחינוכית 23 ארבעה, בחדשות HOT שלושה, ב-Yes שניים (לפי הצורך) ובערוץ הספורט אחד.
לא נבדקו כלי תקשורת דוברי ערבים כמו ערוץ 33 או רשת ד', שכן המחקר ביקש להתוות את התמונה שמקבל צרכן התקשורת דובר העברית על האוכלוסיה הערבית בישראל. גם ערוצי ילדים לא נבדקו ובמכון המחקר טוענים שנראה כי המצב שם חמור למדי.
בעבר נראה כאילו ערבים זכו לייצוג גדול בהרבה בטלוויזיה הישראלית. מגישים כמו זוהיר בהלול ועורכי חדשות כמו רפיק חלבי ניצבו לפני ומאחורי המרקע, בלי שום צורך בבקשות מיוחדות של ארגונים מסוימים.
מאז, מספר הערבים העובדים והמופיעים בתקשורת ירד בצורה תלולה. ורד ליבנה, מנכ"לית אג'נדה, אמרה במסיבת עיתונאים במהלכה הוצגו תוצאות המחקר שנראה שבגופי התקשורת הגדולים ממעטים לראיין ערבים בהקשרים אזרחיים, כלליים, שאינם קשורים לחומוס. "הסיכוי שרופא ערבי ייעץ לנו כיצד להגן על ילדינו מנגיף השפעת ושעו"ד ערבי יתן לנו עצות בדיני עבודה הוא קלוש. ברשתות תקשורת כמו CNN נותנים מקום לכל גווני האוכלוסיה משום שהעסקת מיעוטים בכלי התקשורת וייצוגם היא לא רק מוסרית יותר, היא גם עושה עיתונות רווחית יותר. אצלנו עדיין לא הגיעו למסקנה הזאת".
