אינטל חנכה היום (ג') את מפעל המעבדים FAB 28 בקריית גת. את טקס החנוכה כיבדו בנוכחותם ראש הממשלה אהוד אולמרט ושלושה שרים: שר התמ"ת אלי ישי, שר השיכון זאב ושר התקשורת אריאל אטיאס - לצד בכירים מאינטל העולמית: דוד פרלמוטר, ראש ארגון הניידות בחברה וג'וש וולדן, מנהל הייצור העולמי.
|
| צילום: יהונתן צור צילומי ארכיון באדיבות אינטל עריכה: צח גולדברגר |
המפעל, אשר ייצר את מעבדי הדור הבא של אינטל, עתיד לייצר פרוסות סיליקון מעובדות כאשר בשיא הייצור יגיע שווי חומר הגלם למעבדים ל-10 מיליון דולר ביום, על פי מקסין פסברג, מנהלת המפעל, הוא עתיד לשפר את התוצר הלאומי הגולמי של ישראל בשני אחוזים. בבניית המפעל הושקעו שלושה מיליארד דולר, כאשר 525 מיליון מהם הושקעו מקופת המדינה.
יש לציין כי אינטל ביקשה בעבר מהמדינה להגדיל את היקף התמיכה, בקשה שהייתה שנויה במחלוקת.
לאינטל ישראל כיום יש מעל ל-6,000 עובדים בישראל, בשני מפעלי יצור וארבעה מרכזי פיתוח.
דדי פרלמוטר סגן נשיא מנהלי וראש ארגון הניידות באינטל, שהוא מהישראלים הבכירים בחברה, השתמש בדבריו בטקס בדימוי המוכר של "קטר ההיי-טק" המושך את הכלכלה הישראלית קדימה. את אינטל והמפעל החדש הוא דימה לחלק מרכזי במנוע של אותו הקטר. פרלמוטר גם העלה על נס את מרכז הפיתוח החיפאי של אינטל, שבו תוכננו המעבדים העומדים להיות מיוצרים בקריית גת.
ראש הממשלה אולמרט נדרש אף הוא בדבריו לנושא, ואמר שהוא מנסה למכור לחברות היי-טק נוספות את החיבור בין מפעלי ייצור למרכזי מחקר ופיתוח באותה המדינה - כפי שעשתה אינטל. אולמרט, שהודה בפני הקהל שהוא במצב רוח טוב במיוחד, ציין שמדינת ישראל עשתה עיסקה טובה עם אינטל - אך גם אינטל מרוויחה מהעסקה. עוד טען אולמרט כי ההשקעות שהשקיעה ישראל באינטל (מעל למיליארד דולר במצטבר), החזירו לקופתה פי עשרות מונים במס על עבודה ומטבע חוץ.
|
| צילום: יהונתן צור עריכה: צח גולדברגר |
במפעל החדש שלה בקריית גת, אינטל עשתה "קפיצה" בטכנולוגיית הייצור. ממבנה של מפרצי עבודה, עברה אינטל לחדר נקי אחד, עצום בגודלו - 20 דונם שטחו. המפעל מצטרף לשני מפעלי ייצור "אחים" באריזונה ובאורגון, המייצרים בטכנולוגיה של 45 ננומטר (עומק ה"חריטה" בפרוסה, כאשר ננומטר הוא מיליארדית המטר: 0.0000000001) - טכנולוגיית ייצור מתקדמת, אשר עוד לא נמצאת אצל אף אחד ממתחריה של אינטל, נכון לכתיבת שורות אלה.
אורן ריס, מנהל מפעל FAB 28 (לצד פסברג), דימה את תהליך הייצור של מעבד, הליתוגרפיה, לתהליך חשיפה ופיתוח של סרט צילום (יש לסייג ולומר שהתהליך האמיתי מורכב בהרבה - וכולל מאות שלבים):
אלומת אור צרה, במקרה הזה קרן לייזר (באורך גל של 193 ננומטר), המסוגלת להגיע לכדי דיוק של ננומטרים בודדים "מציירת" או צורבת את "תמונת התשליל" של הטרנזיסטורים על גבי פרוסת סיליקון-דיאוקסיד. לאחר מכן הפרוסה נטבלת בחומצה ומה שנותר - הוא פרוסת סיליקון, בגודל של תקליט ויניל ישן, ממנה "חותכים" חתיכות קטנות יותר. "חתיכות" כאלה בסופו של דבר מורכבות ונארזות כמעבד - אותו מעבד הפועם בליבו של המחשב.
כאמור, אינטל מובילה כיום על מתחרותיה בטכנולוגיית הייצור שלה. מתחרתה העיקרית, AMD, כבר הציגה מעבדי 45 ננומטר, אך טרם הגיעה לשלב הייצור. בהמשך השנה עתידה אינטל לחשוף את מעבדי הדור הבא שלה, המכונים Nehalem - אשר ייוצרו במפעל החדש שנחנך היום, לצד מעבדים אחרים, כמו מעבד ה-ATOM
שמיועד למחשבים זעירים.
