ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (ג') לאשר סופית את הצעת הממשלה לתיקון חוק התקשורת - תיקון 33: "שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק" (ההצעה בקובץ Doc),
הצעה שנועדה לחסום את הצפת המנויים המחוברים לערוצים האלקטרוניים בפרסומות לא מוזמנות. החוק מאיים על מפיצי דואר זבל בקנסות
כבדים של עשרות אלפי שקלים וגם בתשלום פיצויים, ללא הוכחת נזק, של 1,000 שקל לכל מנוי על כל הודעה שקבל שלא בהסכמתו.
הצעת התיקון לחוק אושרה בקריאה טרומית
בכנסת ב-2004. בתחילת 2007 אושרה בוועדת שרים לחקיקה.
היום אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את שני הסעיפים הראשונים, שהם סעיפי המפתח בחוק החדש. הראשון מטיל איסור גורף על מפרסמים לשלוח פרסומות בכתב באמצעות פקס, דואר אלקטרוני או SMS, בכל מערכת חיוג אוטומטי, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. עם זאת, פניה של מפרסם לנמען שהוא בית עסק בהצעה להסכים לקבל את דברי הפרסומת מטעמו, לא תיחשב להפרת החוק.
הסעיף השני כולל את הסייגים העיקריים המאפשרים לשגר את הפרסומות בדרכים הנ"ל שלא בהסכמת הנמען: אם הנמען מסר למפרסם את פרטיו במהלך רכישת מוצר או שירות, בידיעה שהפרטים ישמשו למשלוח הפרסומות; אם דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות שנרכשו; או אם המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע בכל עת כי הוא מסרב לקבל את הפרסומות, אבל הנמען לא הודיע על סירובו.
איגוד לשכות המסחר מתנגד להפצה ההמונית של דואר זבל וטוען כי גם לחברות אין אינטרס להשקיע בהפצת פרסומות ללקוחות שאינם מעוניינים בה. עם זאת האיגוד התנגד לחקיקה בטענה שהיא דרסטית ופוגעת בחופש העיסוק. במקומה מציע האיגוד לאכוף ביעילות את חוק הגנת הפרטיות לפיו חברות מחויבות למחוק ממאגרי המידע שלהן כל אדם שביקש זאת. לטענת האיגוד, הצעת החוק תחסום עסקים קטנים ובינוניים מליצור קשר עם לקוחות פוטנציאליים בערוצי השיווק הישיר.
