"המציאות," אמרה פעם השחקנית לילי טומלין, "היא הגורם העיקרי ללחצים וחרדות, אבל רק לאלה מאיתנו השומרים איתה על קשר." הפסיכיאטר ד"ר צבי פישל מבית החולים "גהה," מסביר כי מבחינה פסיכיאטרית, המושג "לחץ" לא קיים כאבחנה, אלא כסימפטום בלבד. זהו מושג המציין מגוון של תופעות גופניות כמו מתח שרירים, הזעה מוגברת, האצה בדופק ותופעות נוספות שמהן סובלים אנשים בעלי הפרעות חרדה, וגם מי שאינו סובל מהפרעה כזו, אבל שהתסמינים מופיעים אצלו במצבים מסוימים בחיים (בחינות, עומס עבודה, קסאמים ועוד) ומפריעים לאיכות החיים ולתפקוד היומיומי.
לטיפול במצבים של חרדה ומתח, מסביר ד"ר פישל, יש תרופות מסוגים שונים, בהן כאלה המחייבות מרשם רופא ואחרות שניתנות לקנייה ללא מרשם כזה.
"התרופות הפסיכיאטריות שניתנות עם מרשם," הוא אומר, "מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: תרופות שינה והרגעה, דוגמת 'לוריוואן,' 'ואליום,' 'וואבן' וכדומה, שאנחנו, הרופאים, לא אוהבים לתת אותן לשימוש ממושך, כי יש להן תופעות לוואי. הן גורמות להתמכרות ולתלות, אבל בשימוש קצר ובפיקוח של רופא הן יעילות מאוד. מולן קיימות התרופות האנטי-דיכאוניות והאנטי-חרדתיות, דוגמת ה'פרוזק' וה'סרוקסט,' שמתחילות להשפיע רק בשימוש ממושך ורצוף, ומשמשות לטיפול בחרדות, ממש כמו בטיפול של כל מחלה כרונית אחרת".
לעומת אלה, כאמור, קיימות התרופות הנמכרות בכל בית מרקחת, ללא פיקוח כלשהו. "מדובר בתרופות שמיועדות לטיפול בתסמינים קלים בלבד, כאלה שמתעוררים בסיטואציית חיים זמנית, כמו לפני נסיעה או בחינה, או בתקופת משבר בחיים (קסאמים, כבר אמרנו.(? כשהמטופל לא רגיל לקחת תרופות לשם כך, הן יכולות להשפיע, להרגיע ולעזור לו לתפקד."
- איך אני יכולה לדעת אם להסתפק בתרופות כאלה, או לבקש מהרופא משהו בעל השפעה חזקה יותר?
"בחלק מהתרופות שנמכרות ללא מרשם, לא ברור אם ישנה השפעה בכלל, מעבר לאפקט הפלצבו. כלומר, עצם נטילת התרופה משפרת את הרגשתו של המטופל, משום שהוא מרגיש שהוא עושה משהו להקלת התופעות שמהן הוא סובל. באופן כללי, התרופות האלה אמורות להשפיע מיד, כך שאם אחרי שלקחת אותן פעם-פעמיים את לא חשה הקלה, כנראה שזה לא מספיק טוב ולא כדאי לגרור את המצב."
- אילו תכשירים ניתן לקנות לטיפול בתופעות אלה, בלי צורך במרשם?
אילן שקד, מנהל תחום הרוקחות ברשת "סופר-פארם" מסביר: "רוב המוצרים הטבעיים מבוססים על צמח הפסיפלורה, שאמור להיות בעל השפעה מרגיעה מאוד, ויחד עם זאת לא להרדים, כך שמי שנוטל אותו יכול להמשיך לתפקד, ללכת לעבודה, לנהוג וכו.' המוצרים הנפוצים מסוג זה הם 'רגיעון,' המופיע בטבליות או בסירופ ומכיל תערובת של עוד מספר צמחים, 'נרוון-דרג'ה,' המכיל גם חומר שנקרא לופולי וגם וואלריאן. תכשיר אחר, 'סונגה לייט,' מכיל גם וואלריאן ומליסה, ונועד לפתור בעיקר בעיות של חוסר יכולת להירדם. על אנשים מסוימים הוא ממש יכול להפיל תרדמה, ולא רק להרגיע.
"בניגוד לאלה ישנה תרופה נוספת בשם 'יוניזום,' המבוססת על נגזרת של אנטי-היסטמין, שהוא חומר המשמש על-פי רוב לטיפול באלרגיות. יש לה אפקט מרגיע מאוד, אבל גם מרדים. תרופה פופולרית נוספת היא ה'וואלריאן,' הנמכר בטיפות. הוא נחשב לתרופה, ולכן יימכר רק בבתי מרקחת ולא בבתי טבע, אבל אינו דורש מרשם." לדברי שקד, ההבדל בין הרגעה לשינה דק מאוד, וכל תרופת הרגעה במינון גבוה עלולה לפגוע בעירנות ולהפיל תרדמה. לכן יש להיזהר ולא להפריז בכמויות שנוטלים.
התכשיר הפופולרי מכל, אומר שקד, הוא ה"רסקיו" – תערובת הומיאופתית של שש תמציות צמחים, שפותחה כבר בשנות ה30- באנגליה, על-ידי ד"ר באך, אותו רופא שהמציא את שיטת הטיפול בתמציות של פרחים הקרויה כיום על שמו. התכשיר נמכר בטיפות, בספריי ואפילו כקרם, משום שהוא נועד לטיפול במגוון רחב של תופעות, החל במצבי לחץ וכלה בטיפול בעור יבש או בשפשפות וצלקות. מאחר שמדובר בתרופה הומיאופתית אין בו סכנה של מינון יתר, ומותר לתת אותו גם לילדים קטנים.
הרוקחת יהודית עמרה, יועצת ליבואני התרופות ההומיאופתיות מתוצרת "בוארון" הצרפתית, אומרת שכשאדם נכנס לבית מרקחת ומחפש תרופה נגד לחץ וחרדה, הרוקח המייעץ חייב לברר אם מדובר בבעיה נקודתית (בחינה, אירוע אישי קשה) או בבעיה מתמשכת. אם מדובר בתקופה ארוכה של לחץ וחרדה, קושי לישון ותופעות נלוות, כדאי לפנות לטיפול עמוק יותר, ולא להסתפק בתרופה שתטפל בתסמינים. במקרה של בעיה זמנית, אפשר להיעזר בתרופה ללא מרשם.
את התרופות ללא מרשם מחלקת עמרה לשתי קבוצות עיקריות: תרופות הומיאופתיות ותרופות צמחיות. הצמחיות, היא אומרת, דומות בפעילות שלהן לתרופות קונבנציונליות, משום שהן מדכאות את תחושת החרדה או העצבנות שלנו. לעתים יש להן גם תופעות לוואי דומות (כמו נטייה להרדים,( אלא שהן עדינות יותר מתופעות הלוואי של תרופות רגילות. התרופות הפופולריות ביותר בקבוצה זו הן "קלמנרבין," "רגיעון," "נירוונה," "קלמה לייף," "סונגה נייט," "רלקסין" ומוצרים רבים אחרים המבוססים על וואלריאן או פסיפלורה. "אני ממליצה לקחת את אלה יחד עם קומפלקס של ויטמין בי, ובמיוחד בי ,6 משום שבתקופות לחץ הגוף מנצל את מאגר הוויטמינים שמשפיעים על מערכת העצבים וצריך לתגבר אותו," אומרת עמרה.
קבוצת התרופות ההומיאופתיות – "רסקיו," "דאטיף," "נרבו היל" ותערובת של פרחי באך – פועלות, לדברי עמרה, על האיזון האנרגטי של הגוף, ולכן הן נטולות כל תופעות לוואי ואפשר לקחת אותן יחד עם תרופות אחרות. "הן מרגיעות, לא מרדימות, ופועלות גם על שחרור הגוף ממתח השרירים שאנחנו חשים בזמן חרדה, וכך נמנע מאיתנו גם הכאב שמלווה מצבים כאלה," היא אומרת.
"תרופות צמחיות לא משפיעות מיד," מסבירה יהודית עמרה. "לוקח זמן עד שהגוף מגיב אליהן, ואחרי שימוש של כמה חודשים צריך להחליף אותן, כדי שימשיכו להיות אפקטיביות. תרופות הומיאופתיות משפיעות מיד, אבל אני ממליצה שבמקום לקחת אותן לאורך זמן, אנשים ילכו לטיפול שיברר מה מקור החרדה שלהם ויעזור להם להשתחרר ממנה." רון גילעם, מומחה לפרחי באך, יועץ ומטפל באיזון בריאותי, אומר שלחץ ומתח הם דרכו של הגוף לומר לנו שמשהו לא בסדר ושיצאנו מאיזון. במקרים כאלה הוא מטפל בעזרת "רסקיו," וממליץ למטופל לקחת מספר טיפות בכל פעם שהוא חש מתוח, אפילו אם מדובר באחת לרבע שעה. אחרי מספר ימים כאלה, הוא ישלח את המטופל שלו לברר מהן הסיבות למצוקה שלו ולבחון דרכי פעולה אפשריות.
"אנשים לחוצים רוצים שקט," אומר גילעם. "כואב להם, והם רוצים למנוע את הכאב ולתפקד בלי להקדיש לזה מחשבה. צריך לקחת בחשבון שאם מטפלים בתסמינים בלבד, מקבלים שקט ורגיעה לזמן קצר, בשעה שאם נעשה עבודה יסודית לאיזון החיים שלנו, נוכל לרפא את עצמנו לאורך זמן".
הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
