שעמום מסוכן: מתבגרים בצל המשבר

עד לא מזמן הייתה מירי (שם בדוי), בת 14, נערה פעילה למדי. את זמנה אחרי בית הספר מילאו בעיקר חוגים - ריקודים, ציור, אומנויות לחימה ועוד. לפני כמה חודשים, קוצצו משמעותית שעות העבודה של אמה הגננת ואביה החורג שעובד בבנייה. וגם היא שילמה מחיר.

"ההורים אמרו שהם לא יכולים לשלם עכשיו לחוגים, אז אני משתעממת הרבה - יושבת בבית ורואה טלוויזיה או הולכת לפארק עם חברים", מספרת מירי ל-ynet.

אבל השעמום הוא רק תחילת הצרות של הדור הצעיר, שסובל בצל המשבר הכלכלי. מה שקורה בעקבותיו מדאיג הרבה יותר.

למרות שמירי אומרת כי היא לא אוהבת לשתות אלכוהול, רבים ממכריה, בגילאים 13 עד 17, דווקא כן. "יש לי הרבה חברים במצב כמו שלי. היינו רגילים לבוא לחוגים מ-20:00 עד 22:00 ואז ללכת הביתה, כי זה מעייף. עכשיו אנחנו נשארים בחוץ עד חצות. בגלל השעמום הרבה חבר'ה גם התחילו לשתות ולעשן", היא מוסיפה.

מכאן מתחיל לדבריה מעגל: "ההורים שלהם כועסים עליהם בגלל זה ורבים איתם, אז הם מעדיפים להישאר ברחוב ולהמשיך לשתות".

בורחים לעישון, אלכוהול ושוטטות

משיחות עם עובדים סוציאליים וארגונים העובדים עם צעירים, מתברר שמירי וחבריה ממש לא לבד. אצל יותר ויותר בני נוער להורים ממעמד הביניים ניכרת מגמת הידרדרות. "ההורים כל כך עסוקים בהישרדות, שהם פחות שמים לב למה שקורה עם המתבגרים שלהם. מצד שני, בני נוער שהיו רגילים לקבל את כל מה שחשקו בו, פתאום נאלצים להדק חגורה - וזה גורם לעוד עימותים עם ההורים", מסבירה עובדת סוציאלית המתמחה בילדים ונוער בסיכון.

"הורה פתאום מרגיש שהוא נחות, כי הוא יושב בבית או משכורתו קוצצה. הילדים לא הכירו מציאות כזו, וזה גורם להם 'לברוח' לדברים שליליים כמו עישון, אלכוהול ושוטטות. לשכות הרווחה לא היו ערוכות לטפל במעמד הביניים והיום יש לנו יותר ויותר פונים שמעולם לא חשבנו שנצטרך לסייע להם", היא מציינת.

בפסגת זאב, שכונה ירושלמית שרוב תושביה עובדים מהמעמד הבינוני, מתחילים להרגיש את ההשלכות. "ניתן לראות את זה בכמה מישורים", אומרת ורד יוליוס-ברגר, מנהלת לשכת הרווחה בשכונה. "אם פעם רשמו לשני חוגים, היום רושמים לחוג אחד או בכלל לא. יש ילדים שחשוב מאוד שיגיעו לחוגים ויהיו עסוקים, כי יש להם נטייה להסתבכויות".

לדבריה, בחודשים אחרונים נרשמה ירידה של כ-30 אחוזים בהרשמה לחוגים, וגם 20 אחוזים ירידה בהרשמה לפעוטונים היקרים, שפעילים למשך יותר שעות.

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, מזהיר כי ההשלכות החברתיות של המשבר הכלכלי עוד לפנינו. "המפוטרים החדשים, רובם ממעמד הביניים ומעלה, עדיין אינם מתדפקים על דלתות לשכות הרווחה כי הם עוד חיים מהרזרבות שצברו, חסכונות, דמי הסתגלות ועזרה מהמשפחה", הוא אומר. 

לדבריו, "לקראת ספטמבר, עם פתיחת שנת הלימודים, נרגיש ביתר שאת את המשבר, שכן הורים רבים עלולים להתקשות לעמוד בתשלומים לבתי ספר - אגרות, ספרי לימוד, טיולים וכדומה. אז הם יגיעו ללשכות הרווחה ולנו אין לצערנו כלים לעזור להם", מזהיר פרי ותובע היערכות ממשלתית: "הפעילות שננקטת עתה לא מספיקה".

האופק לבגרות מתרחק

מעבר למצב הקשה שאליו נקלעו הורים רבים, גם ארגונים שדואגים לשעות הפנאי של הנוער בצרות. מנכ"ל "אשלים" (עמותה לתכנון ופיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון במסגרת הג'וינט), ד"ר רמי סולימני, טוען שכתוצאה מהמשבר חלה ירידה משמעותית של 20-30 אחוזים בתרומות. יחד עם הבעיות בבתים, כבר בשנה הקרובה הוא צופה שכ-50 אחוזים מבני הנוער יפסיקו את השתתפותם בתוכניות השונות.  

"אשלים" מפעילים תוכניות ב-14 יישובים עבור 15 אלף ילדים. לאחרונה קוצצה בחצי תוכנית "אופק לבגרות" המעניקה שיעורי עזר לתלמידים עולים. תוכנית "מצוינות", הכוללת שיעורים וחוגים עבור ילדים ובני נוער עם פוטנציאל גבוה, תתבטל לחלוטין בקיץ.

"מצד אחד יש פחות משאבים מהרשויות ומצד שני לא ניתן לבקש מההורים שיעלו את דמי ההשתתפות - למרות שמדובר יחסית בסכומים נמוכים כמו 150 או 200 שקל בחודש", מסביר המנכ"ל. "ברוב הפרויקטים שלנו יש ירידה משמעותית בנרשמים. הרבה הורים לא יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור תוכניות העשרה שהן 'מותרות', כמו מוזיקה או ציור". 

חושבים לעזוב את בית הספר ולעבוד

כמעט כמו בכל משבר, עולים חדשים וילדיהם נפגעים יותר. לדברי מנכ"ל האגודה למען ילדים עולים, אלי זרכין, "חלק גדול ממשפחות דוברי הרוסית הגיעו למעמד הביניים ואנחנו רואים אותם נופלים בזמן האחרון: הורים של יותר מ-20 אחוזים מהילדים שבמסגרות שלנו, פוטרו לאחרונה או ששעות העבודה שלהם קוצצו.

"בניגוד לצברים, רובם ככולם ללא חסכונות והמצוקה מגיעה כמעט באופן מיידי", הוא מסביר ומתאר את המצוקות שעולות בשלב הראשון:

"אתמול שמעתי ילד אומר שהוא עובר לתיכון אחר, כי ההורים שלו אמרו לו שהתשלומים שם נמוכים יותר.  גם שמעתי אותם מדברים ביניהם על זה שהקיץ מתקרב ולהורים שלהם אין כסף לבגדים חדשים עבורם".

אך יש מי שכבר עכשיו בגדים הם הדאגה האחרונה עבורו. "בעיקר בפריפריה, פתאום חוזרים אלינו בני נוער שהשתלבו בעבודה ועכשיו פוטרו", מספרת  מנהלת מרכזי "הפוך על הפוך" של עמותת עלם, עינת וויגר, המטפלת ביותר מ-30 אלף פניות בשנה. "יותר ויותר בני נוער מדווחים על קשיים בקשר עם ההורים, ורבים גם רואים את ההורים שפוטרו וחושבים לעזוב את בית הספר כדי לסייע". במצב הנוכחי, גם מי שרוצה לא תמיד יכול - ונשאר בחוסר מעש מסוכן.