הרחק מכותרות העיתונים והאתרים, שבהן מככבים תמיד הטלוויזיות, הסלולריים והמחשבים - הטכנולוגיות שברקע, אלה שמאחורי הקלעים מזרימות את התמונה המדהימה והסאונד המשובח, זוכות לפחות חשיפה, בזמן שהגאדג'טים הנוצצים תופסים את אור הזרקורים ומרכז הבמה.
| שידורי הטלוויזיה מעוררים את הלווינים (צילום: רויטרס) |
למשל, מעטים יודעים שעידן ה- High Definition ,HD- שידורי הטלוויזיה בחדות גבוהה - הולך והופך את ישראל למעצמה של לווייני תקשורת מתקדמים. חברת "חלל", המפעילה כיום שני לוויינים כאלה, בגובה של 36 אלף ק"מ מעל כדור הארץ, נערכת בימים אלה לשיגורם של שניים נוספים ואת רכישתם של עוד שניים.
המשבר הכלכלי, מתברר, מדלג על ענפי הבידור והמידע. לפי מנכ"ל חלל, דוד פולק, אין ירידה משמעותית בהיקף הדרישה לשרותי תקשורת לוויינים.
שני הלוויינים של חלל מספקים כיום שירותי טלוויזיה בעיקר לאירופה ולמזרח התיכון - שניהם פועלים ב"קיבולת מלאה." הלחץ על הלוויינים הולך וגובר בשל דעיכת מערכות הכבלים האנלוגיות הישנות, אשר במקרים רבים לא כדאי כלכלית לשדרג אותן.
בנוסף, החלחול המהיר של שידורי טלוויזיה בחדות גבוהה דורש יותר משאבים - דרך כבלים או באמצעות הלוויין.
הביקוש הער ביותר בתחום הוא דווקא במזרח התיכון. בגלל התשתיות הרעועות - כל ארגוני השיקום, בינלאומיים ופרטיים, במדינות כמו עיראק ולבנון, המנסות לחזור לחיים נורמליים, עושים שימוש מאסיבי בתקשורת לוויינית, שנחשבת הגמישה והאמינה ביותר. טכנולוגיה שבעבר שימשה צבאות ומערכות בטחוניות מסייעת היום בעבודה הומניטרית של ארגונים אזרחיים.
בשנה שעברה שוגר לחלל עמוס ,3 מחליפו של עמוס 1 הוותיק, שסיים את חייו המבצעיים, ונמכר לחברת הלוויינים אינטלסאט כגרוטאת שחקים, שמטרתה רק לשמור על "מגרש" בחלל עד שיוצב בו לוויין חדש שלה. מיומו הראשון פועל עמוס 3 במלוא היכולת. הביקוש הגדול הניע את חברת חלל להזמין שני לוויינים חדשים - האחד, עמוס ,4 שייוצר בתעשייה האווירית, והשני, שייקרא עמוס ,5 ברוסיה.
| לקראת שיגור עמוס 3 (צילום: AFP) |
עמוס ,4 שיהיה גדול וחכם מקודמיו, ישוגר, על-פי התוכנית, רק במחצית .2012 הוא ימוקם בנקודה מעל האוקיאנוס ההודי אשר ממנה ניתן לשדר לאסיה, למזה"ת ולמרכז ומזרח אפריקה. רוב הפעילות של הלוויין העתידי הזה נמכרה כבר לממשלת ישראל. רק בשנת 2011 תתחיל חלל בשיווק שירותיו גם לעולם הרחב. מדובר, אגב, במערכת יקרה מאוד: עמוס ,5 למשל, צפוי לעלות כולל השיגור, כ157- מליון דולר.
עמוס 5 מתוכנן להיכנס לשירות עוד לפני עמוס ,4 בערך במחצית .2011 אותו הזמינה חלל אצל יצרנית הלוויינים הרוסית ,ISS-RESHTEV והוא יהנה מעוצמת שידור גדולה יחסית השימח - קילוואט. התעשייה האווירית, מסביר פולק, לא מסוגלת עדיין לייצר לוויין מהסוג הזה.
עמוס 5 יוצב בחלל מעל אפריקה בנקודת שידור אופטימלית. הוא יכסה את כל היבשת, שסובלת מתשתיות תקשורת לקויות, וישתלב במהפך ההדרגתי שמתרחש בה כיום בתחום הטכנולוגי: אפריקה מתחברת לעולם בקצב מואץ ובמגוון דרכים, ביניהם סיבים אופטיים ולוויין.
התהליך מהיר, וזרימת המדיה והמידע רק מגבירה את הדרישה. כמו באירופה ובאסיה, מתפתח לאחרונה גם באפריקה "שוק" של "חבילות" ערוצי טלוויזיה בלוויין המיועדות למדינות באזורים הקשורים ביניהם בקשרי שפה.
בעמוס 5 ייעשה שימוש גם בתחום תדר חדש המכונה C, ומיועד לאזורים טרופיים וגשומים במיוחד. תחום התדר החדש מחייב את הצרכנים על הקרקע להשתמש בצלחות לוויין גדולות יותר מאלה המוכרות לנו. פולק: "עקב גודל היבשת ותנאי האקלים נדרש לוויין גדול וחזק במיוחד, שלתעשייה האווירית אין כרגע יכולת לייצר, לצערנו, וחבל, כי לכל נושא תשתית תעשיית החלל במדינה יהיו גם השלכות על לווייני עמוס 6 ועמוס ,7 ולא רק עליהם."
ישראל נכנסה מאוחר לתחום החלל, ולכן "דילגה" על הדור הראשון של הלוויינים, אבל הדביקה את הפער, וניצבת כיום בשורה הראשונה בעולם, גם בתחום לווייני הצילום וגם בתחום לווייני התקשורת. רק מדינות מעטות מייצרות בעצמן לוויינים (איראן נכנסה לא מכבר לרשימה היוקרתית,( ומעטות עוד יותר מייצרות לוויינים מתקדמים במיוחד. ישראל יודעת גם לייצר את המשגרים באמצעותם מוכנס חלק מהלוויינים למסלולו בחלל.
כ2,500- איש מועסקים בתחום בישראל, ישירות או בעקיפין, כאשר עיקר פעילות החלל בארץ מתרכז בתעשייה האווירית. זו מייצרת את לווייני הריגול מסדרת אופק, את לווייני הצילום האזרחיים מסדרת ארוס, וגם את לווייני הריגול המתקדמים מדגם טכסאר, המצויידים במערכת מכ"ם ש"רואה" גם בלילה ובתנאי עננות ואובך. חטיבת מערכות טילים וחלל בחברה כוללת כ400- עובדים, שמתכננים את הלוויינים, מייצרים את חלקיהם, מרכיבים אותם, מבצעים ניסויים - ומעבירים אותם לאתרי השיגור.
לתעשיות בטחוניות אחרות, כמו רפא"ל, חלק אחר בחגיגה: רפאל מייצרת, למשל, את המנועים הקטנים המשמשים לניהוג הלוויין בעת שהוא מקיף את כדור הארץ. רכיבים של רפאל משולבים כיום ב20- לוויינים פעילים בחלל. בתעשייה הצבאית מיוצרים המנועים המזניקים את משגר השביט, ובחברת אלביט/אל-אופ מפתחים את המערכות האופטיות המתקדמות בעולם. ויש גם חברות כמו רותם תעשיות, שמייצרת בין היתר את הדלק מסוג הידרזין המשמש לתיקוני מסלול של לוויינים בחלל. הדלק הזה מאוחסן במיכל מיוחד וכאשר הוא נגמר, הלוויין לא ניתן עוד לשליטה והוא מתחיל את גסיסתו.
עם כל זאת, מתברר כי העתיד הרבה פחות מבטיח: בעימות הפומבי שהתפתח באחרונה בנושא השמיע דווקא ראש תעשיות החלל של משרד הביטחון, פרופ' חיים אשד, כמה התבטאויות קשות על הזנחתה של מדינת ישראל הרשמית את תוכנית החלל שלה ועל מחירו העתידי של המחדל הזה.
הגידול המתמיד בביקוש לשרותים בסיסיים ולשרותי HD מחייב את חלל לתכנון רב-שנתי: כיום היא מגדירה כבר את מאפייניו של עמוס ,6 המיועד לשיגור בשנת ,2016 לנקודה בה פועלים כיום עמוס 2 ועמוס .3 עמוס 6 אמור לשמש גם כגיבוי לשאר לווייני החברה. עמוס 7 מתוכנן לשרת בלעדית את יבשת אפריקה, אך טרם נקבע מיקומו בחלל. סביר שבבעלות על הלוויין הזה כבר תחלוק חלל עם יצרניות דומות לה ברחבי העולם.
במקביל לשרותים המסחריים יש ללווייני העמוס גם תפקיד ממלכתי, מודיעיני, בשירות המדינה. הלוויינים מאפשרים יכולות נדירות, שמסירות כמעט לחלוטין מגבלות המוטלות על מערכות תקשורת אחרות מבחינת הטווחים ומיקומי המשדר והמקלט.
מי שנהנות גם הן מן הפריחה בשוק הלוויינים הישראליים הן חברות השיגור הרוסיות. באתר השיגור הענק בבייקונור, למשל, הישראלים הם כבר לקוחות מוכרים. אחרי שיגור עמוס 1 באמצעות המשגר הצרפתי "אריאן" בגינאה הצרפתית, עברו שיגורי העמוס לרוסיה. עמוס 2 שוגר מבייקונור באמצעות משגר מדגם "סויוז." עמוס 3 שוגר מאותו בסיס באמצעות משגר מדגם "זניט," שישגר, ככל הנראה, גם את עמוס .4 עמוס 5 ישוגר יחד עם לוויין רוסי, כשהם צמודים לווין לרעהו, בחרטום אותו טיל.
כמה זמן הם יחיו? לא ברור: ככלל, אורך חייו של לוויין תקשורת הוא בין 12 ל18- שנים, לאחר מכן, מערכותיו לא יכולות עוד לספק שירותים בצורה יציבה. הלוויין ממשיך, כמובן, לרחף בנקודה בה הוצב בחלל, אבל אותה נקודה היא גם מקום קבורתו.
