ירד המסך על החינוך, עלה האינטרנט וכבש את הבית. הילדים גולשים באינטרנט, עוד סיבה להסיר אחריות ולמצוא פתרון מקוון.
בשלב הראשון נחסום להם את המחשב בחוק,
אחר כך, בהדרגה, נאטום להם את העיניים שלא יוכלו להתבונן במראות מכוערים, נאטום להם את האוזניים
כדי שלא ישמעו מוזיקה בוטה ורועשת, נאזוק להם את הידיים שלא ישלפו סכין בחנייה או בים, ולבסוף, כמוצא אחרון נכניס אותם לכלובים קטנים במרתפי הבית – שם הם לבטח לא יוכלו לעשות דברים רעים או אסורים. כך, ואולי רק כך, נהיה באמת הורים טובים – מחנכים דגולים - חברה למופת.
בקרת הורים באמצעות תוכנה היא פתרון אוטומטי שאינו בהכרח רצוי. במקום שההורים ימלאו תפקיד מהותי בהקניית ערכים וחינוך הילדים, הם הולכים ומסתלקים ממנו וסומכים על תוכנה שתמלא את תפקידם. כדאי לחשוב על רעיון לסטארט-אפ חדש: יחסי הורים ילדים בעידן האינטרנט.
ייתכן מאד שחוסר הידע שלנו מול השליטה המוחלטת של הזאטוטים בכל הקשור בטכנולוגיה בכלל ובמחשב בפרט מרתיעים אותנו עד כדי שיתוק. הורים רבים פוחדים להתעמת, פוחדים לחשוף את בורותם האינטרנטית מחד, או שאינם באמת מעריכים את מידת הסכנה הטמונה בגלישה בלתי מבוקרת.
האינטרנט מהווה עוד אתגר, מתוחכם אמנם, אבל עוד אתגר הניצב בפנינו, ההורים במסע העדין והקריטי של חינוך הילדים לערכים, מוסר ובחירה מושכלת של מה נכון ומה לא.
האינטרנט, כמו יחסי מין, הוא נושא כבד משקל עליו יש לשוחח בפתיחות עם הילדים. האינטרנט, כמו יחסי מין, יכול להוות גורם מקרב לפיתוח תקשורת בבית, לשיח אינטליגנטי בין הורה לילד. הגלישה באינטרנט מחייבת בניית מערכת יחסים של אמון, פתיחות, מתוך אחריות הורית.
חסימה טכנולוגית של הכלי המדהים הזה יכולה לסייע לפרקי זמן מוגבלים. הילדים בתחכומם ובסקרנותם תמיד יפצחו, תמיד ימצאו מילוט ובודאי יעקפו אותנו במסלול המרוצים הטכנולוגי בו הם בעלי עדיפות עלינו. אז כדי שלא להיכנס לתחרות, למאבקי תחכום ולמלחמה אלקטרונית, רצוי ומומלץ לנהל את הדיאלוג הזה בפתיחות מילולית המושתתת על ידע, מידע והבנה, שלנו ההורים, על העולם הקסום והמסוכן החבוי הניגלה עם ההקשה על המקלדת במהירות האור (והחושך).
הורים יקרים, אל תברחו מפחד הטכנולוגיה אל הפתרון הטכנולוגי – בחרו בפיתוח היחסים עם הילד וקחו את הקידמה הזו אל מקומות טובים יותר בקשר שלכם עם אלופי המחשב הגדלים בביתכם.
זה לא פשוט אבל בהחלט שווה את המאמץ. דברו איתם, שאלו אותם, לימדו את האינטרנט, גילשו באתרים השונים, לימדו את השפה, שוחחו איתם וכמו תמיד – תנו להם את התחושה שאתם סומכים עליהם אבל בהחלט מחזיקים את תיק הבקרה והפיקוח בגלוי ומתוך הערכה אליהם.
אסנת הראל היא מנכ"לית מכון אדלר – בית הספר להורים.
