לרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות בישראל נמאס. התושבים טוענים כי הם אינם מוכנים להוסיף להיות "הילדים הטובים" המשרתים את המדינה ומתים על הגנתה, ומצד שני נאבקים במשך שנים לשוויון זכויות. אתמול (ב') הם יצאו למאבק, שהחל בשביתה כללית בכלל הרשויות ובהפגנה סוערת מול משרד ראש הממשלה
בירושלים. "לא נסכים לקבל אקמול. המאבק הפעם יסתיים רק עם תוצאות אמיתיות", מבטיח סלאח פארס, יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.
אתמול נפגשו ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות עם
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אלי ישי. גם הפעם שמעו כי מאבקם צודק. ראש הממשלה אמר להם: "אתם לא כמו אחים - אתם אחים. במשפחה, גם בזמנים קשים, עוזרים זה לזה". המילים היפות אמנם הצליחו לפזר את ההפגנה שהתקיימה מחוץ ללשכה באותו זמן, אך אוהל המחאה לא פורק והשביתה ברשויות נכנסה ליומה השני. "שבענו ממילים יפות. נאבקנו לא פעם בעבר ובכול פעם שמענו שאנחנו צודקים. מילים יש למכביר, אך מעשים אין", אמר ל-ynet פארס, המכהן גם כראש המועצה בחורפיש.
חורפיש, בה מתגוררים 5,600 תושבים, היא רק דוגמה למתרחש ב-14 הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. "98% מבנינו משרתים בצה"ל, 69% משרתים ביחידות קרביות. רוב הצעירים שלנו קצינים ורק השבוע עתיד לסיים בן העדה קורס טייס כנווט קרב ובחור אחר היה צריך לסיים את הקורס כטייס הדרוזי הראשון. בצה"ל הם שווים, אך כשהם חוזרים הביתה ומגלים שאין מים בברז,
אני מתבייש פעמיים - גם כראש רשות וגם כאזרח מדינת ישראל", אמר פארס שאחיו, תת-אלוף עמאד פארס, מפקד על אוגדה 91 בצה"ל.
מנתונים נוספים עולה, כי בכל 100 מ"ר ביישוב מתגוררים כ-12.5 תושבים. לרשויות אין מקורות פרנסה דוגמת אזורי תעשיה. רק 30% זכאים לתעודת בגרות. בשנת 1996 הריבוי הטבעי בחורפיש עמד על 7.2%, כיום האחוז ירד ל-2.2. בנוסף עולה מהנתונים, כי עד לשנת 2002 התקיימו בכפר מידי קיץ כ-100 חתונות, אך בקיץ הקרוב צפויים להתחתן 18 זוגות בלבד.
"אומרים שריבוי טבעי קטן ככל שההשכלה עולה. לצערי הרב, ההשכלה ביישוב לא עלתה ועדין הריבוי הטבעי קטן, גם אחוז הזוגות שנשאים הולך ויורד בצורה משמעותית, מפני שאנשים יודעים שאין להם מקום לבנות בית, אז הם לא מתחתנים. אחרים נאלצים לבנות ללא אישורי בנייה מכורח המציאות", אמר פארס, שמצהיר כי לדרוזים נמאס מהצהרות סרק. "אנחנו יודעים שעם ישראל איתנו, אך לצערי הממשלות לדורותיהן עד היום, רק עסקו בכיבוי שריפות ותוכניות הבראה שמתו עוד לפני שנולדו. הפעם אנחנו מבקשים פתרון מידי ובמקביל גם פתרון ארוך טווח - ולא המאבק יימשך".
עובדי המועצה, המתגוררים ביישוב, שלא קיבלו את משכורתם זה שבעה חודשים, יושבים לא הרחק מבנין המועצה באוהל המחאה.
"המדיניות היא מכוונת. הממשלה רוצה שראש המועצה יהיה קבלן משנה, שלא יתעסק בפיתוח בחינוך או בתוכניות מתאר, שלא יפתח אסטרטגיה לטווח רחב, אלא שרק ירדוף אחרי הממשלה להשיג כסף למשכורות. מה שמתרחש פה זו גזענות ואפליה לשמה", אמר יו"ר ועד העובדים, עמאד סאלמה.
האחראי על התברואה במועצה, עוני פארס, הוסיף: "אם הבעיה לא תיפתר המאבק רק יחריף. תהיה כאן אינתיפאדה. אולי זו הדרך. יכול להיות שבמדינת ישראל מבינים רק מאבקים בכוח".
