המג"ד פרץ בבכי: טעיתי, החזירו אותי לחיילים

דרמה במהלך הטיעונים לעונש של המג"ד מאירוע הירי בנעלין: סגן אלוף עמרי בורברג, שהורשע בפרשת הירי בפלסטיני הכפות, פרץ בצהריים (יום ד') בבכי במהלך הטיעונים לעונש. הוא התייצב מול השופטים בבית הדין הצבאי בקריה בתל-אביב: "טעיתי, תחזירו אותי להילחם לצד החיילים שלי". הוא פנה לחייל, לאונרדו קוראה, שהורשע בירי: "לאונרדו, כל האחריות עלי, מצטער על מה שקרה".  

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

בורברג הגיע לבית הדין מלווה בכמה מבני משפחתו. הוא ישב דרוך לשמוע איזה עונש יבקשו בתביעה לגזור עליו. העבירה שבה הורשע היא ניסיון לאיומים, ואילו החייל שירה, קוראה, הורשע בשימוש בלתי חוקי בנשק. השניים הורשעו גם בהתנהגות בלתי הולמת.

בסיומו של שלב הטיעונים לעונש, עלה המג"ד והסביר כי קשה לו מאוד עם המעמד. "החלטתי לפני הרבה שנים שאני רוצה להישאר בצבא בתפקידים הכי קרביים שיש והשירות שלי אכן היה ברמה הקרבית הגבוהה ביותר. קשה לי לשמוע שצה"ל רוצה לזרוק אותי לכלא ואחר כך לזרוק אותי מהצבא. למרות הדברים הקשים, חשוב לי לומר כמה דברים. אני מביע חרטה עמוקה על כל האירוע הזה. הייתי מג"ד 71 בזמנו ואני אחראי על כל מה שקרה מקצה לקצה. כך גם הובא בדיווח שלי"

עומרי פירט כיצד מייד לאחר האירוע התקשר לשני מח"טים אחראים על הגזרה ופנה לכתוב תחקיר באופן מיידי. פשוט כי זה מה שידע שעליו לעשות כמי שהיה מעורב באירוע כזה וללא כל מחשבה משפטית. הוא סיפר כיצד כינס גם את פקודיו וסיפר להם את שארע. "לא קל למג"ד לבוא לפקודים להם הוא מתריס מה לא לעשות ולומר תראו איזה אידיוט אני ומה עשיתי בצהריים".

דמעות של חרטה. בורברג בבית המשפט (צילום: עופר עמרם)

בורברג אמר כי עם חשיפת הפרשה, לא חשש ממאומה דווקא מכיוון שדיווח, כפי שנדרש, על פרטי התקרית. "לא הטעיתי אף אחד. לא חשבתי בכלל שאצטרך עורך דין, עד שחבר התקשר אליי והציע לי. הוא אמר לי שאני לא מבין איפה אני נמצא". הוא ציין כי אחרי שהבין את התסבוכת שאליה נקלע, ביקש לסיים את תפקידו בפיקוד הצפון מתוך רצון שלא לגרור את הגדוד כולו למערבולת משפטית.

בורברג סיפר כי הפרשה גבתה ממנו מחיר אישי יקר. "עד היום, החברים הכי טובים שלי, מג"דים בצה"ל, פונים אליי בנושא הזה. אחד מהם, מג"ד ביחידה מובחרת, אמר לי לאחרונה: 'אני מכיר אותך, באמת נתת לחייל פקודה לירות?'. זה הרושם שנוצר אצל האנשים ובמדינה, בגלל כתבות לא נכונות ולא מדויקות. הוא אמר לי: 'זה מה שאני קורא ושומע, למרות שאני מאמין לך'".

הפרשה התרחשה ב-2008, כשהמפגין אשרף אברהים אבו-רחמה, אחיה של ג'וואהר אבו-רחמה שמתה לאחרונה בהפגנה בכפר, תועד כשהוא נורה בעודו כפות ועיניו מכוסות. השופטים קבעו כי בורברג "ביצע ניסיון על חייו ושלמות גופו של אבו רחמה שלא כדין", בעת שהעצור הכפות לא היווה איום. הם הבהירו כי "יש בכך פגיעה קשה בערכי יסוד וכרסום משמעותי בתדמיתם של צה"ל, מפקדיו וחייליו".

גם הלוחם בכה: "עובר הכל לבד"

גם קוראה התקשה לשמור על איפוק בזמן הדיון הטעון בבית הדין. כמו מפקדו, הוא פרץ בבכי ועזב את האולם לכמה רגעים כדי להירגע. כששב, אמר: "קשה לי עם המעמד הזה. יש לי בקשה אחת, אל תגזלו ממני את הזכות לשרת במילואים. זה דבר שאני מאמין בו וחשוב לי לעשות. לא אני, ואני בטוח שגם לא עמרי, רצינו להגיע למצב שבו אנו נמצאים היום. אני מצטער שאשרף נפצע באירוע ועל מה שקורה לעמרי עם משפחתו ועם עצמו. ההורים שלי לא מגיעים לבית המשפט, כי הם לא מבינים עברית, אז אני עובר את הכל לבד".

בשלב הטיעונים לעונש, ביקשו נציגי התביעה להוריד את קוראה לדרגת טוראי, נוסף לעונש מאסר שיומר בעבודות שירות צבאיות. עורך דינו טען כי האחריות הייתה על המג"ד והאשים כי הוא זה שכשל בתפקידו. לדבריו, סמל-ראשון קוראה ירה על מנת לא לפגוע, ואחריותו מינורית. "הוטמע בחייליו שאם המג"ד אמר משהו עליהם לעשותו. הוא כשל לצערנו בתחבולה שתכנן. הוא אמר שלא חשב מספיק, וכי כל האחריות עליו".

נציגי התביעה הסבירו גם כי הן בורברג והן קוראה "נחלו כישלון שקשה להצדיק", ובאשר למג"ד, נטען כי "למרות שאין ספק כי מדובר באחד הקצינים המוכשרים ביותר בצה"ל, הוא נהג בטיפשות, חוסר מחשבה ובסוג של קונדס, כשביקש לאיים בנשק על המתלונן, בהיותו חסר אונים לחלוטין". לסיכום, ביקשו בתביעה לגזור על השניים, לצד ההורדה בדרגה, כאמור, גם עונשי מאסר שיוכלו להיות מומרים בעבודות שירות צבאיות.