בשעה שחצי עולם עסוק בלרדוף את מורידי הסרטים ולטאטא את החול אשר על שפת הים, יש כאלו שמתנהלים אחרת. ב-Movies Found Online
אפשר למצוא סרטים ברשות הציבור (Public Domain) או סתם סרטים מהסוג שמותר ואף רצוי להוריד חינם. האתר אוסף קישורים לסרטים ותוכניות
טלוויזיה שמאוחסנים בשירותים אחרים ברשת, והגולשים גם מדרגים אותם כדי שתוכלו לברור את המוץ מהתבן. לא תמצאו שם שוברי קופות הוליוודיים, אבל יש סרט מהופעה חיה של הסקס פיסטולס, דוקומנטרי על עיתונאים שנרצחו במילוי תפקידם, ערבי סטנדאפיסטים של הקומדי סנטרל ועוד.
לגיבור שלו, בוב השקט, אין הרבה מה לומר בדרך כלל - אבל לבמאי שגם מגלם אותו, קווין סמית' ("דוגמה", "מוכרים בלבד" ועוד כל מיני סרטים מוצלחים פחות) יש חתיכת פה מלוכלך. סמית' מצטרף לרשימה המתארכת של במאים ויוצרים (רון ד. מור,
גרג דניאלס
שלא מעדכן יותר ואחרים) שמנהלים בלוגים אישיים ברשת ומתקשרים ישירות עם המעריצים. בבלוג שלו, שנקרא "סיילנט בוב מדבר - החיים המשעממים-תחת שלי",
הוא מקשקש הרבה על קומיקס, ספורט וסרטים. לגרופיז, אבל לא רק.
מכירים את התופעה שסרטים מגיעים לארץ והשמות שלהם עוברים התעללות קשה בידי המתרגמים? בתרגומון,
אתר ותיק ברשת הישראלית,, אפשר להקליד את השם המעוברת ולקבל את השם המקורי של הסרט. פשוט ושמיש.
החייזר המטורף (Crazy Alien)
מתרגם שוברי קופות מוכרים לארנבית: משליחות קטלנית ועד בוראט. הסרטונים שהוא מפיק מאז 2001 כוללים ארנבים מצויירים בכל התפקידים. התוצאה יכולה להיות קורעת מצחוק או בנאלית לגמרי, תלוי בסרט.
דוק-טוק
הוא בלוג ישראלי המוקדש לסרטים דוקומנטריים מקומיים, אבל לא רק. יש בו מידע על סרטי סינמטקים וטלוויזיה, מועדי הקרנות, פסטיבלים ומה לא – והכל קצר ולעניין.
סינמסקופ
הוא בלוג הקולנוע של העיתונאי יאיר רוה, או כפי שהוא מגדיר אותו “מקום המפגש לחובבי קולנוע, להתעדכן, להתווכח, להתפלפל, להחליף דעות". קצב העידכון גבוה מאוד, ויש מדי פעם סיקורים חיים מאירועים חשובים בתחום הקולנוע, פסטיבלים וכו'. לבוגרי עין הדג ואוהבי סרטים באשר הם.
סקוט פיינברג,
אנליסט לענייני פרסים קולנועיים (כן, מסתבר שיש מקצוע כזה) כותב כמו אחד שאוהב קולנוע, אבל דומה שיותר מזה הוא אוהב פרסים. הבלוג And The Winner Is מדווח על המירוץ לזכייה בטקסי פרסי הקולנוע למיניהם. שווה לקרוא את הניתוחים שלו לפני שמהמרים על הזוכים.
Plotbot
(“מנוע עלילה", בתרגום חופשי) הוא שירות בגירסת בטא, שפועל דרך הדפדפן ומאפשר לקבוצה של אנשים לכתוב תסריטים ביחד. נכון שכתיבת מסמכי טקסט במשותף זו תכונה שכבר קיימת בשירותי האופיס של גוגל, אבל ב-PlotBot הפורמט מתאים במיוחד לכתיבת תסריט. כדאי לקרוא גם מדריך מקוצר
ב-Wired שמסביר בנקודות איך לכתוב את התסריט.
לנו זה נשמע מעצבן מאוד, אבל מסתבר שיש לא מעט חובבי קולנוע שהתחביב שלהם הוא חיפוש פאשלות, חורים בהמשכיות של הסרט, פריטים שמשתנים באמצע וכדומה. בשביל זה המציאו את Movie Mistakes,
אתר שמתעד ומדרג טעויות בסרטים. אם אתם חדי עין מספיק, תוכלו לתרום גם טעויות שאיתרתם בסרטים בעצמכם.
מדי שנה, בסמוך לטקס האוסקר, מתפרסמים גם הזוכים בפרס המפוקפק יותר – פטל הזהב
(שמכונה גם ראזי), המוענק לסרטים הגרועים ביותר של אותה השנה, השחקנים הגרועים ביותר וקטגוריות אחרות. הראזי החל כפרוייקט של הקופירייטר ג'ון ווילסון ב-1981, ומטרתו, לדברי ווילסון, היא "להזכיר להוליווד שהיא אולי עשתה סרטים כמו בנג'מין באטן, אבל גם סרטים כמו אינדיאנה ג'ונס 4”.
המצביעים על הזוכים בראזי אינם חברי קבוצה סגורה כמו באוסקר, אלא כל מי שתרם כמה עשרות דולרים לווילסון - 75 דולר להשתתפות לשנה אחת, או 500 דולר לחברות לכל החיים. האתר הרשמי של פרסי הראזי לא מוצלח, אבל בעמוד הוויקי
תוכלו למצוא רשימה מפורטת של כל הזוכים בקטגוריות השונות (עם נציגות מכובדת מאוד למדונה, אגב - זה גם סוג של הישג).
