פופ בשחור לבן
לאונרד צ'ס ואחיו היו אחראים לשינוי הצליל של הפופ. בעזרת חברת התקליטים שלהם, סייעו שני היהודים הפולנים להטמיע את המסורת השחורה בפופ האמריקאי, ולקדם את אמניהם השחורים גם מעבר לים. על האיש ועל הסרט בהשראתו, "קדילק רקורדס"
צ'ס (בגילומו של אדריאן ברודי) הקים את חברת התקליטים האדירה "Chess Records" והסרט מספר עליו ועל אמני החברה שלו, ביניהם אטה ג'יימס (אותה מגלמת נואלס), וצ'אק ברי (אותו מגלם הראפר-שחקן המצוין מוס דף). ביונסה הקליטה חמישה שירים לפסקול, ביניהם הלהיט הכי גדול של ג'יימס,"At Last", שהיא גם שרה לברק ומישל אובמה, שרקדו אותו כסלואו שלהם בטקס ההכתרה של הנשיא.
ביונסה עם אטה ג'יימס, אותה גילמה ב"קדילק רקורדס" (צילומים: Gettyimages)
צ'ס נולד בפולין בשם לזר צ'יץ', ובגיל 11 הגיע עם משפחתו לשיקגו. בארץ החדשה שונה שם המשפחה, לזר הפך ללאונרד, ואחיו פישל אינגלז את שמו לפיל. האחים צ'ס השתלטו על מועדון לילה מקומי ואחר כך גם על חברת תקליטים, ומהר מאוד קידמו את שינוי הצליל של כלל המוזיקה הפופולרית.
הבלוז כמבשר הרוקנ'רול
צ'ס רקורדס הפכה לחברה הכי מזוהה עם ה"שיקגו בלוז", הבלוז של צפון ארצות הברית. המון אמני בלוז שחורים החלו, משנות הארבעים, להגר מההפרדה ומהגזענות והרדיפות בדרום אל הצפון הליברלי והסובלני יותר. בדרך צפונה, הבלוז גם הפך מכפרי-חקלאי לעירוני, מאקוסטי לחשמלי, ומסגנון שאופיין בעיקר על ידי מבצעים בודדים, למבשר הגדול של תבנית להקות הרוקנ'רול.כמו יהודים אחרים, שככותבי שירים וכבעלי חברות תקליטים סייעו להטמעת המסורת השחורה בתוך הפופ האמריקני הלבן, האחים צ'ס העניקו לאחיהם השחורים תחושות של שוויון ושל בית חם. יותר מכך, החושים העסקיים והיצירתיים של לאונרד צ'ס, שבשנים הראשונות גם היה המפיק המוזיקלי ברוב ההקלטות, סייעו לאמני החברה לפרוץ אל מחוץ לגבולות ארצות הברית. הסרט מתעכב בעיקר על דמויותיהם של ברי, מאדי ווטרס, ליטל וולטר, ווילי דיקסון והאוולין וולף, אבל צ'ס החתים והקליט גם ענקי בלוז כבו דידלי, ג'ון לי הוקר, באדי גאי וסוני בוי וויליאמסון.
צ'אק ברי ב-1965. השראה למהפכת הרית'ם אנ' בלוז באנגליה
הסרט, שכתב וביים דארנל מרטין, לא מתעקש על נאמנות מדויקת לעובדות ההיסטוריות, אבל נאמן לרוחן. הוא מצייר נפלא את הכישרון, הדמיון, החושניות, התעוזה, החופש, המצוקה הכלכלית והאמנות החדשה שהקיפו את החלוצים האלו.
יותר כבוד באנגליה
אמני הבלוז החשמלי של צ'ס היו ההשראה העיקרית למהפכת הריתם אנ' בלוז של הצעירים הלבנים האנגלים בשנות השישים, וכל הרכבי הרוק הבריטי באותם ימים הקליטו וביצעו בהופעות את השירים שלהם. הרולינג סטונס ביקרו באולפני צ'ס וכתבו קטע שנושא את שם כתובת האולפן הנערץ, "2120 South Michigan Avenue", וגם הקליטו בו כמה שירים לאלבומם השלישי והמעולה "Out Of Our Heads".
הם גם הביאו לאנגליה את מאדי ווטרס והאוולין וולף, שאחר כך הקליטו עם אמנים בריטיים, ושזכו ביבשת הלבנה הישנה להרבה יותר כבוד והצלחה כלכלית מאשר במולדתם. מאדי ווטרס המשיך והיה אמן פותח במופעי אצטדיונים של הסטונס כמעט עד מותו בשנות השמונים.
למרות שאלפי להקות הקליטו שירים של הגיבורים האלה, חלקם מתו עניים מרודים. ב-1969, צ'ס מכר את חלקו באולפנים ובחברה, וכמה חודשים אחר כך, בגיל 52, מת בפתאומיות. הוא הותיר אחריו אחת משלוש חברות התקליטים העצמאיות הראשונות והכי חשובות של שנות החמישים, לצד "סאן רקורדס" של סם פיליפס מממפיס, שגילה את אלביס פרסלי, ו"אטלנטיק" של האחים אמט ונשואי ארטגן מניו יורק, שבין היתר הזניקו את ריי צ'ארלס.
"קאדילק רקורדס" הסרט, הוא מוצר קולנועי לא פחות מרשים מ"ריי", הביוגרפיה הקולנועית של צ'ארלס זצ"ל. אלא שכמו בחייהם, גם בקולנוע הבלוזרים של שיקגו לא הצליחו לפרוץ לזרם המרכזי של הפופ, למרות ששיריהם וצאצאיהם הרוחניים הלבנים כן עשו את זה, בעוד צ'ארלס חצה קהלים ודיבר אל כולם וכך גם "ריי" המוצלח.
הפסקול של "קדילק רקורדס" כולל כמה שירים בהקלטות מקוריות וכן כמה רצועות היפ-הופ, שמייצגות את ההמשכיות מאבות הבלוז העירוני למשוררי הרחובות השחורים שיכלו להיות נכדיהם. כל השחקנים הקליטו גרסאות משלהם לבלוזים המקוריים, חלקם בהצלחה: מוס דף משייט בחינניות בין להיטיו של ברי, כשבחלקם הוא נשמע חלש ובחלקם ממזרי ומקסים, וביונסה נותנת שתיים מההגשות הקוליות הכי טובות שלה עד כה, ב-"I'd Rather Go Blind" ו-"All I Could Do Is Cry".
בסרט, אבל, ביונסה לא מבריקה כשחקנית בתפקיד ג'יימס, שהיא כיום בת 71 וידעה חיים סוערים ורצופי שברונות לב וכיס. הספק-רומן שנרמז בסרט בין ג'יימס לבין צ'ס לא ממש התרחש במציאות, אבל משרת היטב את הדרמה הקולנועית. במציאות צ'ס אכן היה קרוב מאוד לאמניו, תמך וגידל אותם בעידן בו רק קומץ של לבנים האזינו להם והאמינו בהם. צ'ס זיהה והפיץ לעולם את התשוקה, העוצמה והיופי במוזיקה שלפניו נחשבה כמוקצה וכחסרת סיכוי מסחרית. המוזיקה שהקליט הפכה להיסטוריה של הרוקנ'רול, תרומתו של אחד, לזר צ'יץ', שנולד בשלהי מלחמת העולם הראשונה בפולניה.
- לכל הטורים הקודמים של "שרון טורס"
