ח"כ נוקד: כל אחד עלול להיות נזקק לתרומת אברים
חבריה של ח"כ אורית נוקד (עבודה) שכלו את בנם ותרמו את אבריו ללא היסוס, "זה עזר להם", אומרת נוקד ומבקשת לא ללחוץ על המסרבים לחתום: "ההחלטה לתרום צריכה להיות החלטה בנפש חפצה"
החתימה
חתמתי על כרטיס אָדי לפני כשנתיים.
הגורם
ח"כ דאז, שאול יהלום, ניגש אלי במליאה, הציג לי את הנושא והציע לי לחתום על כרטיס התורם.
התלבטויות
בהתחלה זה היה לי קצת מוזר, יש משהו קצת מלחיץ בעיסוק במוות שלך, אבל כעבור כמה זמן התעשתי והסכמתי, כי אם אני לא אהיה אז כדאי שאנשים אחרים יוכלו לחיות.
התגובות
לא שיתפתי איש. השיקול היה רציונלי ונגע במשמעות של העניין. ברגע שנתתי את הסכמתי זה הפך לדבר ברור וטבעי.
פגשתי בתורם
בן של חברים שלנו נהרג וברגע שהודיעו להם שהוא נפטר, הם תרמו את אבריו. חייהם של חמישה אנשים ניצלו הודות לתרומתם. אני חושבת שבאופן מסוים ההחלטה שקיבלו ההורים והידיעה כי עזרו לאחרים, עזרה גם להם.
כולנו שווים
אנחנו כולנו בני אדם. כל אדם הוא עולם ומלואו ואני לא רואה הבדל בין אדם לאדם. יש בזה גם משהו מרגש כאשר מתברר כי התורם והנתרם שונים זה מזה. אולי באיזשהו מקום כמוס אנחנו רוצים לחיות ביחד בשלום.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
התרומה והדת
ההחלטה לתרום צריכה להיות בנפש חפצה. אדם צריך להיות שלם עם ההחלטה שלו ולכן צריך לנסות ולשכנע, אבל לא ללחוץ. מה תאמר לאדם שמאמין בתחיית מתים? הרי זה דבר לא רציונלי. ניתן לשכנע אנשים אלה רק בדרך של הסברה. אם מדובר בדתיים, אז אנשי הדת המוערכים בקרב אותן קהילות צריכים להתערב ולשכנע, לספר את הסיפורים המרגשים על חיים שניצלו או השתנו לטובה בין לילה. כך ניתן יהיה לפתח את המודעות ולשנות את הגישה, כך שאם אנשים אלה יתבקשו לנושא, הם גם יתרמו.
מילה לספקנים
חשוב לזכור שכל אחד מאיתנו עלול למצוא עצמו נזקק לתרומת אברים. אדם שמחליט לתרום מסייע בהארכת חיים ומציל חיים, פשוטו כמשמעו.
רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
