יוזמתו של סגן שר האוצר, יצחק כהן, על פיה אברכים יזכו לביטוח חיים על חשבון המדינה, אף שנראית כמונעת מטעמים סוציאליים ודאגה למשפחות האברכים, נשואת בחובה סכנה קיומית לחברה הישראלית.
המדיה החרדית מזמן לא רוותה כל כך הרבה נחת: כניסתה של השנה החדשה הביאה עימה יוזמה חדשה של הרב יצחק כהן, על פיה אברכים יזכו לפוליסת ביטוח חיים מהמדינה, במידה שראשי הכוללים לא יוכלו לספק להם אחת כזאת. הרעיון, שהנהנים המרכזיים ממנו יהיו משפחות האברכים, אם אלה יחזירו את נשמתם לבורא בטרם עת, בעצם יוסיף תנאי סוציאלי לתלמידי הישיבות.
לכאורה, יש ברעיון זה תועלת חברתית עצומה, שכן משפחות האברכים שנפטרו מגיעות פעמים רבות לכדי פת לחם. אז אנו זוכים לביקורים תכופים של "שנוררים" למיניהם במפתן ביתנו. לרוב משפחות אברכים שנפטרו בטרם עת אינן מקבלות כספי ביטוח חיים, ופרנסת המשפחות עוברת דרך עמותות הצדקה השונות אל כיס הציבור.
אלא שדווקא ביתרונות של יוזמה זו טמונים חסרונותיה. השוואת תנאיהם הסוציאליים של אברכים ותלמידי ישיבות לאלה של המועסקים, היא תמריץ נוסף לצעיר חרדי להיטמע בעולמה של תורה.
אם מול האידיאל של תלמוד התורה במשך כל החיים לא יעמדו חיים שאינם חיי רווחה, יגדלו אחוזי הלא מועסקים במגזר החרדי. תופעה זו תכלה את עצמה, שכן הגדלת הסכומים המושקעים בתלמידי ישיבות תגרור עלייה במספרם, דבר שיצריך באופן אוטומטי משאבים נוספים. מעבר לכך, תופעה של נסיקת אחוזי האברכים היא רעה למשק הישראלי ולחברה הישראלית.
אין זה סוד שבין המגזר החרדי לציבור הכללי בישראל ישנו נתק. הנתק ניזון מפערים תרבותיים, מדרישות דתיות וכן כתוצאה מאי השתתפותם של בני הישיבות בצבא ומהעובדה כי לרוב הם אינם נושאים בנטל המס.
המגזר הכללי רואה בחרדים פרזיטים ואוכלי חינם, ואילו החרדים רואים בציבור החילוני כופרים ומנותקים מכל זהות יהודית. מובן שברוב המקרים, לא כך פני הדברים. גם לציבור החרדי וגם לעמיתו החילוני ישנם נכסי תרבות אדירים וזכויות רבות.
דווקא בימים אלה, מן הראוי שכל מגזר ישים לב גם למעלותיו של חברו, לא רק לחסרונותיו. היכולת להכיר את האחר היכרות מלאה היא תוצר ישיר של עבודה זה לצד זה. שילוב חרדים בתעסוקה, לא רק שיועיל למשק הישראלי ויזריק אליו מוחות חריפים מאין כמותם, אלא גם יוביל לאינטגרציה של שני פלחי הציבור הרחוקים כל-כך זה מזה.
בדיוק בשל כך אסור לתמוך בהצעתו של סגן שר האוצר להטבת תנאיהם הסוציאליים של האברכים ומשפחותיהם. להיפך: עלינו ליצור תמריצים לעבודה חרדית, לפתוח מקומות לימוד המותאמים לצרכי הציבור החרדי, ולהעניק מלגות לימוד למי מהם שחפצים ברכישת מקצוע. עבודה נכונה בנושא זה תיצור חברה מגובשת יותר, למרות השוני והבידול.
דבר זה צריך לעמוד לנגד עיניהם של נבחרינו בטרם יצביעו על החוק. על כל ח"כ, גם אם הוא חושב שלימוד תורה הוא ערך (כפי שגם אני חושב), גם אם הדבר כרוך בסיבוכים קואליציוניים, להעמיד לנגד עיניו את אחדות החברה הישראלית.
אלון יוניאן הוא מנהל היחידה ללימודי תעודה גבעת ושינגטון, ומייסד השלוחה להכשרת חרדים בירושלים
